עזיבתה של זהבית כהן את תפקידה כיו"ר תנובה עוררה רעידת אדמה והכרה, שחלחלה כבר שלושה חודשים, שהמחאה החברתית היא משמעותית. תנובה מפחדת מאוד מפגיעה במוניטין הוותיק והידוע שלה, כחברה שמיתגה עצמה במשך שנים כ"בית של הישראלים". כעת הבינו ראשיה שאותו בית כנראה לא יכול להיות יקר כל כך.
עוד נאלצו ראשי תנובה לגלות כי הציבור אכן הבין שבשלוש השנים האחרונות, מאז התברר שקרן אייפקס רכשה את החברה, האמירו מחירי מוצריה באופן קיצוני. היה כאן ניצול של הכוח של החברה כמונופול בחלק מהמוצרים וכשולטת בשוק במוצרים אחרים. חשוב לזכור שתנובה זה לא רק חלב, אלא גם בקר ועוף וביצים.
תנובה ראתה שמכירותיה נפגעו ונאלצה להוריד נאלצו להוריד מחירים - וזאת הסיבה המרכזית בגללה עזבה זהבית כהן את תפקיד היו"ר. נכון שלסיבה הזו מתווספת החקירה של הרשות לניירות ערך, אך הדבר המרכזי שפוגע בתנובה הוא הפגיעה במוניטין והעלייה במקביל במיצוב של שטראוס וטרה.
אם הייתה רק חקירה, אז זה כשלעצמו לא היה מוביל לרעידת האדמה הזו. מה גם שמדובר בסך הכל בחקירה על אי מסירת מידע ולא על שחיתות. המכות שספגה תנובה בשלושת החודשים רק מלמדות על הכוח של הציבור. הציבור הוא חלק חשוב מאין כמוהו בכלכלה החופשית וכשהוא מגיב - הוא מכריע.
תנובה עושה כל מה שהיא יכולה כדי שנחזור לקנות
הציבור התאגד, אמנם לא באופן ממוסד, אך הוא התאחד והראה כוח מול המונופול. את הדבר הזה מנסים בתנובה לעצור. בסופו של יום, מה שמעניין אותם זה הרווחים, והם נפגעו קשות בעקבות המחאה. לכן הם אומרים: "אנחנו זורקים את יושבת הראש, מורידים מחירים ונפרסם את הדוחות כדי שתראו שאנחנו לא מרוויחים כל כך הרבה". תנובה למעשה עושה כל מה שהיא יכולה בהתאם למצב, כדי שאנחנו נחזור לסופר ונבחר את המוצרים שלה ולא של המתחרים.
יש כאן לקח משמעותי מאוד לכל המנכ"לים בענף המזון בפרט ובמשק בכלל. הלקח הוא פשוט: השתנה מאזן הכוחות במשק. מסתבר שלציבור יש כוח והוא יכול להתאחד, להתאגד ולהחרים. הציבור יכול לכפות שינויים. למרות הביקורת הצוננת, השינויים של טרכטנברג הם מאוד מרחיקי לכת בנושאי מיסוי, חינוך והקצאת התקציב - זה לא היה קורה בלי המחאה.
כלומר, יש פירות משמעותיים למחאה הזאת. דוגמה עדכנית יכולה להיות העובדה שסל הקניות לחג השנה היה זול באופן משמעותי מאשר הסל בתקופה המקבילה אשתקד. למעשה כל היצרנים, החברות ורשתות השיווק מבינים שהיום להעלות מחירים יכול לעלות מאוד ביוקר, כי הם עלולים להיכנס לאותה המלכודת אליה נכנסה תנובה.
גם לצוות טרכטנברג היה חלק בטלטלה שפקדה את תנובה. טרכטנברג בעצמו התייחס לתנובה כדוגמא לחברה בבעלות פרטית שהיא מונופול, וציין כי יש לחייב אותן בפרסום הדוחות הכספיים, כפי שהחוק מחייב חברות בבעלות ציבורית. תנובה הבינה את זה ואפילו לפני שההמלצה עוגנה בחוק, הם מיהרו לפרסם את הדוחות הכספיים. מנואל טרכטנברג בטח חייך לעצמו הבוקר עם פרסום דבר ההתפטרות.
מה שבטוח, עם אוהלים או בלי אוהלים, המחאה עדיין לא נגמרה והיא עדיין משפיעה.