הפוליטיקה החדשה של יאיר לפיד מתחילה לעמוד במבחן באופן רשמי, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת ה-19. בפני הכנסת הנוכחית עומדים אתגרים רבים, רובם קשורים למה שיישאר בכיסנו אחרי גל גזירות תקציב 2013. אז אחרי שנגמרה תקופת ההבטחות, החיוכים והטפיחות המאולצות על הגב, כעת הגיעה העת לקיים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מי שעקב בדריכות אחרי נאומו של לפיד אתמול בישיבת סיעת יש עתיד, ולאחר מכן גם במליאת הכנסת, יעיד שהמילה "רענן" לא היטיבה לתאר את שר האוצר החדש. במקום זה קיבלנו ערימות של זחיחות דעת, ביטחון עצמי שמצליח לכסות על שפעת קלה, ועל לאות מישיבות בלתי פוסקות.
לפיד יצא בימים האחרונים בכמה הבטחות שעוד ייזכרו לו לשנים ארוכות. "תקציב של תקווה", כינה לפיד את המהלך שיכניס את "האנשים העובדים" לסחרחורת של הוצאות. על העלאות המסים הצפויות אמר כרופא מנוסה המרגיע את המטופל לפני ניתוח קשה: "זה יבוא, זה יכאב וזה ילך". בתגובה לביקורת שנמתחה על הקיצוץ בקצבאות הילדים, אמר לפיד בביטחון מלא: "לא ניתן לאף ילד במדינת ישראל להיות רעב".
נקלע לבור תקציבי
לפיד מצטיין במילים. עד כה הן היו אלה ששילמו את משכורתו החודשית. את המילים שהוא מחלק בנדיבות לאזרחים בדף הפייסבוק שלו, הוא מיעט לומר עד כה. אבל מול שבע הצעות אי אמון של שבע סיעות האופוזיציה, כבר ביום הראשון למליאת הכנסת, קשה לשמור על שתיקה.
אבל לא האופוזיציה היא זו שצריכה להטריד את שר האוצר, אלא מי ששמו אותו במקום אליו הגיע. ולא, לא מדובר בבנימין נתניהו. המתמטיקה פשוטה - יאיר לפיד נקלע לבור. בור תקציבי בסך 35 מיליארד שקלים. הוא אמנם לא חתום עליו, אבל לבוס שלו יש אחריות לא מעטה בנושא, והוא זה ששכנע את לפיד לקחת את תיק האוצר וליצור מהלימון - לימונדה, מהגירעון - "הזדמנות".
לפיד בז לכל אלו שמתרעמים על התקציב בטרם גובש סופית, אבל המתווה בכל זאת ברור - המע"מ יעלה באחוז אחד ויפגע בעיקר בחלשים, גם מס הכנסה יעלה, פטורים שונים יבוטלו ועוד. נדמה שעיקר מאמצו של לפיד "להתרכז באנשים העובדים", הופך נכון לרגע זה להיות הפרדוקס הגדול ביותר בכהונתו.
לפיד ואנשי משרדו בחרו להבליט צעדים שוליים שיינקטו במטרה לאזן את התקציב. 'מלחמה בהון השחור', 'מס על דירות יוקרה ורכבי פאר' - כל אלה נשמעים כמו תרגילים ישנים ושחוקים דווקא מימי הפוליטיקה הישנה. גם מתווה התקציב שגובש, יש שיאמרו שהוא זהה למה שגיבש קודמו בתפקיד ערב היציאה לבחירות.
מנסה מול המנוסים
ולמרות הכל, יאיר לפיד מנסה. אחת הבעיות היא שהוא עומד מול אנשים הרב יותר מנוסים ממנו. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר היה כל כך נחרץ עם לפיד בסירובו להגדיל את יעד הגירעון, שכשלפיד הסביר בעצמו מדוע הגדלת הגירעון רעה, לפיד שכנע טוב יותר מפישר בעצמו. גם איומיו של שטייניץ על "יוון וספרד" הונחלו בירושה ללפיד שלא חוסך מאיתנו את מה שכבר שמענו, שוב ושוב.
תפקידו של שר האוצר בסופו של דבר הוא לא להיות פופולארי ואהוב. יש מי שיאמרו שכדי להיות שר אוצר טוב, אתה צריך לדעת להיות "רע". שטייניץ ידע זאת, לא אחת הוא חטף את האש על מהלכים שבישל נתניהו. גם לפיד ודאי הבין שמדובר בעבודה סיזיפית, נטולת פידבקים חיוביים. ובכל זאת ללפיד יש הזדמנות לצאת גדול, לצאת מהמסגרת, לגעת במקומות שקודמיו לא העזו, אולי בגלל נוכחות החרדים בממשלה.
ללפיד יש הזדמנות להעמיד במבחן לא רק את הכספים שמועברים לישיבות, אלא גם את אלו שהולכים להתנחלויות. גם אם לא יעשה שם קיצוץ משמעותי, לפחות יוכל ליצור מראית עין - גם זה סוג של "שוויון בנטל", וצעד אמיץ שלא ראינו עד כה בפוליטיקה הישנה.