אתמול הגיעה התפתחות מפתיעה במשפטו של הנשיא קצב. סניגוריו, החליטו לפעול למעשה בניגוד לקו עדותו של הנשיא לשעבר, שטען במשך כל המשפט כי לא קיים כל מערכת יחסים שהיא עם א' ממשרד התיירות. סניגוריו טוענים למעשה: לא משנה מי הביא את הראיות, אבל הן קיימות, ולכן נשתמש בהן לטובת הקליינט שלנו ונטען כי מערכת היחסים הייתה בהסכמה, ובמקרה הגרוע תוך ניצול מרות.
דרך הפעולה בה נקטו הסניגורים נקראת "טענה חלופית", אקט שבעולם המשפט עדיין דנים אם ראוי להשתמש בו במסגרת משפט פלילי. השופט דנציגר, חבר בצוות השופטים שיגזור את דינו של קצב, נחשב לאחד היחידים שמוכן לשקול לדון בטענות מסוג זה, שבדרך כלל נפסלות על הסף מכיוון שבמשפט פלילי המטרה היא להגיע לאמת אחת.
מבחינת באי כוחו של קצב מדובר בצעד נבון מאוד. מטרתם העיקר היא להביא לזיכויו המוחלט של קצב, ולכן הטענה שמדובר בעבירת ניצול מרות ולא באינוס, יכולה להשפיע בצורה דרסטית על מהלך המשפט. אם סניגוריו יצליחו לשכנע את השופטים שאכן לא נעשתה עבירת אונס, תחול התיישנות על עבירת קיום היחסים תוך ניצול מרות ולא יהיה ניתן להרשיע כלל את קצב.
הפרופסור עמנואל גרוס הוא מומחה למשפט פלילי