כל כך הרבה מהפכות ושינויים הנהיג שר החינוך שי פירון מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה, אז מדוע דווקא השינוי האחרון - ההחלטה על החזרת מועד תחילת הלימודים לאחד בספטמבר - הצליח להקים עליו כל כך הרבה מתנגדים ולעורר ביקורת ציבוריות?
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של דפנה ליאל
בניגוד לרפורמות הקודמות שעליהן הכריז פירון, במקרה זה יש תחושה של שינוי חפוז לשם השינוי בלבד, ללא רעיון עמוק ומהותי מאחורי ההחלטה. ברפורמת הבגרויות והקפאת המיצ"ב למשל היו נימוקים הגיוניים ומהותיים לתכניות החדשות. ברפורמת הבגרויות לדוגמה ניסה פירון למנוע מהמורים מרדף אחרי החומר בכיתה י', ופירון נימק אז כי דחוף להחיל את השינויים, מכיוון ש"ילדינו יהיו ילדים רק פעם אחת ורק עכשיו", ולכן צריך לעשות הכל בבת אחת ומהר.
אך כשמדובר במשחק בין תאריכים וימים, שבפועל לא מעלה ולא מוריד מימי החופשה של ההורים והתלמידים, יש תחושה שהשינוי הוא רק כדי לסמן "וי" על עוד דגל שהניף השר הקודם סער.
צודק השר פירון, שאומר שיש הגיון לחזרה ל-1 בספטמבר לאור רפורמת הקייטנות, שאמורה להאריך את שנת הלימודים עד ה-21 ביולי, מילדי הגן ועד כיתות ה'. אבל בפועל ייהנו השנה מהרפורמה רק תלמידי כיתות א' וב', ולכן לא ברור מה היה כל כך דחוף לשר לשנות את לוח השנה כבר עכשיו - דבר שגם יצר רצף של שינויי משנה ביתר החופשות.
חבל שלא כל כך דחוף לשר להחיל את הקייטנות לכל הילדים כבר השנה, לו היה מדובר בשינוי היחיד, המערכת הייתה מקבלת את זה בהבנה, אבל כשמדובר בהמון שינויים, יש תחושה של אי סדר וטירוף מערכות, ולכן המהלך הרגיז אנשים רבים, שסבורים כי היה אפשר לחכות לשנה יותר רגועה, בה ילדים רבים כבר יהיו זכאים לקייטנות של משרד החינוך בחופש הגדול, על מנת להחיל את השינויים.