לא רק מבטה העייף והטרוט שניבט מתמונת העצירה מרגלית צנעני מעורר אי נוחות. גם הזילות והאכזריות שנדרשה מאותו איש שב"ס, שברגע אחד הצמיד את הסלולרי לתמונת המעצר שלה, הדליף לעיתונות ופגע אנושות בפרטיותה. הגיע הזמן לשאול - איפה החמלה?
הדיווח האחרון מבית המשפט: "מרגול הגבירה את האש וקראה לעבריינים חברים"
בפנים נפולות ועיניים כבויות אחרי חקירות מרובות ודיון אחד בהארכת מעצרה, צולמה הזמרת מרגלית צנעני, עם כניסתה לכלא הנשים "נווה תרצה" ברמלה. איש שב"ס שככל הנראה עבר במקום, לא עמד בפיתוי, צילם בסלולרי את תמונת המעצר והפיץ לעיתונאים.
חשוב להבין. יחסי התקשורת ושירות בתי הסוהר רצופי הדלפות הדדיות מאז ומעולם. מדובר במסננת עם חורים גדולים מאוד שהפילטר כבר מזמן לא מסנן. אך הפעם זה לא המקרה. לא דובר השב"ס הדליף את התמונה, אלא איש זוטר שחמד לצון. בשירות בתי הסוהר דווקא זועמים על ההדלפה. גם שם מבינים שגם לעצורים יש זכויות.
לא ברור מהו הערך העיתונאי בפרסום תמונתו של אדם בנקודת השפל הנמוכה בחייו. אך למען הסר ספק, לא המצאנו את הגלגל. בכל העולם מפרסמים ללא סינון תמונות של ידוענים מחזיקים מספרי אסיר. עיתונים כמו הסאן וניוז אוף דה וולד ניזונו שנים מ"מאג שוטס" של סלבס שבמקרים רבים החליפו את הכותרות החדשותיות.
פניהם של לינדזי לוהן, נעמי קמבל, יו גרנט, צ'רלי שין ואפילו יו"ר קרן המטבע העולמית מר שטראוס-קאהן עיטרו את כותרות העיתונים דקות לאחר שצולמו בבתי המעצר.
לא שארצות הברית או בריטניה הן מודל מוצלח לחיקוי, אך אפילו שם תמונת ה"מאג שוט" תודלף לעיתונות רק כאשר מדובר באסיר ולא בעציר. מרגלית צנעני היא עדיין עצירה חפה מפשע ופרסום תמונתה רומס את זכותה למשפט הוגן ונטול פניות.
אין זה תפקידו של איש זוטר בשירות בית הסוהר להכריע את כפות הצדק ואי אפשר שלא לתהות היכן נמתח את גבולות החגיגה הזו שנקראת דבר מעצרה של מרגול. האם לא ניתן היה לחסוך מאיתנו את פניה העייפות והמובסות? האם מעבר להשפלתה הייתה לתמונה ערך ממשי?
הכותבת היא עיתונאית במערכת התכנית "שש" עם עודד בן עמי