כולם מדברים על "חוק החרם" ועל הבעייתיות שלו במישור הבינלאומי, אבל כדאי רגע להתעכב על מושג שהשמיע שר הביטחון אהוד ברק בישיבת הממשלה - הצונאמי המדיני של ישראל בספטמבר.
הביטוי הזה עורר ויכוח בממשלה. הרבה שרים, ביניהם גם משה יעלון, טענו שברק מפחיד וכי מדובר בדחליל ושלא צפוי צונאמי אמיתי.
עם זאת, יש ראשית להתעכב על ההגדרה ולהבין - מהו צונאמי? מדובר בדבר שאי אפשר למנוע, כוח עליון. כשבוחנים מה עושה נתניהו, רואים שהוא למעשה מעדיף את הצונאמי המדיני על הכרעה מדינית בקואליציה על תהליך שלום משמעותי ועם מחיר כבד.
מול צונאמי אין מה לעשות, אלא רק להימלט. אפשר לקזז קולות ולהגדיל לרומניה את המכסות של העובדים הזרים, אבל הפעולה המשמעותית היא פשוט לחכות שהצונאמי יעבור - והציבור מקבל את זה כגזירת גורל.
לשם אנחנו הולכים בספטמבר. המדיניות של נתניהו היא הגנה - לא יוזמה ולא התקפה. נתניהו פועל במדיניות של הגנה - מפני העולם, מפני הפלסטינים וכמובן, מפני האו"ם. כמו כל צונאמי מדיני, ההחלטה באו"ם צפויה לבוא - ולחלוף.