הנאום שנשא אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם היה נבזי. אין היסטוריון "חדש" ואפילו "אולטרה חדש" שלא יסכים לקביעה זו. למרות זאת, היה בו יתרון גדול: הוא קיבע את עקרון שתי המדינות. תרחיש גרוע יותר יכול היה להיות, אם במקום זאת - היה דורש יו"ר הרשות מדינה אחת דו לאומית.
נאומו של נתניהו, שבא אחרי הדברים שאמר אבו מאזן, החל בכך שראש ממשלת ישראל תקף את האו"ם, את ההיסטוריה שלו ואת החד-צדדיות שלו. הדבר דומה לאדם שמגיע מיוזמתו לבית המשפט - ואז מבקש לפסול את השופט.
תוכן הנאום של נתניהו כלל את כל הטיעונים של אנשי ארץ ישראל השלמה - על הלאומיים ועל הדתיים שבהם. מי שיאזין לו יוכל להתרשם מדבריו היפים, אך בוודאי ישים לב שאלו אותם דברים שאמר נתניהו עצמו לפני 27 שנים - כשהיה שגריר ישראל באו"ם.
בשונה מכך, אותו נאום - כשנאמר מפיו של ראש ממשלה, חסר מאוד בתכנית כלשהי או אפילו בשבריר של הצעה מדינית. נתניהו דיבר כמו שגריר באו"ם - ולא כמו ראש ממשלה.
סיכומו של דבר, אחרי נאום נבזי ומרושע כפי שנשא אבו מאזן ובעקבותיו נאום ימני-דתי-שמרני של נתניהו אין פלא שרק שלשום אמר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, באופן ברור למדי מבין השורות לישראל ולפלסטינים: לכו תסדרו בעצמכם.