כל הסימנים מעידים על כך שהבחירות הקרובות יוקדמו כבר לפברואר הקרוב. אבל מעבר למשפט הספקני הזה, איש לא מוכן להתחייב לדבר. כפי ששר בכיר מהליכוד הסביר לי אתמול: "עד שאני לא רואה את אצבעות חברי הכנסת מורמות לקריאה שנייה ושלישית - אני לא מכריז על בחירת. כבר היו לנו לילה כזה, שכולנו היינו ערוכים לבחירות, והסתיים בחיבוק מול המצלמות בין נתניהו לבין מופז".
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של רינה מצליח
הממשלה הזו הפתיעה אותנו לא פעם. אי אפשר לדעת אם גם הפעם איומי הבחירות יתבדו ויתבררו כשטות, או שמא יהפכו להקדמה של ממש.
לאף אחת משותפות הקואליציה, למעשה, אין סיבה ללכת כרגע לבחירות. נתניהו לא שש להתמודדות - אבל האפשרות הזו היא הכי פחות גרועה מבחינתו. לאלי ישי לא בוער ללכת לבחירות. הוא יעדיף לדחות את הקץ, כשעתידו הפוליטי לוט בערפל, ועשוי להיות תלוי בעתידו של אריה דרעי.
לליברמן אין רצון בבחירות, ושר הביטחון ברק רק מתחיל לטפס לעבר אחוז החסימה, וודאי ירצה לנסות ולעבור אותו. לאיש מהם אין סיבה או אינטרס לבחירות, אבל זה המצב אליו נקלעו.
התקציב הזה צפוי להיות קשה במיוחד, והבחירות ממילא קרובות, ולכן הם מובלים בעצם לבחירות האלה. מי שייקח על עצמו את האחריות להחלטה הזו, ירוויח נקודות, ועל כן גם התחרות על זהות המכריז משמעותית.
לגבי המתקפה חסרת התקדים של ראש הממשלה נתניהו על ברק, נראה שזה הוא עוד סממן לקראת מערכת בחירות מתקרבת. נתניהו הרשה לעצמו לעשות את מה ששוכב לו כנראה בבטן הרבה זמן, ולהחזיר לברק שכבר עקץ אותו בכל מיני סוגיות.
כשהוא חשב שממשלתו עוד תשרוד, הוא ניסה לשמור על הקואליציה ולמנוע בחירות. כעת, עם התפרקותה האפשרית הוא מרשה לעצמו לומר דברים שייתכן וחשב עליהם כבר סמן רב. זוהי עוד אינדיקציה לקראת הליכה לבחירות.
אבל גם אם כל הסימנים כבר כאן, חייבים להשאיר עוד פתח קטן. אישיותו ופעולותיו של ראש הממשלה בעבר כבר הוכיחו שהוא עוד עשוי ליצור מהפך פוליטי בדקה התשעים.