בתחילת דרכי העיתונאית ערכתי מוסף בתי קפה עבור מקומון חיפאי. הקונספט היה פשוט: טור פתיחה מתחכם ופסאודו-משעשע, סביב הנושא המפתיע: בתי קפה בחיפה. לאחר מכן, בזה אחר זה ובפורמט כמעט זהה: כל בית עסק קיבל עמוד כרומו, צילום גדול של בית הקפה מבפנים או מבחוץ וטקסט קצר. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו הפקיד בידי לערוך מוצר והתוצאה הסופית סיפקה את הממונים עלי ואפילו זיכתה אותי במחמאה או שתיים.
לא עברו שבועיים מפרסום הגיליון, עבר רק שבוע, וכתב תביעה נחת במערכת. התובע, נלכד באחד הצילומים במוסף לצד אישה, שלא הייתה אשתו. זה כנראה עלה לו באיום לשינוי סטטוס משפחתי והוא דרש פיצוי.
נזכרתי בסיפור הזה השבוע, כשבתיבת הדוא"ל שלי נחתה ההזמנה למסיבת העיתונאים של גוגל, שתערך ביום ראשון ובה אמורים היו להיחשף לראשונה צילומי הגוגל סטריט וויו שצולמו בישראל. היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיתחילו לצוץ צילומים מביכים, פרצופים שלא טושטשו, לוחיות זיהוי גלויות ושאר פרפראות, שנלכדו בעדשות הרכבים של ענקית החיפוש והמפות מעמק הסיליקון. ובהתאם, תצוף מחדש שאלת הפרת הפרטיות שכרוכה בפרויקט היומרני והדי בדיוני של גוגל סטריט וויו.
הצטרפו לדף של עידו סולומון בפייסבוק
אלא שכמו במקרים אחרים, כשמתפרסמות פרשות חמורות יותר או פחות של הפרת פרטיות: האקרים שמפרסמים מידע אישי שנגנב מאתרי מסחר אלקטרוני, אפליקציות ש"שותות" מידע מטלפונים חכמים או גוגל עצמה שאספה מידע על רשתות WiFi - בסוף מגיעים לאותה מסקנה; בעידן הדיגיטלי, כדי לזכות בפרטיות, צריך לעבור לגור במערה; להתנתק מהאינטרנט, מהטלפון ומהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו בעשרות השנים האחרונות - ואז אולי להיות בטוחים שאף אחד לא עוקב אחרינו, לא מצלם אותנו ולא הופך את המידע האישי שלנו למטבע עובר לסוחר.
רוב הזמן אנחנו מפקירים את הפרטיות שלנו מרצון ובהסכמה. בתמורה אנחנו זוכים ללא מעט צ'ופרים. במקרה של גוגל סטריט וויו התועלות, לטעמי, עולות על הסיכונים: כמדינה, אנחנו מצטרפים לעשרות מדינות מתקדמות בעולם בהן השירות כבר פעיל ומשרת מיליונים ברחבי הכפר הגלובלי; הדחיפה לתיירות בארץ הקודש, הסיוע בהסברה הלאומית כמדינה קטנה מוקפת אויבים, הנוחות והאפשרות ליצירת הזדמנויות הכלכליות כמעט אינסופית.
מנגד, הסיכון הביטחוני מינימלי; החדירה לפרטיות שולית לעומת שירותים אחרים של גוגל (כן אמא, הם יכולים לקרוא את המיילים שאת שולחת לי בג'ימייל); תמונות לא הולמות יוחלפו או יטושטשו ואם שוב ייתפס איזה בעל בוגדני עם הבלונדינית הלא נכונה, תסכימו איתי, שלא רק גוגל אשמה.
אין ספק שענקיות האינטרנט עושות הון עתק על גבינו וצריך לנסות להגביל אותן, להציב להן גבולות ולדאוג בעיקר לשקיפות בכל הנוגע למידע שהן אוספות עלינו. אבל במקרה של גוגל סטריט וויו אפשר וצריך לברך ולא לשכוח לחייך, שכן הרכבים הצבעוניים עם המצלמות הפנורמיות עוד צפויים לטייל בשבילי ישראל בעתיד הקרוב.