הממשלה הזו, כמו כל הממשלות שקדמו לה, ברחה מעיסוק בנושאים שמטרידים את רובנו ביום יום: אותם גברים ונשים שעובדים קשה כדי לפרנס את משפחתם, למען עתיד ילדיהם ולמען הדור הבא של מדינת ישראל.
במהלך הדיונים בכנסת על פיקוח מחירי מזון לתינוקות, על המונופול של חברות תחליפי החלב, על סבסוד גני ילדים ומעונות יום, תמיד נדהמתי ותהיתי למה אין תכנון לטווח ארוך, למה מחליטים באותו הרגע, ומדוע משרד האוצר לא בונה רפורמה לטווח ארוך, עד 2050, כמו בעולם מתוקן ומתקדם.
העולם מתנהל על ידי פקידים במשרד הממשלה. הרבה פעמים, אף על פי שלשר יש השפעה לעשות שינויים - הוא לא תמיד מצליח. אצלנו הקפיטליזם מגדל ילדים.
כמה זה עולה לנו?
כשמנסים לעודד נשים לצאת לשוק העבודה בתום חופשת הלידה שוכחים לשאול: כמה זה יעלה לה? שוכחים לבדוק כמה עולים גנים פרטיים, כמה עולים מוצרי מזון לתינוקות, כמה עולים טיטולים, כמה עולה מטפלת, מה מחיר קייטנות?
השרים בממשלה מתעסקים בפוליטיקה, בפריימריז, באגו שלהם, אבל שוכחים דבר אחד "קטן": את האישה הצעירה שעובדת, שרוצה להצליח, להתפרנס בכבוד ולתרום למשפחתה.
כשאמי, שגרה ברוסיה, התקשרה לאחל לי מזל טוב ליום הולדתי, שאלתי אותה: 'למה עזבת את העבודה שלך כמנהלת גן ילדים והפכה להיות מורה?'. היא ענתה שעשתה זאת כיוון שרצתה לטפל בי ובאחי ולגדל אותנו.
הטבות לבעלי משפחות
גם אני מתחבטת באותה שאלה, כמו אמי, בשנתיים האחרונות, כשאני עוזבת את הבית שלי, את האפרוחים שלי, לשמוע דיבורים אינסופיים, הבטחות ורטוריקה רהוטה. אבל אני מבינה שיש לי עוד דרך ארוכה לעזור לאותן נשים - באמצעות העבודה שלי בכנסת. אני חושבת על אמא שלי שעודדה אותי: "תמשיכי, אני מברכת אותך".
עכשיו זה הזמן, עלינו להתאחד בכל רחבי הארץ, לנסות ולפתוח את העיניים לשר האוצר ולראש הממשלה. לא תמיד הפעילות של חברי הכנסת יכולה להשפיע כמו אזרח אחד ושיתוף הפעולה בין ההורים, בין כל האבות והאמהות.
צריך להעניק הטבות לבעלי משפחות, אפילו אם יש ילד אחד, או שמונה, כמו שלי, לא משנה המספר. אם יש אומץ לנשים לגדל ילדים בסביבה שלנו ובמציאות שלנו, לא צריך לשאול אותה איך מתפרנסת וכמה בעלה מרוויח. בשביל זה יש לנו תעודת זהות כחולה.
יש אמהות שאין להן כלום
אני מודה לכל אלפי האמהות שפונות אליי, נותנות לי גיבוי ועזרה בפעילות הפרלמנטרית על מנת להילחם למען אותה אישה במצוקה, שעומדת עם העגלה של הסופר, מחזיקה את תינוקה ומתלבטת אם לקנות תחליפי חלב או טיטולים.
יש אמהות שאין להן כלום. הלב כואב על אותן אמהות לארבעה ילדים שמבקשות שאמצא להן עבודה. אני יכולה לנסות להעניק להן ולאמהות לעתיד השכלה וידע - אבל אני לא יכולה לספק להן טיטולים ומטרנה.