הדברים שנאמרו על ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס חנוכת האנדרטה להרוגי הכרמל - היו מאוד מוגזמים. אבל גם הסערה שבאה בעקבותיהם קצת מוגזמת. הסערה הזאת נובעת משני דברים מרכזיים. הראשון הוא כי היו טונים צורמים וגם ההקשר הכולל בהם נאמרו הדברים לא מתאים - בדיוק ביום שבו נודע על מנהיג קוריאה הצפונית ואחרי חודשי של התנגחות עם כלי תקשורת וניסיון לצמצם את בג"ץ. עובדה נוספת ומרכזית היא שלאף אחד לא מגיע אף שבח על אסון הכרמל. צריך לזכור כי בסוף ההר נשרף.
גם בתוך מפלגת הליכוד יש ביקורת שהופנתה כלפי ראש הממשלה אך היא לא פומבית. היו אנשים במפלגתו שלא אהבו בכלל לשמוע את הדברים שהקדימו את נאומו. התחושה היא שלשכת ראש הממשלה מנהלת קרב מול התקשורת במקום להגיד שהיא לוקחת את תשומת לבה לדברים שנאמרו. אבל אין להם שום סיכוי להצליח בקרב הזה.
נתניהו לא היה כבאי אז והוא בטח לא עכשיו. באסון הכרמל נתניהו היה חמוש בצוותי צילום ומצלמות והראות שהוא שולט בשטח. הכל כמובן תועד וצולם - נתניהו בבית החולים, מעל הכרמל, בגבעת האוניברסיטה עם המטוסים הקטנים ועוד. כבר אז הוא ספג ביקורת על התערבות יתר וזה השתלם לו - זה מה שהציבור רצה.
אבל אתמול שהחלה דליקה תקשורתית בעקבות דבריו של המנחה דן כנר, טקסט שהוכתב על ידי לשכת ראש הממשלה באופן מכוון, נתניהו לא עשה את הדבר המינימאלי כמו לשלוף מטף כיבוי קטן ולכבות את הדלקה התקשורתית שפרצה. לשכת נתניהו התבצרה בעמדתה ואמרה שכל דבריו אמת. הבוקר היא שיגרה סוללה של סנגורים להגנתו. אחד הדוברים, השר גלעד ארדן אמר ש"על טעם ועל ריח אין מה להתווכח" אז אם כך - למה אתם מתווכחים?