המסרים התקיפים של נתניהו בעניין אירן מעלים שאלה: אם ישראל רוצה ומעוניינת לתקוף באירן, למה "לקפוץ בראש"? מדוע למשוך תשומת לב? מדוע לדבר "דיבורים ריקים", כפי שכינה אותם הנשיא אובמה, שרק מעלים את מחיר הנפט ופוגעים בכושר ההרתעה?
אנשיו של נתניהו טוענים שבכך שם ראש הממשלה את העניין האירני על סדר היום הבינלאומי. יתרה מכך, הם מצביעים על סקר שהופיע בשבוע שעבר בסוכנות הידיעות רויטרס, לפיו 56% מאזרחי ארה"ב בעד תקיפה באירן, אם יתברר שהיא מפתחת נשק גרעיני. זאת לעומת 51% מאותם אזרחים שתמכו בתקיפה באירן לפני ביקורו של נתניהו בארה"ב.
כלומר, המסרים של ראש הממשלה אולי השפיעו על דעת הקהל בארה"ב, וגרמו לה להיות יותר תקיפה ונחושה ללחוץ על הנשיא אובמה. אבל בנאומיו, במסריו, בראיונותיו ובמאמר יוצא הדופן בעיתון שתומך בו, מעלה ראש מסרים שאינם מיועדים לאזניים אמריקניות.
למשל, אומר נתניהו, "בעבר פעלה ישראל בניגוד לעמדת ארה"ב - התוצאה הייתה מוצדקת ומוצלחת".
עוד אומר ראש הממשלה כי "הפעולות האלה לא פגעו ביחסי ישראל-ארה"ב" וציין כי המחיר (למשל, טילים על תל-אביב) לישראל יהיה זהה - אם נתקוף לבד, או בסיוע האמריקנים.
בנתון של סקר מדד השלום שהתפרסם לפני כמה שבועות נקבע כי 62% מהציבור בישראל מתנגד לתקיפה ישראלית ללא תמיכת ארה"ב. נתניהו מדבר אלינו, אל הציבור בישראל. הוא רוצה לשכנע שאם יחליט לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב זה יהיה צעד נכון, סביר ואחראי. יהיה זה נכון גם אם יחליט שלא לתקוף, כי איום אמיתי ואמין של ישראל הוא כזה שהציבור הישראלי עומד מאחוריו. נכון לרגע זה, הציבור מתנגד, אבל נתניהו ימשיך לנסות ולשכנע.