מי יהיה אחראי על הגנת העורף? (צילום: רויטרס)
ערכות מגן | צילום: רויטרס

"במסגרת תוכניות העבודה הרב שנתיות של משרד הביטחון תקיים מדינת ישראל ביום רביעי ה-11.12.13 תרגיל התמודדות עם אירוע טרור בלתי קונבנציונלי-כימי. התרגיל ייערך במחוז ירושלים וישתתפו בו גופי החירום ומשרדי הממשלה הרלוונטיים: משטרת ישראל, מגן דוד אדום, כיבוי אש, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, עיריית ירושלים ובית החולים הדסה עין כרם" - זו ההודעה שיצאה אתמול (ד') ממשרד הביטחון.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ניר דבורי

רגע, לא אמרו לנו שאין איום כימי יותר? איך זה מתכנס יחד עם ההמלצה של שר הביטחון ומערכת הביטחון להקפיא את הייצור והחלוקה של ערכות המגן לציבור? מה אמור לחשוב האזרח הפשוט כשיראה את עשרות כלי הרכב הממוגנים והחיילים עטויי החליפות האטומות שיתרגלו את תרחיש האימים בלב ירושלים? מה באמת קורה כאן? מה מתכוון ראש הממשלה לעשות בעניין האיום הכימי? עדיין לא ברור.

מצד אחד, פקחי האו"ם סיימו לפרק את מרבית ראשי הקרב הכימיים מהטילים הסורים. מצד שני, מאגרי הנשק הכימי לא הושמדו ולא פונו מאדמת סוריה, ומתקיים ויכוח כיצד לעשות ובכלל האם ניתן לעשות זאת.

פקחי הארגון פועלים בסוריה (צילום: רויטרס)
פירוק נשק כימי בסוריה | צילום: רויטרס

כל זאת כאשר מעל הכול מרחף האיום שנשק כימי ייפול לידיים עויינות של אחד מארגוני הטרור שנלחמים באסד, או לידי חיזבאללה. ומה בעניין הערכות המודיעין האמריקני לפיהן חלק מן המאגרים מוסתרים, ואסד שומר אותם במקום לא ידוע ליום סגריר?

אם אתה מוכן למלחמה - לא תצטרך להילחם

תיאוריה מעניינת מאוד וחריגה מציג פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל שתחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים. "מירוץ החימוש והרתעה הכוללת איומי מלחמה אמינים והשמדה הדדית מובטחת, עשויים למנוע מלחמה באופן מהימן", הסביר אומן.

עד כאן פרופסור אומן, ומכאן להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני. בינתיים ראש הממשלה לא מביא את העניין לדיון ועדיין אין החלטה. מה יעלה בגורל היצרנים הישראלים ומאות העובדים בקווי הייצור של ערכות המגן? מה העלות של סגירת הקווים, איסוף או השארת הערכות בידי הציבור? הרי תוקפן של המסכות יפוג אט אט וצריך לשקם ולשדרג אותן. כל זה עולה כסף, והרבה.

"העניין הפך לוויכוח פוליטי", ניר דבורי (צילום: חדשות 2)
ניר דבורי | צילום: חדשות 2

מדובר בדילמה נוספת שמונחת לפתחו של ראש הממשלה. כרוכים בה יחדיו שיקולים כלכליים, ביטחוניים ואסטרטגיים, והאזרח עומד מן הצד וממתין.

המלחמה הקרה בין המזרח למערב מוכיחה, לדבריו של פרופ' אומן, את התיאוריה הזו. "זו לא הייתה מלחמה קרה. זה היה שלום. לא היו אז פצצות כי היו מוכנים למלחמה. שני הצדדים, הסובייטים והאמריקנים הבינו שהצד השני רציני. היו אז באוויר מטוסים עם נשק גרעיני 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה במשך 40 שנה. זה מביא שלום ולא מלחמה. אם אתה מוכן למלחמה לא תצטרך להילחם", הסביר.

מכאן שעל ישראל להמשיך להצטייד בערכות מגן מכיוון שכך נשמרת ההרתעה והאויב יימנע מלהשתמש בנשק שהציבור הישראלי מוגן מפניו והשימוש בו יגרור פגיעה אנושה במשטר הסורי.