"קום התנערה עם חלכה, עם עבדים ומזי רעב. אש הנקמות הלב לחכה - לקראת אויב היכון לקרב. עולם ישן עדי היסוד נחרימה, מגב כפוף נפרוק העול. את עולמנו אז נקימה, לא כלום מתמול - מחר הכל".
זהו, זה נגמר. רבבות אוהדי הפועל קמו היום בבוקר והשמיעו אנחת רווחה. "אלי טביב מכר את הקבוצה", כך בישרו כותרות אתרי האינטרנט. לאחר שנה רצופה מורדות ומורדות, הגיעה החדשה המרנינה הזו לכל מי שרואה את עצמו כחלק מהמשפחה האדומה.
לא היה חלק מהמשפחה
טביב אגב, מעולם לא ראה את עצמו כחלק מהמשפחה הזו - וזו הייתה הטעות שגרמה לאלפים ללכת נגדו. כן אלי, להחתים את דורון ג'מצ'י כדובר זה לבגוד בערכי הקבוצה. כן אלי, לשקר לתקשורת ולמשטרה על אבנים ורימונים שהושלכו לביתך על ידי אוהדי הפועל זה בגידה בערכי הקבוצה. וכן, להצהיר בגאון שאנחנו "מייצגים את גרמניה ולא את ישראל"? זה כבר סתם מכוער.
אני אודה, הייתי פסימי לגבי האפשרות שטביב יחליט בסופו של דבר למכור את הקבוצה. הרי האיש הוא לא אוהד הפועל ולא גדל ביציעי בלומפילד ואוסישקין, אבל לבסוף הוא קיבל את ההחלטה הנכונה ללא ששיקולי נקמנות הניעו אותו. אל תדאג אלי, אנחנו לא מתכוונים לנקום, אלא רק לשים ליד הערך שלך בדברי הימים האדומים את המשפט: "לא נשכח, לא נסלח, לעולם לא עוד".
אבל היום, כמו בשיר האינטרנציונל שמצוטט בתחילת העמוד, הוא רק ההתחלה. לפני חמש שנים הלכנו אני וחבריי, והחלטנו לעשות את זה אחרת. החלטנו שאיש לא יוכל לפגוע לעולם באהבה הכי גדולה שלנו, האהבה הראשונה האחרונה והמוחלטת. התנערנו משאול אייזנברג וחבר מרעיו והקמנו קבוצה משלנו. עכשיו, עם מכירת הקבוצה לחיים רמון ואנשיו עלינו לדרוש: הפועל היא לא שלכם - הפועל שייכת לאוהדיה!
הכותב הוא אוהד של קבוצת הכדורגל הפועל ת"א, וחבר עמותה בקבוצת הכדורסל הפועל אוסישקין ת"א.