"אם נקבל ערובה לפירוז ולסידורי הביטחון הדרושים לישראל, ואם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי, נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית", כך אמר לפני כחמש שנים ראש ממשלת ישראל בנאום בר אילן שנחשב למטווה דרכו המדינית של בנימין נתניהו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
גם בסביבתו של ראש הליכוד רואים בדברים הללו הכרה בעיקרון של שתי מדינות לשני עמים ושאיפה ליישמו. בנאום הזה גם קבע נתניהו ש"מעל לכל, הפלסטינים צריכים להכריע בין דרך השלום לדרך החמאס. על הרשות הפלסטינית להשליט חוק וסדר ברצועת עזה ולגבור על החמאס. ישראל לא תשב סביב שולחן המשא ומתן עם טרוריסטים שמבקשים להשמידה", הדגיש נתניהו.
מאז שנישא הנאום הזה, נכשלו כל הניסיונות להגיע להסכמות עם הרשות הפלסטינית. למרבה ההפתעה דווקא המשא ומתן עם חמאס עלה יפה וגלעד שליט שוחרר מהשבי תמורת 1,027 אסירים ועצירים ביטחוניים פלסטינים. גם את העימותים הצבאיים מול חמאס מנהלת ישראל ביעילות רבה. לא רק בלחימה, אלא במה שמכונה: "הבנות".
מי שלא מצליח "לגבור על החמאס" בכוח, בהסכם או בבחירות דמוקרטיות הוא דווקא מחמוד עבאס - אבו מאזן, יושב ראש הרשות הפלסטינית וצוותו. אחת לכמה זמן מנסים הצדדים להגיע להבנות ולהקים ממשלת אחדות פלסטינית, ניסיונות שמתרסקים גם הם אל קרקע המציאות המתוסבכת.
כיוון שכך, תמוה הדבר שבכל פעם שמתחילים שיחות הגישוש בין נציגי הרשות לבין חמאס ממהרים לאיים בירושלים - או שלום או חמאס. כך אמר גם הפעם ראש הממשלה: "על עבאס לבחור אם הוא רוצה פיוס עם חמאס או שלום עם ישראל". שר החוץ אביגדור ליברמן הוסיף והדגיש כי "חתימה על הסכם לממשלת אחדות של הפתח והחמאס היא חתימה על סיומו של המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית".
נדמה שפיוס בין חמאס לאש"ף או פתח הוא אינטרס ישראלי שיש לשאוף אליו. רק עם מנהיגות פלסטינית אחת ניתן יהיה, אם בכלל, להגיע להסכמה שתוביל לפתרון שתי מדינות. כי הרי אם יימשך הנתק בין הפלסטינים, הספרה 2 יוצאת אל מחוץ למשוואה.
או מדינת עזה ועוד שתיים - שזה נותן שלוש מדינות בין הים התיכון לַירדן, או מדינה אחת על כל השטח הזה שכוללת את כולם. מדינת ישראל אמורה לברך על כל התקרבות שתוביל לאיחוד מחדש של עזה והגדה המערבית תוך הקפדה שבהסכם שעליו היא שואפת לחתום עם הפלסטינים יוסדרו כל הדרישות ההדדיות.