ביום העצמאות ה-64 הרבה מאזרחי ישראל שואלים: "נו, אז מה המצב?", והתשובה היא: טוב, אבל לא יציב. כמו שאמר נשיא המדינה שמעון פרס בראיונות שהוא נתן לערוצי הטלוויזיה, אצלנו ליונית לוי, על ישראל נגזר כנראה לעמוד תמיד בפני איום קיומי.
אירן היא האיום הקיומי המרכזי על ישראל, אבל היא איום שעדיין לא קיים, או איום פוטנציאלי. אבל אם מסתכלים במבט רחב ניתן לראות גם כמה נקודות אור.
נכון, הסביבה לא יציבה. מצרים עוברת תהפוכות, ראינו זאת היטב במה שקרה עם עסקת הגז כשהפסיקו להזרים את הגז לישראל בשנה האחרונה. לא ברור מי ישלוט במצרים בתקופה הקרובה, האם החונטה הצבאית עדיין תשמור על היציבות היחסית שנמצאת כאן, או שהאחים המוסלמים ישתמשו באביב הערבי כדי לקחת לעצמם עוד מאחז?
הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל
בסוריה המצב לא ברור - האם אסד ימשיך בטבח? האם ישמור על שלטונו בגיבוי רוסיה וסין, או מדינות נוספות שמהאינטרסים שלהן רוצות שהוא יישאר? לא ברור מה יקרה בירדן, מה יקרה ברשות הפלסטינית, האם השקט יישמר?
הצרות של כולנו
אבל עדיין במבט מרחוק, צריך לומר את האמת. ביום העצמאות ה-64 של ישראל פחת האיום למלחמה קונבנציונלית נגד ישראל. לאור ההתפתחויות, החששות והפחדים צריך לומר שהשורה התחתונה היא שורה חיובית: אין מדינה ערבית שמאיימת על ישראל באופן ישיר. אין סיכוי אמיתי על פי כל הערכות המודיעין שתהיה מלחמה קונבנציונלית של ישראל עם אחת מהמדינות השוכנות לגבולה.
זה לא כל כך מה שאנחנו עשינו, זה איך שהעולם הסתדר לו בשנתיים-שלוש האחרונות המוזרות, המעניינות והמרתקות. סוריה עסוקה בענייניה והסיכוי שתיכנס למלחמה קטן, מצרים שקועה במאבקים פנימיים, ירדן צריכה לשמור על השלטון של עצמה ובלבנון, למרות שחיזבאללה תפס את עמדות הכוח, קשה לראות את המדינה כמדינה אוסרת מלחמה על ישראל.
במצב הזה, ישראל יכולה להתפנות לאיומים כלליים יותר, כמו האיום האירני שהוא לא רק איום על ישראל, לאיומי הסייבר וגם האיום הפנימי בתוכנו - על דמותה של החברה הישראלית - הפערים בין העשירים לעניים. פעם קראו לזה "צרות של עשירים", היום צריך לומר צרות של כולנו, ושיהיה לכולם יום עצמאות שמח!