למערכות אכיפת החוק יש היסטוריה ארוכה של ניסיון להיאבק בשחיתות ציבורית - היסטוריה שרצופה גם בכישלונות לא מעטים. פרשת ליברמן היא כישלון צורב במערכה של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
פסק הדין בעניינו של ליברמן אמנם נתון לערעור, אבל כבר עכשיו ניתן לקבוע כי זיכויו מהווה מכה קשה ליוקרתה של הפרקליטות וליוקרתו האישית של היועמ"ש. פסק הדין מבוסס על דיון בראיות שהונחו בפני בית המשפט וממנו עולה תמונה עגומה של הגשת כתב אישום ללא תשתית ראייתית ראוייה.
מצד אחד, לא ברור למה החליט היועמ"ש שלא להגיש כתב אישום נגד ליברמן בתיק חמור הרבה יותר, שבו ייתכן כי היו ראיות להעברות בלתי חוקיות של כספים. אי הגשת כתב האישום הייתה נתונה למחלוקות קשות בפרקליטות בין בכירי פרקליטיה. מצד שני, לא ברור למה החליטו בפרקליטות כי במעשים ומחדלים על גבול חוסר האתיקה כדאי היה לקחת סיכון של זיכוי שמשמעותו ירידה בקרנה של הפרקליטות ואיתות בפני אישי ציבור כי מוראה של הפרקליטות איננו אלא נמר של נייר.
"יש לשקול לפצל את מוסד היועץ המשפטי בעקבות הזיכוי"
הפרקליטות הסתמכה בכתב האישום על סעיף אישום כוללני למדי (סעיף 284 לחוק העונשין, הידוע כסעיף רחב שבו מתקשים להגיע להרשעות). כל אישומיה של הפרקליטות נמצאו על ידי בית המשפט כחסרי בסיס ראייתי שיכול להוביל להרשעה פלילית. בית המשפט קבע נחרצות כי לא היו ראיות משכנעות דיו כי מינויו של בן אריה לשגריר היה גמול על מעשיו בעבר או כי היה מועמד ראוי ממנו לשגריר.
קיימת מחלוקת בין משפטנים בספרות ובפסיקה על הגבול האפשרי בין עבירה פלילית למעשה מנהלי של חוסר אתיקה. בית המשפט דן בראיות הבעייתיות שהפרקליטות הציגה בפניו ולכן החליט על זיכוי מוחלט. לכך תהיינה משמעויות בעייתיות על התנהגויות של אישי ציבור בעתיד, שעלולים להניח כי במצבים גבוליים הם יזוכו, ותיתן להם לגיטימציה רבה יותר לשחיתויות אפשריות במנהל הציבורי בישראל.
פסק דינו של בית המשפט הוא ניצחון גדול לליברמן ויום קשה לפרקליטות שלא היטיבה לתפקד בתפקידה על שמירת החוק בישראל. יש לעשות בדק בית של ממש במצבו של מוסד היועמ"ש בישראל ולבחון ברצינות רבה פיצול בין תפקיד הייעוץ המשפטי לתפקיד התביעה הכללית.
פרופ' גד ברזילי הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.