הנזק של שביתת עובדי משרד החוץ שהחלה השבוע נאמד בעשרות מיליוני דולרים, מאות נפגעים ברחבי העולם ושר חוץ אחד מתוסכל וזועם. מנגד, העובדים מנסים להדגיש כי מאבקם צודק וכי שכרם נמוך בהרבה מכפי שטוען משרד האוצר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חנן גודר, שגריר ישראל בנפאל, יודע ככל הנראה טוב מכולם מדוע מתקיימת השביתה. גודר, ששימש בעבר כיו"ר ועד העובדים, טוען בהלצה כי בשל התפקיד ההוא, הוא נשלח לאחד המקומות הנידחים בתבל: "אני אגיד את האמת - אני לא רעב ולא גר ברחוב, אבל אדם במעמדי אחרי 22 שנים בשירות החוץ - לא מצליח לגמור את החודש. לעזאזל, אני רוצה לקבל את מה שמגיע לי".
מחליפו של גודר בראשות הוועד, יאיר פרומר, דאג השבוע לראות שהשביתה - הראשונה בתולדות משרד החוץ - נאכפת. "אנחנו העיניים, האוזניים, הידיים והרגליים של ישראל בחוץ לארץ - בלי משרד חוץ, אין עתיד למדינת ישראל", זעק באחת ההפגנות מחוץ למשרד השבוע.
לעומתו, שר החוץ ליברמן מנגח את העובדים ואת מאבקם: "חלק מהדרישות אבסורדיות - אין בשורה לחלשים, אלא רק בשורה לחלשים. ראיתי הרבה גרסאות לגבי המשכורות בחו"ל של השגרירים. בדקתי אצל ממוני השכר, וזה נע בין עשרת אלפים יורו לעשרת אלפים דולרים, תלוי במקום. עם עשרת אלפים יורו פלוס דמי ייצוג ואחזקה, הם יכולים לגמור את החודש, וחלקם גם משכירים פה דירות במשך ארבע או חמש שנים". ליברמן טען כי המשכורת של גודר היא 9,752 דולרים במדויק.
גודר מחה על דבריו של ליברמן: "ממתי שר חושף את תלושי המשכורת של העובדים שלו? המשכורת שלי ביד היא 18 אלף שקלים. השר ציין את הברוטו, והתעלם מהנתח שמשרד האוצר לוקח, יותר מ-50% מהמשכורת שלנו, אבל כמה נשאר?", טען גודר, שהעביר לידי חדשות 2 את התלוש שלו.
"בפעם הראשונה אני מרוויח יותר מאשתי"
הוא מתגורר בקטמנדו לבד, לאחר שמשפחתו עזבה לפני כמה חודשים. "קטמנדו היא מטרופולין של עולם שלישי, שאין בו מים זורמים. אנחנו מקבלים מים במכליות. אין חשמל רציף ולכן יש לי גנרטור. קווי הטלפון משובשים, אין פה אוכל ברמה סבירה כי חוטפים זיהומים וקשה למשפחה להתקיים ולחיות ולשרוד במציאות כזו. לכן משפחתי חזרה". סימונה הלפרין, ראש נציגות ישראל בטיוואון, כעסה גם היא למשמע טענות השר ליברמן: "לי זה כאב לשמוע אותו; אני ישבתי איתו בדיונים, אני מעריכה מאוד את האינטיליגנציה שלו, אין מצב שהוא לא יודע על מה הוא מדבר".
אילן מאור, ששימש בעבר כקונסול ישראל בשנחאי, הוא אחד מהעובדים שעזבו את משרד החוץ בשנים האחרונות בגלל התנאים: "יש בעבודה הזו הרבה יותר מכסף - ההרגשה שאתה קם בבוקר ועושה משהו למען המדינה. תחושת הסיפוק היא עצומה, אבל אי אפשר ללכת איתה למכולת". מאור, נשוי ואבא ל-3 ילדים, אהב את העבודה, אבל חשש מהעתיד. בגיל 45 יצא לחופשה ללא תשלום וניסה לעשות משהו שאף פעם לא עשה קודם - כסף.
"בפעם הראשונה בחיי הבוגרים אני מרוויח יותר מאשתי, שזה הישג, ואני מרגיש שאני מרוויח את מה שמגיע לי על העבודה שאני עושה", אמר מאור, שעבר לתחום העסקים וסוגר בימים אלו את עסקת הענק של מכירת תנובה. "חבר שכיהן בתפקיד בכיר במשרד החוץ אמר לי שהוא מקבל כסף מההורים - אבא שלו מזרים לו בכל חודש כסף. זה הזוי - הבנאדם הוא בגילי", הוסיף מאור. אשתו של מאור עובדת במערכת הביטחון, ולדבריו "התנאים, השכר והפנסיה בכלל לא קרובים".
ואכן, נציגים וקונסולים רבים מעידים על תשלומים רבים שיצאו מכיסם. דנה ארליך, צוערת בשגרירות בלוס אנג'לס, שירתה קודם לכן בסן חוזה ובקוסטה ריקה. "לרבים זה נשמע כמו יעד אקזוטי, אבל הייתי צריכה לשאת נשק ולא יכולתי להסתובב לבד בתור בחורה רווקה, ומעבר לכל קוסטה ריקה הפכה להיות המדינה היקרה ביותר במרכז אמריקה. הייתי צריכה להוסיף לקצבת הדיור מהכיס שלי, ובשביל לצאת לשליחות הזו הייתה צריכה לקחת הלוואת מהבנק , ועוד הלואוה של עשרות אלפי שקלים דרך משרד החוץ".
כיום, בשליחות שנייה בגיל 34, דנה עוד מחזירה כסף מהמעט שהיא מקבלת. "נטו אני מקבלת בסביבות אלפיים דולר בחודש, שמתוכם אני מכריחה את עצמי לשים קצת בצד - לא בשביל חסכונות אלא פשוט בשביל שאוכל לסגור את החודש שאגיע לישראל, כי המשכורת שלי בארץ היא 6000 שקלים ברוטו".
"אני אידיוט? למה אני צריך את זה?"
"מאוד מתסכל לשמוע את השקרים של האוצר, שטוען שהמאבק הוא על שכר הבכירים", הוסיפה ארליך. "אני לא בכירה, אני צוערת - אני הפנים של עתיד משרד החוץ, ושליש מהאנשים כמוני עוזבים את המשרד".
איריס, נספחת תרבות בשגרירות לונדון, עברה לבריטניה עם בעלה שעזב את עבודתו, לאחר שבארץ היה סמנכ"ל כספים בחברה. הםמשלמים מחיר, מכיוון שאלון צריך לוותר על הקריירה. "כשאחזור לארץ, ואצטרך לחפש עבודה. אף אחד לא מחכה לי, ואף אחד לא ישלם לי דמי אבטלה כי אני לא זכאי, ואני מניח שזה ייקח לפחות חצי שנה. בתקופה הזו המצב יהיה רע מאוד, כי המשכורת של איריס תהיה בערך 9000 שקלים בחודש", אמר אלון בגילוי לב.
זה אולי המרכיב הכי חשוב והכי מוזנח בתגמול של אנשי משרד החוץ - הפגיעה בבן או בת הזוג והתלות במשכורת אחת. אנשי האוצר שלחו פעם אחר פעם תלושים שמראים כמה השגרירים מקבלים, אך בסוף האנשים בשטח בכל הדרגים מסבירים שזו משכורת שברוב המקרים מחזיקים משפחה שלמה, כמו סימונה בטייוואן למשל שמגדלת חמישה ילדים, ואינה מקבלת נקודות זיכוי במס עבורם: "בשליחות בחו"ל בכלל אתה מקבל אפס עגול - אין נקודות זיכוי, ומשרד האוצר שכח מהדבר הזה".
גודר הסביר כי המחיר המשפחתי לשליחויות כבד: "אנשים אומרים לעצמם: מה, אני אידיוט? לצאת לדרום סודן בשביל משכורת שבקושי גומרים איתה את החודש? לעבור את הניתוק, לא לראות את ההורים לא לראות את הילדים גדלים? למה אני צריך את זה?". לדבריו, אשתו לא מצליחה למצוא עבודה מאז שיצאו לשליחות, ו"זה לא פשוט לקיים משפחה בארץ ממשכורת אחת".
"אני פה בגלל הציונות"
אנשי האוצר רצו לדבר לכתבה, ואז החליטו לסגת מכך, אולי בשל התקדמות בדיונים, ואולי מחשש מקרב האשמות. בסוף החליטו במשרד רק להעביר לידינו אותם הציג ליברמן, וגם שבו ואמרו כי צריך לטפל בחלשים במשרד ולא בחזקים - השגרירים והקונסולים. ליברמן מאמין בטיפול בהלם - הוא תקף את העובדים אבל במקביל החזיר את הצדדים - האוצר והוועד - לשולחן המשא ומתן.
העובדים מצידם חוזרים וטוענים שאי אפשר להתפרנס מדיפלומטיה בארץ, ומדגישים כי הם מסיימים את השליחות בחו"ל ב"מאזן אפס" ואפילו פחות מכך, בשל עלויות המחייה היקרות. "ויתרתי על הצעות עבודה בשכר הרבה יותר גבוה, אני פה כי זו הבחירה האידיאולוגית שלי, אני פה מציונות", אמרה סימונה בשיחה מטיוואן.
"זו קבוצת האוכלוסיה הכי טובה שיש באיזושהי מערכת ממשלתית, והקבוצה הזו מקבלת משכורת שהיא לא סבירה בעליל", הדגיש מאור, שעזב את הדיפלומטיה לטובת העסקים. "אנחנו רוצים לשמור את האנשים האלה, והמדינה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד אותם". מאור עזב כמו רבים בדרג הביניים בשירות החוץ, שלא יכלו להרשות לעצמם להישאר. בשלב הזה רק בעלי אמצעים, או גרוע מזה - אנשים שאין להם ברירה והם חשופים יותר לפיתויים מבחוץ - יישארו בקו החזית הדיפלומטית.
הקרב עם השר ליברמן ועם משרד החוץ מותיר את העובדים מצולקים פעם נוספת - זה לא רק הכסף, זו גם התדמית. מהאליטה והסיירת המדינית והדימוי הנוצץ לא נותר הרבה ולא יישאר הרבה אחרי הסיבוב האחרון, וזה שדה הקרב העתידי - לא פחות מהגבול עם סוריה או מאיום הטילים מעזה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בזמן הליך הגישור פעל האוצר למציאת פתרונות לעובדים בראשית דרכם, לתאו המשפחתי של השליח ולעידוד יציאה לשליחות ההסכם המתגבש כולל התיחחסות לנושאים אלו. לדוגמה, הוסדר נושא הפנסיה לבני/בנות זוג , יגדל התגמול עבור ביצוע שליחויות ובקרוב יוסדר מערך המיסוי בחו"ל .בהתאם להסכמות, השביתה תסתיים בתחילת השבוע הבא והעובדים ישובו לעבודה סדירה".
בהכנת הידיעה השתתפה מיכל פעילן