כבר חודשים שהנהלת אל-ג'זירה לא מאפשרת לעיתונאים מהמערב להיכנס אל תוך זירת העצבים של הרשת, אל לבו של חדר החדשות. לכן זה היה מפתיע שדווקא לעיתונאים שהגיעו מישראל, אפשרה בסופו של דבר הנהלת הרשת להיכנס פנימה.
ההגדרה "חדר חדשות" מעט קטנה על האנגר העיתונות של אל-גז'ירה בקטאר. כמו כוורת פעלתנית הכול מתנהל במערכת החדשות בשקט ובסדר מופתי. לפני כמה שנים טען נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש שאולי כדאי לו להפציץ את המקום הזה, משום שהוא נחשב לשופר של בן לאדן, אך היום, הילארי קלינטון מחלקת לאל-ג'זירה כל מחמאות.
הרשת הייתה הראשונה לתעד את ההתקוממות בתוניסיה, אחר כך הסיטה את המצלמות למצרים
ובמשך שבועות דיווחה משם גם כשמובארק עצר את אנשיה וחסם את אמצעי השידור שלה.
"אני חושב שבכיכר תחריר הייתה תחושה שמשום שיש מי שמסקר את האירועים - אנחנו, רשתות טלוויזיה אחרות, עיתונים, יש מידה מסוימת של הגנה, כי אנשים לא יכלו פשוט להיכנס ולתקוף את המפגינים האלה אם מצלמים אותם", מסביר אל אנסטי, מנהל אל-ג'זירה, המחלקה האנגלית.
אנסטי מוסיף: "אנחנו מסקרים את העובדות, ואם על ידי צפייה בזה אנשים מבינים מה קורה במדינות אחרות, זה עשוי לחולל כל מיני אירועים. המהירות של האירועים האלה עשויה להיות מושפעת מהדרך שבה אנשים תופסים אותם".
צופים מ-120 מדינות
בלוב ובסעודיה חופש הפעולה של הרשת מוגבל הרבה יותר, ובכל זאת היא מצליחה לתעד את ניסיונות ההפיכה, בעיקר באמצעות סרטונים קצרים שמצולמים בטלפונים ניידים, ומגיעים לכאן אל המערכת בקטר.
על פי הסקרים האחרונים, מאז החל גל המהומות עלה מספר הצופים, והוא עומד על כ-250 מיליון בתי אב ב-120 מדינות. אל-ג'זירה פועלת באופן ייחודי. היא מספקת את התמונות של ההפיכות בחינם לכל רשתות הטלוויזיה. כך, כל העולם רואה את המתרחש בין היתר בתימן, לוב, בחריין ועומאן.