מעטים הם האנשים בישראל שעשו מסלול מטאורי כזה אל ראשות המפלגה השלישית בגודלה, כמו אביגדור ליברמן. מעטים עוד יותר הם המנהיגים שבמידה רבה נותרו עדיין חידה. על רקע החקירות המשטרתיות וכתב האישום המסתמן, ניסינו השבוע לצייר תמונת פרופיל למנהיג הפוליטי השנוי במחלוקת שהמשטרה מנסה להרשיע, אבל לא מצליחה.
"אני מודה שהמקום שבו הוא נמצא היום הוא בלתי נתפס בעיני", אומר ח"כ לשעבר יוסי ביילין בשיחה עם חדשות 2. "ליברמן הוא סוג של ארצ'י בנקר בעיני. מדובר ברמה כזאת של גזענות שטחית, אבל מאוד שטחית - אך עם כישרון רב והיכולת לדבר לאנשים", אומר ביילין.
מהילדות במולדובה לממשלה
אביגדור ליברמן עלה לארץ ממולדובה ב-1978, בגיל 20 עם הוריו. הוא שירת כאפסנאי בחיל התותחנים ועבד כסבל בנתב"ג.
בהמשך, למד ליברמן יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, התחתן - ועבר לגור בהתנחלות המבודדת נוקדים, למרגלות ההרודיון.
ב-1988 הוא הכיר את בנימין נתניהו שחזר אז מארצות הברית, וכשזה התמנה ליושב ראש הליכוד, הוא מינה את ליברמן למנכ"ל התנועה.
ליברמן קיבל את הליכוד בתנאים כלכליים קשים מאוד. 600 עיקולים כספיים הוטלו על חשבונות המפלגה ואפילו לא היה נייר כתיבה או עט כדי לכתוב מכתב. ליברמן, תוך תקופה קצרה יחסית, הצליח לשקם את התנועה ולהוריד כמעט את כל החובות.
"אם נסתכל על המנהיגים שהיו לעם ישראל - מז'בוטינסקי, בן גוריון והרצל - היו בודדים שהיו כמו ליברמן", אומר משה דולגין, מוותיקי הליכוד. את דולגין רבים זוכרים בכינוי "התליין של איווט", אבל הוא עצמו דוחה את השם. "הייתי איש הביצוע שלו, אבל ממש לא התליין. זו מילה גסה", הוא אומר.
דולגין היה מהאנשים הקרובים לליברמן בליכוד, מהחוג המצומצם והנאמן שהוביל את אחד השבועות הסוערים בתנועה. ליברמן, אז מנכ"ל הליכוד, הוביל את המאבק שניהל נתניהו להחזיר את הכוח לחברי המרכז ולבטל את הפריימריז, אבל היה לו אינטרס אישי ברור.
ליברמן באותה תקופה בעצם חתר להיות האיש החזק בליכוד ולהשליט את כל אנשיו בתוך המנגנונים, זאת על מנת להכתיב את הרשימות לכנסת - את המוסדות של הליכוד.
שיטת הפעולה של ליברמן הייתה מתוחכמת ומשוכללת. הכול נוהל בחשאיות על ידי אנשיו מביתן 28 בגני התערוכה. נשכר אפילו צלם, כביכול עיתונאי, שעקב אחרי חברי הכנסת וחברי המרכז ותיעד את העמדות שלהם לצרכי מודיעין.
הדרך החוצה מהליכוד
המהלך ההוא הצליח: הפריימריז בוטלו, הכוח חזר למרכז המפלגה, אבל ליברמן ספג יותר מדי אש. לא הייתה לו ברירה בסופו של דבר, אלא לעזוב את הליכוד.
ליברמן יצא מהפוליטיקה ופנה לעסקים פרטיים. כבר אז היו עיניים נוספות שבחנו את מעשיו: העיניים של משטרת ישראל.
ניצב בדימוס משה מזרחי, לשעבר ראש אגף חקירות במשטרה, מכיר היטב את אביגדור ליברמן. החקירה הראשונה שניהל נגדו הסתיימה בלא כלום. עם זאת, חקירה רדפה חקירה - עד שלבסוף לאחרונה, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום.
"כבר בחקירה הראשונה הוא היה מאוד בעייתי כנחקר או כמי שמפריע לחקירה להתנהל", אמר מזרחי. "זה משהו שליווה אותו כך לאורך השנים", הוסיף.
ליברמן היה מחוץ לזירה הפוליטית למשך פחות משנתיים. הוא הקים חברות ואז החליט להתמודד בעצמו - ונכנס לכנסת.
לאורך הכהונה כולה נמשכו החקירות: חשדות לשוחד ולתרומות אסורות. החקירות לא הובילו לכתב אישום, אבל במשטרה המשיכו לטעון כי ליברמן טווה מערכת קשרים מסועפת שהזרימה מיליונים לחשבונות חשאיים שבשליטתו.
אם אין נאמנות - יש 15 מנדטים
בבחירות 2003 ליברמן הוביל רשימה משותפת שגרפה שבעה מנדטים. את תפיסת עולמו פרסם אז בספר "האמת שלי". הוא לא נגד הסדר ישראלי-פלסטיני, אלא פשוט לא מאמין שזה יקרה.
חוץ מזה, ליברמן הוא מנהיג פרגמטי שכבר הצהיר ששלמות העם חשובה משלמות הארץ - ושיהיה מוכן לפנות אפילו את ביתו בהתנחלות נוקדים בתמורה לשלום אמיתי.
עם החקירות ברקע שרק הלכו והסתעפו, עלה ליברמן ל-11 מנדטים בבחירות 2006. "בפעם הבאה אנחנו נהיה מפלגת השלטון", הוא תמיד אומר.
בהמשך, חידד ליברמן את החרב שלו אל מול ערביי ישראל. הוא רכב על הגל הזה כל הדרך ל-15 מנדטים בבחירות האחרונות - ומשם הישר לכיסא שר החוץ.
ליברמן אמר פעם כי אם אין מספיק אויבים, סימן שלא הספקת כלום בחיים. "יש לי גם אויבים", הוא אמר אז והוסיף: "אני חי עם זה טוב בלילה". מישהו אחר אמר פעם: "האויב הכי גדול של האדם - הוא לעיתים עצמו". כנראה שהזמן יגיד את דברו.
