מעטים האנשים שאפשר להגיד עליהם: "היה בו הכל" - אבל יורם מזרחי הוא אחד מהם. מין שילוב של דון קישוט וילקוט הכזבים. מזרחי, שימש כ"כתבנו בצפון" בימים שמנחם הורוביץ היה עוד מורה בבית ספר בקריית שמונה, ולאחר מכן הפך לאיש צבא שמסלול חייו הוביל אותו בסופו של דבר לערבות הקפואות של ויניפג - אי שם בקנדה.
הכל החל במלחמת האזרחים בלבנון, שפרצה בשנת 1975. בדיעבד, מסתבר שהמלחמה הזו שינתה גורלות - גם את גורלו של יורם המזרחי. העיתונאי יצר קשרים עם המנהיגות המקומית הלבנונית, ותוך זמן קצר הפכו אותו נציגי צה"ל לקצין קישור עם הצד הלבנוני בנושא הגדר הטובה - שפעם הייתה מקור התקווה של הנוצרים בדרום לבנון. דרך שער קטן הם הגיעו לבקש עזרה ראשונה וטיפול רפואי בעקבות הקרבות העזים מול הארגונים הפלסטינים.
יורם נבעט החוצה?
"הוא היה שמן מאוד ולא יכול להילחם אבל היה תמיד בכל מקום שאנחנו נלחמים", סיפר ריימונד, לשעבר לוחם צד"ל המתגורר כיום בישראל, "אנחנו היינו מאמינים לו וסומכים עליו", הוסיף. אבל, כשמלחמת האזרחים בלבנון העצימה, עלה בצורך בארגון צבאי. וזה היה שינוי בכללי המשחק שיורם תפר בכישרון רב למידותיו שלו.
אז למעשה, בעקבות מבצע ליטאני שיצר את המונח "רצועת הביטחון", הוא נבעט החוצה, נעלב ומתוסכל. אבל אל חשש, המזרחי כבר תכנן את הצעד הבא שלו - ארז את המשפחה וטס לדרום אפריקה. "הוא בא אליי לקריית שמונה ואמר לי זהו, זה נגמר", שחזר מנחם הורוביץ, "יש לך רשימה של 15 כלי תקשורת. תעבוד עם כולם או שתבחר לך - הוא המציא אותי", הוסיף.
"רובין הוד למען נדכאי העולם"
אין לנו תיעוד על מה שאירע איתו בדרום אפריקה, אבל היו הרבה סיפורים שהמזרחי הגיע לשם כדי לסייע לשחורים להסיר מעליהם את משטר האפרטהייד. מה ואיך הוא עשה שם בדיוק אנחנו לא ממש יודעים - קצת עיתונאי וקצת משהו אחר. אבל זו עובדה, אין כבר אפרטהייד בדרום אפריקה.
ולאחר מכן, המשיך "רובין הוד" המזרחי במסעו למען החלשים. הפעם, ויניפג שבקנדה שם הגיע לעזור לאינדיאנים הנדכאים. שם, בגבול הצפוני של קנדה, ניסה "השריף מהצפון" לשכוח ולכעוס בשקט, אבל בהרבה הבזקים הוא חוזר לגבול הצפון ולישראל.
הצוואה: אפר שיפוזר בגבול הצפון
אבל, הוא תמיד ידע שישוב ארצה בדרך זו או אחרת. בסרט שצילם רן אדליסט אודותיו, שרטט יורם בקווים מדויקים את הימים שאחריו. "מבחינת הגיל, המצב הבריאותי ומצבי הגופני, אני יכול כל יום ליפול להתפגר וזה יקרה כאן. הדבר הכי פשוט הכי מהיר זה לקחת אותי למתקן לשריפת מתים ולפזר את האפר שלי בגליל העליון, בכביש הצפון ובמקומות שאני אוהב.
בסופו של דבר האפר שלו פוזר על גדר הגבול בחלקו, וברובו בשדות עמק יזרעאל. אבל עכשיו כולם יכירו, את הסיפור על האיש שהיה בו הכל, את הסיפור על יורם המזרחי.
