"אני האמנתי. לא יודעת לי תמיד היתה הרגשה פנימית שהילדה חוזרת אליי", כך מספרת האם שבית המשפט החליט אתמול להשיב לה את בתה. בריאיון מיוחד לראשונה מול מצלמה היא טוענת: "הקשר ביני לבין הילדה הוא קשר מאוד מיוחד. אף אחד לא יכול לקחת את זה לא ממנה ולא ממני".
כבר יותר מ-17 שנים היא מכורה לסמים קשים, לאחר שפעמיים היא כבר קמה ונפלה. אתמול רגע לפני חג הפסח, החליט בית המשפט העליון לתת לה הזדמנות נוספת ולהחזיר אליה את בתה בת השבע. "אין יותר יקר ממנה. לא יהיה את החור הזה בבטן יותר, לא יהיה את החור של אובדן", מספרת האם ומוסיפה: "זה לא רק אובדן של ילד, זה אובדן של הורות. זה אובדן של הוכחה. זה אובדן של רגש. ולא יהיה את האובדן הזה יותר".
זו לא היתה החלטה קלה. בית המשפט העליון דן בתיק הזה פעמיים, בפעם האחרונה בהרכב מורחב של תשעה שופטים כשאלה נחלקו בדעותיהם. חמישה נגד ארבעה החליטו להשיב לה את בתה. נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בינייש היתה בדעת מיעוט.
לשאלה האם היא מפחדת לאכזב את השופטים שנתנו בה אמון ואת בתה הקטנה היא עונה: "היום אני מפחדת , וגם אמרתי את זה מול הרכב של תשעה שופטים, אני מפחדת להשתמש היום. ולא מתוך הפחד שהסם ייכנס לגוף, אלא מתוך הפחד לאבד את מה שיש לי היום, ומה שיש לי היום אני לא מוכנה, לא בשביל שום שקית, לא בשביל שום דבר. אין לי כוח להיות שם יותר, 17 שנה מהחיים שלי הייתי שם. אני איבדתי כמעט את היקר לי מכל. אני לא מוכנה יותר".
"רק רוצה לחבק אותה"
השירות למען הילד ופרקליטות המדינה התנגדו נחרצות. התיק הזה עובר כבר שש שנים בבתי משפט שונים. בית המשפט לענייני משפחה כמו בית המשפט המחוזי כבר החליט להעביר את הילדה לאימוץ ומשפחה מאמצת כבר אותרה.
כל נרקומן יודע כי ההתמכרות היא מחלה כרומית וכי המאבק הוא יומיומי. עכשיו כשהמאבק המשפטי תם נשאר המאבק שלא ליפול שוב לסם. לדברי האם היא הולכת לעבוד קשה כדי לשמור על בתה: "פשוט לקום בבוקר ולהגיד אני היום אשאר נקייה. אני היום אחיה. אני היום רוצה לחיות, ולא למות מהזבל הבלתי נסבל. אדם שמשתמש זה מת מהלך, ואני הייתי נקייה והייתי מתה מהלכת כי החור היה גדול בתוך הבטן. והמשכתי, כי אני רוצה לחיות".
לבסוף חושפת האם כי לא ראתה את בתה כבר ארבעה חודשים. "הדבר הראשון שאני רוצה זה רק לחבק ולהגיד לה שאמא פה", היא אומרת בדמעות.
