אחד מהגורמים למעשה הייאוש הקיצוני של משה סילמן, שהצית עצמו בהפגנת המחאה החברתית, היה חוסר הזכאות שלו לדיור ציבורי. סילמן לא עמד ברוב הקריטריונים לדיור כזה, וגם הסיוע שביקש לשכר דירה נדחה.
גם אם היה זכאי, סביר להניח שסילמן היה מחכה בתור ארוך מאוד לדיור הציבורי. 14 שנים שלא בנו בישראל ולו דירה אחת במסגרת הדיור הציבורי. מי שרוצה דירה כזו, נאלץ - פשוטו כמשמעו - לחכות שדייר אחר ילך לעולמו. זמן ההמתנה לדירה ציבורית מגיע במרכז הארץ עד לשש שנים.
"היינו במקלט בלי שירותים ומקלחת", מספר ר', תושב רמלה ואב לחמישה שהתגורר כשנתיים במקלט. "במהלך הזמן גם הגשנו את הבקשה לדיור כי זו פרוצדורה ויש המתנות ולקח זמן. היו שם הצפות בחורף, לא היו חלונות. הייתה תקופה ממש קשה כי בכל זאת אתה לא יודע מתי, אין איזה תאריך מסוים. אי ודאות".
9 דירות לכל אלף איש
בסוף שנות ה-60 היו בישראל כ-70 דירות דיור ציבורי לכל 1,000 איש, כיום מדובר על 9 דירות בלבד. לשם השוואה, בהולנד יש 138 דירות לכל 1,000 איש, באוסטריה - 100, בצרפת - 86 ובפינלנד - 85. באוסטריה, 27% מן המבנים החדשים מיועדים לדיור בבעלות המדינה המושכר למעוטי יכולת בעלות נמוכה, וגם במדינות אחרות מדובר באחוז גבוה יחסית מהדירות החדשות שנבנות.
"בגלל המחסור בדירות, זכאות לדירה בדיור הציבורי ניתנת רק למשפחות עם שלושה ילדים ומעלה או לאנשים עם נכות מאוד מאוד קשה שזקוקים לכיסא גלגלים. כל היתר בכלל לא זכאים לקבל דיור ציבורי", אומר עו"ד גיל גן מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח.
בעוד שאוכלוסיית הנזקקים אינה קטנה, הקריטריונים עצם קשוחים. סף הזכאות לדיור ציבורי מהחברות המשכנות כעמידר, עמיגור, פרזות וחלמיש, מציב חומות בירוקרטיה, מסננת שמשאירה בחוץ אזרחים עם שלל מצוקות.
"את לא זכאית"
"אני זכאית לעבור למרכז הארץ, לחולון, לגור ליד המשפחה שלי כי היום אני לא מתפקדת - לא פיזית ולא נפשית", סיפרה ד', תושבת אשקלון ואם לארבעה הממתינה לדיור ציבורי. "כל פעם הם כותבים שאין דירות, 'את לא זכאית'".
מחוסרי הדיור ברשימת ההמתנה זכאים לסיוע בשכר דירה שנע בין כמה מאות שקלים לכ-2,500 שקלים במקרים מועטים מאוד. רובם לא באמת מצליחים לכסות חלק ניכר משכר הדירה באמצעות הסיוע. גם כאן, מדובר בתרופה חלקית. כזו, שלא מצליחה לשכך את הסימפטומים של רשת ביטחון סוציאלית - המלאה בחורים.
ממשרד השיכון מסרו בתגובה לדברים: "כ-2,400 משפחות ממתינות לדירות בדיור הציבורי. משך ההמתנה הממוצע במרכז הארץ עומד על שבע שנים. משרד השיכון נלחם כדי להגדיל את תנאי הדיור הציבורי והחל מ-2010 נרכשו לראשונה מאז שנות ה-90 דירות. במאי השנה, עלה גם הסיוע בשכר דירה לכל הממתינים לדיור הציבורי.