עידו לדרמן
עידו לדרמן, סולן להקת "אמסטפ" והבסיסט לשעבר של להקת "התקווה 6" יוצא לדרך עצמאית עם אלבום בכורה, שהוקלט ברובו באורלנדו שבפלורידה. "יום אחד בזמן הקלטות התופים הגיע חבר של המפיק והתיישב על הספה, מאוד התלהב ממה ששמע ונתן לנו כמה עצות שממש אהבנו ויישמנו. אחרי שהוא הלך המפיק הראה לנו את האלבום החדש של ג'נט ג'קסון שהחבר הביא לו והראה לנו בקרדיטים שהבחור הוא הסאונדמן שם, נשארתי עם פה פתוח עד למחרת".
במייספייס של לדרמן, שצבר כבר מעל לחמשת אלפים השמעות, יש בינתיים רק שני שירים - "מה שנרצה", שנכתב בשיתוף עם מאיר גולדברג ומדבר על keeping the faith. "מי שמכיר אותי יכול לעשות אחד ועוד אחד ולהבין על מה ומי הוא נכתב", מספר לדרמן. על "האור בעיניים", הסינגל הראשון מהאלבום, הוא אומר:- "מי שמכיר אותי, מבין אותו מילולית. מי שלא, אני מעדיף שיקח אותו למקום שלו". לדרמן ישיק את הסינגל בהופעה חגיגית שתתקיים בתמונע ב 17/12.
The Aprons
טליה פרי וחוה כהן הן צמד של בס ותופים שפועל מזה שנה וחצי ומנגן פופ-אינדי אפל וסהרורי, כזה שמתאים לרגעים הקטנים של הלילה, שהצליח להביא להן למעלה מחמשת אלפים האזנות בכמה חודשים. "בפעם הראשונה שהוצעה לנו חברות במייספיס זו הייתה מלהקה מחו"ל שהגיעה אלינו במקרה. בינתיים זה אחד הדברים הכי מפתיעים שקרו לנו", מספרת חוה. השתיים, שהספיקו לשיר ולנגן בפסקול הקמפיין של "אור ירוק", תיכנסנה בתחילת ינואר להקלטות אלבום ראשון ובינתיים הן ממשיכות לחרוש פאבים אפלים בהופעות אינטימיות.
HeavenBound
HeavenBound הוקמה לפני כ 5 שנים כרעיון ליצירת אופרת-רוק, בסגנון "טומי" של "המי". התוצאה היא "הדימנטים" - סיפור של בגידה ורצח במשולש אהבה בין שני אחים ואשה. העלילה נכתבה על ידי הגיטריסט קשת יחד עם הסולן גבריאל ("גייב") ג'סט, והיא החלק המרכזי בהופעות של ההרכב, שהוציא בתחילת השנה EP עם חלק משירי האופרה. חברי הלהקה מחשיבים את עצמם יותר כלהקת הופעות שאוהבת לאתגר ולאלתר על הבמה על פי מיטב המסורת של להקות כמו לד זפלין ודיפ פרפל.
איכותם וייחודם הביאו להם עד כה למעלה מ 43 אלף האזנות במייספיס, שמציג 6 שירים. "הדבר שהכי הפתיע אותנו היה תגובות שקיבלנו כשהעלנו את השיר "'I Can't change'", מספר קשת. "השיר עוסק בהתמכרויות וחוסר היכולת לשנות את היצר שגורם לנו לחזור ולעשות את אותן הטעויות. אמהות שהילדים שלהן היו מכור לסמים הזדהו עם השיר מאוד, וזה מאוד ריגש אותנו". כיום ממשיכה הלהקה לכתוב חומרים ולהקליט דמואים, בשאיפה להקליט אלבום מלא כלהקה מוחתמת בחברת תקליטים.
גיליאם
כמו הסרטים של הבמאי טרי גיליאם, על שמו נקראת הלהקה, המוסיקה של "גיליאם" משלבת הומור גרוטסקי עם רצינות קודרת ומציעה למאזין תמהיל מאתגר של ציניות ורגש, ובעיקר חושפת עולם צבעוני ומלא דמיון וצלילים. יש שאומרים שהמוסיקה שלהם נשמעת כמו פסקול לסרט מופרע במיוחד. יש שאומרים שהיא משלבת בין פרנק זאפה ו- Mr. Bungle. אחרים מזהים אותם עם רוק מתקדם. חברי הלהקה מעדיפים לומר שהמוסיקה שלהם נשמעת כמו זאפה אחרי הרעלת חומוס, כמו "Gentle Giant" אחרי רד בול עם וודקה, או כמו Cardiacs אחרי קינואה עם בטטה.
מעל ל 7000 השמעות במיספייס לא מספרות כלום על ההצלחה שלהם מעבר לים. המוזיקאית האמריקאית ג'וליה אייזנברג מלהקת "Charming Hostess" התעקשה מספר פעמים שגרסת הכיסוי המעוברתת של גיליאם לאחד השירים של להקתה יותר טובה מהמקור. ""Calle Debauche", "French TV", "Capillary Action הן שלוש להקות שוליים אמריקאיות שהציעו כל אחת בנפרד להופיע עם גיליאם, אם וכאשר יגיעו להופעות בחו"ל. "מאחר והסיכויים שזה יקרה הם לא גבוהים", אומר נדב לזר, מייסד הלהקה, "חיברתי בין אותן להקות וכיום הן מופיעות ביחד מידי פעם". כבר מספר שנים ש"גיליאם עובדת על אלבום הבכורה ולאחרונה כיכבה בערב מחווה שנערך לפראנק זאפה.