2010 היתה שנה מוזיקלית עמוסה ומצוינת, וכדרכו של עולם, הגיעה העת לסכם. היו הרבה מאד אלבומים שאהבתי, אבל בבואי לכתוב את השורה התחתונה בחרתי את אלה שבסופו של דבר ביליתי איתם – או עם שירים נבחרים מהם – הכי הרבה, אלה שאליהם חזרתי שוב ושוב, ואני עדיין חוזר. אני חושב שזה מה שבסופו של דבר הופך אלבום לטוב באמת. הרשימה שלי, שלא תפתיע את מי שעקב אחרי "קורדרוי" מאז שנולד השנה, אקלקטית, ונעדרים ממנה שמות שהיה מאד נכון להזכיר השנה במקומות כאלה ואחרים, אבל בסופו של דבר, לפחות אצלי, היו בעיקר שמות הייפ שאלבומיהם לא שרדו את מבחן הזמן, הקצר יש לומר. אתם יודעים על מי אני מדבר.
אז הנה הם באים: עשרת האלבומים הכי טובים של השנה.
10. Chromeo – Business Casual
הצמד היהודי-ערבי-קנדי הוציא את האלבום הכי כיף של השנה, יצירת אלקטרו שכולה מחווה אייטיזית משעשעת ומודעת לעצמה. ועוד לא דיברתי על הקליפים. הנה אחד הקטעים הכי לוהטים מתוכו, Night By Night. חפשו את הרמיקסים.
9. Robyn – Body Talk
הכוכבת הבלתי מעורערת של השנה מבחינתי, שמנצחת בנקודות את ריהאנה. רובין השוודית הוציאה את טרילוגיית Body Talk והוכיחה שוב שהסקנדינבים האלה יודעים יותר טוב מכולם איך לעשות פופ מצעדים שאפשר לחגוג איתו מבלי להתבייש. אבל יותר מזה, רובין גם הפציצה עם שיר השנה שלי, Dancing on my Own המרגש, שחצה את קו הסיום שניה לפני Only Girl in the World, של ריהאנה כמובן, בעיקר בגלל הלב הגדול שלו והעובדה שהוא שיר שהכי כיף להגביר. אבל היי, ריהאנה לפחות נראית יותר טוב.
8. Yeasayer - Odd Blood
האלבום השני של הברוקלינאים כלל לא מעט קטעים מבריקים, ביניהם Ambling Amp ו-Madder Red, אבל O.N.E התעלה מעל כולם. גם כאן, חפשו את הרמיקסים.
7. Arcade Fire – The Suburbs
היו כאלה שקראו לאלבום השלישי של הקנדים אירוע, אני קורא לו אלבום טוב, קוהרנטי, מעניין, שטוב שהצטרף אלינו. הנה הסינגל הראשון מתוכו, We Used to Wait המצוין, בהופעה.
6. The Gaslight Anthem – American Slang
אחרי שהביאו את אלבום השנה שלי של 2009, The '59 Sound, החברים מניו ג'רזי חזרו עם אלבום קצת פחות טוב, אבל עדיין כזה שמאד מאד אהבתי, למרות שבאמת כבר לא נשאר להם מה לגנוב מספרינגסטין. הנה Bring it On.
והנה הביקורת המקורית שלי.
5. Brandon Flowers – Flamingo
אלבום הסולו הראשון של הסולן של הקילרז לא התקבל בזרועות ממש פתוחות, אבל אני חגגתי עליו. הסינגל הראשון מתוכו, Crossfire, הוא אחד הטובים של השנה, וגם Hard Enough ממש לא רע.
ולביקורת.
4. Kings of Leon – Come around Sundown
לרדת על קינגז אוף ליאון נהיה ממש אופנתי השנה, ואי אפשר להגיד שהם לא ביקשו את זה, אבל הלוזרים שחיפשו אותם בטח לא טרחו להקשיב לאלבום האחרון שלהם, שהיה אלבום רוקנ'רול פשוט מצוין, מלא בשירים שכל מיני להקות הייפ לרגע לעולם כבר לא יכתבו. אני אוהב אותם, תתבעו אותי. הנה Pyro , כפי שביצעו ב"סטרדיי נייט לייב".
והביקורת.
3. Kanye West - My Beautiful Dark Twisted Fantasy
האלבום הטרי של קניה כבש את המקום הראשון כמעט בכל רשימות סיכומי השנה בעולם, וקשה להתווכח עם זה. מדובר בחתיכת אלבום. סקסי, כבד, מלוכלך, אינטנסיבי, מבריק, מגלומני, בוער מכישרון. האיש אמנם חולה רוח, אבל ככה זה עם גאונים. מסיבת השנה. תגבירו. הנה Monster:
ולמי שפספס, הנה הסרט, כמעט 35 דקות, שמלווה את כל האלבום:
2. Band of Horses – Infinite Arms
הלב נקרע. יכול להיות שמחר האלבום הזה, השלישי של באנד אוף הורסס האהובים, יהיה המקום הראשון שלי, אבל בכל מקרה, אין ממש הבדל. מדובר באלבום מרגש של בן ברידוול וחבריו, שממשיך לעשות את העבודה בכל האזנה וכולל מלא מלא שירים טובים. הנה Compliments:
והנה הביקורת ועוד שירים.
1. The National – High Violet
יד על הלב, זה אלבום הרוק של השנה, ואיתו העברתי הכי הרבה זמן באינטימיות. אולי כי זה מרגיש כאילו מאט ברנינגר כותב עליך ובשבילך. ואולי כי פשוט מדובר במוזיקה מעולה, נדירה, ובאלבום כמעט אולד סקולי במובן זה שהוא שלם, יצירה משמעותית מתחילתה ועד סופה. הנשיונל, גאוות ניו יורק גרסת 2010 (לצד הניקס כמובן) כתבו אלבום על אנשים שחיים כאן ועכשיו, אנשים שהם כבר לא צעירים, אבל עדיין לא ממש מקבלים את זה. אנשים שהחיים שלהם מספיק טובים, אבל הם עדיין רוצים עוד. נו, אנשים. הנה Runaway:
והנה הביקורת.
עוד מוזיקה שלא, באמת, אין דברים כאלה בקורדרוי, הבלוג של מני אבירם