שלושים ושישה שירים ייצגו את ישראל בתחרות הזמרת של האירוויזיון מאז 1973 ועד היום. היו ביניהם שירים מופלאים ומרגשים, היו מקפיצים ומלהיבים, היו שירים שגרמו לנו להרגיש גאים שאנחנו ישראלים וכאלה שבזכותם התגעגענו למה שהיינו פעם. שירים שזכו, שירים שכמעט זכו, שירים שהתרסקו, שירים שעצם ביצועם בתחרות, כמייצגים שלנו, של המוזיקה והתרבות המקומית-ישראלית שהיא כולה שלנו, חרטו בליבותינו ובראשינו רגעים בלתי נשכחים.
מי לא היה שם? מבכירי אמנינו. שלמה ארצי ולהקת כוורת, עפרה חזה ואחינועם ניני עם מירה עוואד, ריטה ואילנית, גלי עטרי עם חלב ודבש ודנה אינטרנשיונל, שרית חדד ובועז מעודה, שירי מימון והכל עובר חביבי, יזהר כהן והראל סקעת, להקת טיפקס וירדנה ארזי, אבי טולדנו ונתן דטנר עם אבי קושניר. נציגים ראויים של תרבות הפופ המקומית, שפעם היא מצוינת ופעם מביכה. שלחנו לאירוויזיון הורות ודיסקו, דאנס ורוקנ'רול, בלדות ורית'ם נ' בלוז, שמאלץ וגרוב, סלסה וקיטש. הכל מהכל, סלט ישראלי, קיבוץ גלויות.
לקראת תחרות האירוויזיון המתקרבת, שבה תייצג אותנו להקת איזבו עם השיר "Time", ריכזנו, בחרנו ודירגנו את השירים שייצגו אותנו באירוויזיון מאז ועד היום, מהאהוב והטוב ביותר, ועד לזה שנעדיף לשכוח. בדירוג השתתפו עשרה עורכים, כתבים ומבקרי מוזיקה: גל אוחובסקי, ארז ברזוליק, נטע חוטר, עמית סלונים, עומר מלכה, מאיה פז, רועי יולדוס רוזנצווייג, דייויד ארונוביץ', ניר סלונים ואסף נבו. כל אחד העניק ציונים לכל השירים, לפי המפתח הרגיל של האירוויזיון (1-12, ללא 9 ו-11), ולכל אחד הותר לדרג רק 3 שירים בדוז פואה, 12 נקודות. התוצאות לפניכם, במצעד שירי האירוויזיון של ישראל, המקום היחיד שבו גילי נתנאל יכול להיות מעל כוורת, פינג פונג מעל דוד ד'אור ומשה דץ מעל שלמה ארצי.
מקום ראשון: "הכל עובר חביבי" - "הלילה", 1981
השנה היא 1981. קיקי רוטשטיין, עמי מנדלמן ("ההוא עם השפם"), יובל דור ושלומית אהרון הם "הכל עובר חביבי" - הרכב הפופ הטוב בארץ באותם ימים. ובכל זאת, האירוויזיון הוא מבחינתם סוג של פספוס. שלוש שנים קודם לכן, ב-1978, הם התבקשו לבחור בין "אבאניבי" ל"הללויה", והחליטו ללכת על "הללויה", אבל ברשות השידור פסלו את השיר בגלל הצליל הלועזי של המילה. יזהר כהן זכה עם "אבאניבי", ושנה אחר כך "הללויה" עבר, אבל שלומית אהרון התחשמלה באחת החזרות וסביב השיר נתפרו גלי עטרי ו"חלב ודבש" שזכו גם הם באירוויזיון. ב-1980 ישראל לא השתתפה בתחרות בגלל יום הזיכרון, אבל ב-81' היה ברור ש"הכל עובר חביבי" נוסעים, בלי הרבה ציפיות לזכות אחרי שתי זכיות רצופות של ישראל.
"המזל הביא לנו את חיים סבן כשהוא עוד היה מפיק בארץ", נזכר קיקי רוטשטיין. "חיים הביא לנו את הלחן של שוקי לוי ושיר נוסף. בהתחלה נתנו את השיר לאהוד מנור שלא הצליח לכתוב לו מילים, היינו חייבים לכתוב טקסט, ושלומית ויובל ישבו וכתבו. את העיבוד והתזמור עשה אלדד שרים. כשטסנו לדבלין לא חשבנו שנזכה אבל נסענו, שתינו הרבה אייריש קרים, והרווחנו שיר נפלא שמשרת אותנו עד היום".
שהוא למעשה דיסקו.
"כן, עשינו הרבה כאלה. יש לי ארון מלא בסקיצות כי חשבנו על פריצה לחו"ל והכנו כל מיני דברים. זה היה אחרי תקופת הבי ג'יז. הדיסקו אז היה להיט. אהבתי גם את האלמנט הספרדי והאקורדיון שנותן טיפה לטינו. אני אוהב שהשיר נתון לפרשנות - ביני לבינך, או בינינו לביניכם, משהו שלא סופי, אלא מזכיר את העבר בצורה חיובית. יש בזה אמירה חזקה שזה הלילה האחרון יחד. אגב, ממש לא חשוב לי שלא זכינו. אני רק זוכר שחיים סבן כל הזמן אמר 'אני אהיה, אני אהיה' ובסוף הוא נהיה".
"מבחינתי 'הלילה' הוא קלאסיקה", אומרת שלומית אהרון, הסולנית ושותפה לכתיבת המילים. "את הטקסט כתבתי יחד עם יובל, שהיה אז בעלי. אהבנו את המנגינה של שוקי לוי. השיר יצא די מהר, נכתב מהר. זה על הלילה האחרון או המיוחד לפני פרידה. יש בו רגע חסד שמרגש, עם אהבה, פרידה וקבלה ושמחה. כשאני שרה אותו בהופעות אני מרגישה שאני מתחברת דרכו עם הקהל מאוד יפה".
"חוויית האירוויזיון שלנו היתה נעימה. אתה לא בשליטה שם, זו מערכת שלוקחת אותך ומשתמשת בכשרון שלך. למזלנו צדי צרפתי נסע איתנו והשגיח ושמר על שפיות הדעת. בקדם אירוויזיון בארץ הייתי בחודש חמישי של ההריון, ובאירוויזיון הייתי כבר בחודש שביעי, אז היה צריך להרחיב לי את השמלה. היתה לי שמלת פאייטים והיו צריכים להדביק פאייט פאייט. אני לא יודעת אם היום היו נותנים לי לטוס בחודש שביעי, אבל זה איזן לי את הבלגן וחיבר אותי לחיים מתוך כל הפנטזיה הזו של התחרות".
למה אוהבים את "הלילה" עד היום?
"בגלל התחושה הספונטנית והפשוטה והישירה שאיתה כתבנו אותו, שמתארת רגע של התרגשות. מוזיקלית הוא מחזיק עד היום. קשה לי לנתח מה בדיוק עושה את זה".
אולי עשינו עכשיו תיקון היסטורי כי פספסתם את "אבאניבי" ו"הללויה" ולא זכיתם?
"אני לא מתחברת למקום ראשון או לא, זה לא באמת חשוב לי. בעיני ממש לא צריך תיקון, אבל אני שמחה לשמוע שאנשים אוהבים את השיר עד היום, וזה מה שחשוב, בלי שום קשר לתחרויות" (אסף נבו).
מקום שני: דנה אינטרנשיונל - "דיווה", 1998
יש אישה גדולה מהחיים, יש שירים שיש רק לה. "דיווה", השיר שהצדיק לדנה את שם משפחתה באופן רשמי, הוא כבר הרבה יותר מזוכה אירוויזיון, הוא המנון והוא סמל. מעבר לכך שהוא החזיר לישראל את המקום הראשון אחרי קללה של 20 שנה, הוא גם סיפק לקהילה שלמה את הגאווה שלה, ועוד בשנת היובל למדינה. יצירת הפופ המלוטשת של עופר ניסים היא על-זמנית, חוצה יבשות ושולטת בהן ביד רמה בדיוק כמו דיווה אמיתית (ניר סלונים).
מילות השיר
מקום שלישי: גלי עטרי ולהקת חלב ודבש - "הללויה", 1979
שלושים ושלוש שנים אחרי, וזה עדיין עובד: מילה אוניברסלית, מסר מרגש, לחן מפעים, פעמונים ברקע ומודולציה אחת - כל אלה הפכו את השיר לאחד האהובים והמזוהים עם התחרות. השיר, שלא זכה לעבור את קברניטי ועדת רשות השידור בשנה הקודמת, כבש את המקום הראשון ואת לב הקהל בתחרות באותה השנה והביא לישראל את הזכייה השנייה ברציפות. ביום שאחרי התחרות הודיעו ב"קול ישראל" כי ככל הנראה השיר יהפוך להמנונה הרשמי של ישראל. נפתלי הרץ אימבר התהפך בקברו, רק כדי לגלות כי מדוברהיה במתיחה של ה-1 באפריל (רועי יולדוס רוזנצווייג).
מילות השיר
מקום רביעי: שירי מימון - "השקט שנשאר", 2005
שירי מימון היא כפי הנראה ההחמצה האירוויזיונית הכי מבאסת שלנו. "השקט שנשאר" היה אחד השירים הטובים ביותר ששלחנו לתחרות (לטעמי גם הטוב ביותר), בלדת פופ מושלמת שחברה לביצוע נפלא ומחשוף אימתני של שירי. זאת הייתה אמורה להיות הזכייה הגדולה שלנו אחרי דנה ו"דיווה", אבל בגלל הקואליציה המזרח אירופאית שהפכה כל מיני מדינות כמו אלבניה לשחקניות ריאליות בתחרות, הגענו רק למקום הרביעי ולהכרה הכואבת שלנצח, לא משנה עד כמה טוב יהיה השיר שנבחר, לא נזכה יותר (נטע חוטר).
מילות השיר
מקום חמישי: עפרה חזה - "חי", 1983
עכשיו כבר כולם מבינים שבתחרות ההיא נזרעו הזרעים שהפכו תוך שנים מעטות לקריירה הבינלאומית של עפרה חזה. אבל אז זה היה מין ביש מזל שכזה. מקום שני. מול שיר בלגי לא כזה מוצלח. עפרה חזה עם שיר ישראלי מאוד שאינו מתחנף לגויים. שיר ישראלי עממי, עם המון חית. עם העמדה סטטית מאוד, בקושי צעד תימני הצליחה עפרה להפיק. אבל מה כל זה משנה בדיעבד? הסוף הטרגי שינה את כל הפרופורציות ממילא (גל אוחובסקי).
מילות השיר
מקום שישי: אילנית - "אי שם", 1973, מקום 4
כן, כן, זה רגע מכונן. כולל המילים "זמרשירישןנושן" שאהוד מנור רקח כדי שהעברית לא תקשה על האוזנייים, ואילנית שרה כמו מילה אחת "זמרשירישן נושן". "אי שם" הוא שיר אירוויזיון קלאסי. בלדה כזאת שעולה ועולה ועולה עד שהיא קורעת את השמים. ואילנית, בשמלת משכית, בלי שכפץ מתחת, ועם השיער הכי בלונדיני שהיה אז בישראל, הייתה כל כך מושלמת, שגם 40 שנה אחרי זה טרי כמו לחמנייה שיצאה מתנור (גל אוחובסקי).
מילות השיר
מקום שביעי: אבי טולדנו - "הורה", 1982
למרות שבדיעבד "הורה" נתפס כמופע פולקלור זוועתי שכמו נלקח מפסטיבל המחולות בכרמיאל, בחינה קרובה יותר שלו תגלה כי השיר של אבי טולדנו הוא שיר אירוויזיוני קלאסי. נוסחה מנצחת של כוריאוגרפיה פשוטה, תלבושות צבעוניות ושיר עם מילה קליטה שחוזרת בו שוב ושוב. אבל מה שבאמת מוצלח ב"הורה", ההיא עם ה-היי, זה שהוא ממלא את הנוסחה הזאת באופן מושלם, מה שזיכה אותו (ובצדק) במקום השני באותה השנה (מאיה פז).
מילות השיר
מקום שמיני: ריטה - "שרה ברחובות", 1990
מעריצי ריטה רבים טוענים ש"שרה ברחובות" הוא השיר המרגש ביותר בכל הקריירה העמוסה שלה. לא ברור איך הוא הגיע למקום ה-18 בלבד (לא נשכח ולא נסלח!), אולי משהו בתלתלים או בפאתוס של ריטה לא הסתדר לעין האירופאית. כנראה זה גם קשור לעובדה שהם לא הבינו את השפה - הטקסט הדומיננטי, שצרויה להב טוותה, הופך את השיר הזה מעוד בלדה יבבנית ליצירת מופת, שתישאר כמו כתובת מלח על יד המוזיקה העברית לנצח (ניר סלונים).
מילות השיר
מקום תשיעי: יזהר כהן - "עולה עולה", 1985
שבע שנים אחרי שהביא את האירוויזיון לירושלים, חזר יזהר כהן להתמודדות נוספת בתחרות. במקום להקת אלפא-ביתא הוא העמיס את הרקדנית הצווחת טלי סיני (לימים ריקליס) ואת הרקדן חיים אדם כהן, וחזר הביתה עם המקום החמישי והמכובד. את ההצלחה של "אבאניבי" הוא אמנם לא הצליח לשחזר, אבל השאיר אותנו עם שיר שהוא שילוב מופלא בין ריקודי העם המסורתיים לדיסקו. אולי בשנת 85' זה כבר היה קצת מיושן, אבל חתונות ישראליות עדיין לא שלמות לחלוטין בלי מחיאות הכפיים שאחרי ה"עולה עולה" (מאיה פז).
מילות השיר
מקום עשירי: יזהר כהן - "אבאניבי", 1978
קל מאד ואולי גם מוצדק לעיתים לגחך על "אבאניבי". השיר הקלאסי, שמדי שנה בחודש מאי מחזיר לחיינו את יזהר כהן לכמה רגעים, מתמקם במקום ה-10 הנמוך אך ורק בגלל תחושת המיאוס. אחרי הכל, הוא ככל הנראה הסיבה לקיום הכתבה הזאת בכלל ולהפיכת האירוויזיון לסוג של אירוע לאומי בישראל. אנחנו כנראה אנטישמים (עומר מלכה).
מילות השיר
מקום 11: אורנה ומשה דץ - "כאן", 1991
היום זה לא היה עובד: שיר עם מסר אובר-ציוני עד סופר לאומני שבא להזכיר לאנטישמים באירופה מי באמת נולד בארץ זבת, חבל ודבש למרות שתכלס רובנו הגענו בכלל ממקומות אחרים. הכימיה בין אורנה ומשה דץ פוצצה את הבמה באיטליה, וגם המפות הבוכריות שנרכשו על ידי המעצב ירון מינקובסקי בשוק הפשפשים עשו את שלהם. השניים זכו לחיבוק חם מהקהל וכמעט והביאו את הניצחון בפעם השלישית לישראל, אילולא הזמרות מצרפת ומשוודיה שעקפו אותם בדקה התשעים בסיבוב. עד היום זכור השיר כאחד האהובים, ומדי שבוע אלפים רוקדים לצליליו בחוגים לריקודי עם (רועי יולדוס רוזצווייג).
מילות השיר
מקום 12: איזבו - "Time", שנת 2012
לא, גם אם תגידו את זה שוב ושוב "איזבו" הם לא "פינג פונג 2" ולא "טיפקס 3". מדובר בלהקת רוק מהמשובחות שקמו בישראל, שהמציאה ז'אנר מוזיקלי משלה - שילוב יוצא דופן בין דיסקו, גרוב, רוקנ'רול ומוזיקה מזרחית. רן שם טוב הוא גאון, ובקרוב גם אירופה תדע את זה. איזבו באירוויזיון זה כמו מנת השף בחנות ממתקים, עכשיו צריך ליהנות מהביס (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 13: שוקולד מנטה מסטיק - "אמור שלום", 1976
השילוב בין אהוד מנור למתי כספי תמיד הוכיח את עצמו כסוס מנצח, כשהוא פגש את ההרמוניה של השילוש הקדוש "ירדנה-רותי-לאה" נוצר לו שוס מוזיקלי ממדרגה ראשונה. לא בכדי צלח "אמור שלום" הקברטי עד למקום השישי והמכובד בהחלט, הרי עד היום התזמור החד והחלקלק שלו מצליח לרענן את האוזניים. כמו כן, יש את כל הסיבות לחשוד שגם יופייה המהפנט של ירדנה הצעירה שיחק תפקיד בניקוד הנדיב (ניר סלונים).
מילות השיר
מקום 14: הבטלנים - "הופה הולה", 1987
נתן דטנר ואבי קושניר הראו לראשונה איך אפשר לא לקחת את התחרות הזאת ברצינות ולעשות עבודה מוצלחת. 13 שנה אחרי להקת "פינג פונג" תעשה בדיוק ההיפך. עם חיקוי חביב לאחים בלוז והעמדה קצת מביכה יש לומר, ל"הופה הולה" לא הגיע מקום אחד יותר מהמקום השמיני והמכובד. במיוחד בשנה בה ג'וני לוגן שוב הראה לאירופה מאיפה משתין הדוז פואה (עומר מלכה).
מילות השיר
מקום 15: גילי וגלית - "דרך המלך", 1989
קול הפעמונים של הזמר הצעיר גילי נתנאל הצליח לכבוש את קהל המצביעים בקדם, למרות שהוא היה בן 12 בלבד, ולא בטוח שידע בכלל מה זה "בוקר טללים הירווני". ביחד עם הצלע הנשית בצמד, גלית ברג, הוא טס ללוזאן רק כדי לדפוק את זיוף חייו ולגרום לאיגוד השידור האירופי להגביל את גיל המשתתפים באירוויזיון. למרות הכישלון היחסי בתחרות, "דרך המלך" היה ונשאר אחד השירים היפים שנכתבו כאן, גם אם גם אנחנו לא לגמרי בטוחים מה זה "הירווני" (מאיה פז).
מילות השיר
מקום 16: כוורת, "נתתי לה חיי", 1974
עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה, של האירוויזיון, המוזיקה בתחרות תובלה בפאן טהור. הדגש היה על המוזיקה עצמה, ולא על הקאמפ וההיסטריה העליזה שמסביב. המצלמות הראו את הזמרים שרים ואת התזמורת באורקסטרה מנגנת, ולא נפנופי דגלים, ובטח שלא היה פלייבק. ב-1974 ישראל שלחה לאירוויזיון את להקת הרוק המצליחה בארץ, אז ובכלל - כוורת. הציגו אותם כ"פוגי", כי זה נשמע יותר בינלאומי, אבל ברשות השידור הממלכתית לא ידעו איך למכור אותם לגויים. ששת הילדים היפים עם השיער הארוך והכישרון הענק כוסו בסוודרים מכוערים בעוד יוני רכטר (שהפך ל"יהונתן" בתחרות) נשלח חנוט בחליפה לנצח על התזמורת. התוצאה הייתה ביצוע יבש של אחד השירים היפים בתולדות המוזיקה העברית, ביצוע שהחוויר ליד הבנות היפות של אבבא שגנבו את התחרות. אבל אם אני שופט את המוזיקה, נטו, מדובר בשיר היפה ביותר שישראל שלחה אי פעם לאירוויזיון (עמית סלונים).
מילות השיר
מקום 17: אילנית - "אהבה היא שיר לשניים", 1977
אין טעות כמו לחזור לאירויזיון בפעם השנייה. זה איכשהו אף פעם לא עובד. למרות שהשירים עצמם כלל לא גרועים. במיוחד "אהבה היא שיר לשניים" אחת הבלדות הכי טובות שהיו אי פעם בתחרות הזאת. שיר מושלם, אולי הטוב ביותר מכל השירים שייצגו את ישראל. אבל הוא היה השני של אילנית ולא הגיע למקום גבוה, כך שבעולם כלל לא מכירים אותו, וגם בישראל מעדיפים תמיד את הראשון, את "אי שם". לא בטוח שבצדק (גל אוחובסקי).
מילות השיר
מקום 18: ירדנה ארזי – "בן אדם", 1988
במלחמה בין ירדנה לעפרה, תמיד הייתי בצד של ירדנה, והשיר "בן אדם" הייתה אחת ההוכחות לכשרונה. שיר אחד שמתחיל לאט בסוג של ואלס, ומגביר את הקצב עד שמגיעים לחלק שבו ירדנה כמעט שוברת את שיאה של ציפי שביט בדיבור מהיר. שיר עם פאתוס, כבוד וסיום עוצמתי שמשאיר אבק לשירים שבאו אחריה (דייויד ארונוביץ').
מילות השיר
מקום 19: דפנה דקל - "זה רק ספורט", 1992
בתור הזהב שלה, תחרות הקדם-אירוויזיון הצליחה לעורר הרבה יותר עניין מהאירוויזיון עצמו, וזו של שנת 1992 סיפקה לנו את אחד הקאט פייטס הזכורים במוזיקה הישראלית. דפנה דקל זכתה במירב הקולות, ובתגובה טענה ענת עצמון, הזוכה במקום השני, כי "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהמותר בתקנון התחרות, ולכן היא זו שצריכה לייצג את ישראל באירוויזיון. עצמון הפסידה בסופו של דבר בתביעה שהגישה, ודקל טסה למאלמו עם שיר מקוצץ וחזרה עם המקום השישי. למרות שאת השיר בעל המקצב הלטיני ימשיכו כנראה להשמיע באירועי ספורט בית-ספריים לעד, ענת עצמון יכולה להתנחם בעובדה שגם "זודיאק" הפסיד באותו קדם ממש (מאיה פז).
מילות השיר
מקום 20: שלמה ארצי – "את ואני", 1975
"את ואני" הוא לא רק אחד השירים הכי יפים שייצגו את ישראל באירוויזיון, הוא אחד השירים הכי יפים בקריירה של שלמה ארצי. רלוונטי לתקופתו, זה פופ טהור קורן מאושר ואופטימיות, אהבה ושמש, המלודיה שלו קסומה, הקצב שלו מרקיד, הביצוע הקולי של ארצי מרנין ממש והלהקה שלו היא ממטרה של כיף. לפני כמה שנים, כשבחרתי את המוזיקה לחתונה, ביקשתי מהדיג'יי את השיר הזה, וכולם רקדו אותו בטירוף. מה צריך יותר (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 21: דנה אינטרנשיונל - "דינג דונג", 2011
דינג דונג הוא שיר פופ מצוין. פחות לאירוויזיון, אבל בהחלט שיר קליל וכייפי שעושה חשק לפזז, ובטח שמתאים לדנה. הדיווה אמנם עשתה את שלה בזכייה ב-98', אבל גם לילדודס שלא היו פה באותה שנה, דינג דונג הוא סוג של טעימה לגאווה ול-FUN שדנה מביאה לישראל (דיוויד ארונוביץ).
מילות השיר
מקום 22: להקת עדן - "יום הולדת", 1999
גל להקות הבנים שפקד את העולם בניינטיז לא פסח על ישראל, שהחליטה לשלוח לתחרות האירוויזיון שהתקיימה בירושלים את להקת עדן עם השיר השמח והעליז "יום הולדת". אהדת הקהל הביתי, השילוב בין אנגלית לעברית וחביבות הצעירים שרקדו והקפיצו את הקהל המשוחד באולם, הובילה אותם למקום החמישי והמכובד. מאז הפך השיר לאחד הפופולאריים על חוגגי יום ההולדת ונשמע מתנגן במסעדות כשצוות מלצרים מגיע לשולחן מלווה בזיקוק על עוגה (רועי יולדוס רוזצווייג).
מילות השיר
מקום 23: בועז מעודה - "כאילו כאן", 2008
זה כנראה אחד השירים הפחות מוערכים ששלחנו לתחרות וחבל, כי הביצוע האתני של מעודה והפזמון הקליט של השיר שכתבו דנה אינטרנשיונל ושי כרם, היו לא רעים בכלל. השיר לא הפך ללהיט, ולמרות שהמקום התשיעי הוא יחסית מכובד, בטח בהתחשב במיקומים אחרים שלנו בעשור האחרון, הוא גם לא נשאר בתודעה. גם בועז לא. באסוש, אבל לפחות הגענו למסקנה שבוגרי "כוכב נולד" הם חומר תחרויות משובח ועדיף להתמיד איתם (נכון, מסקנה שהופרכה שנה לאחר מכן על ידי הראל סקעת, אל תתקטננו) (נטע חוטר).
מילות השיר
מקום 24: אחינועם ניני ומירה עוואד - "עינייך / חייבת להיות דרך אחרת", 2009
כששתי יוצרות מוכשרות ומסקרנות חוברות יחד, זה כמעט תמיד מצליח. אם נתעלם מהלבוש השנוי במחלוקת והמסר הפוליטי בשקל וחצי, הקולות של ניני ועוואד יצרו שילוב נפלא שכמותו הרבה זמן לא שמענו בתחרות. שירי תפילה שמאופיינים בלחן נעים וקטן, עם חלק אקפלה קצר תמיד מרגשים אותי וכשמוסיפים לזה את שלוש השפות יוצא שיר אירוויזיוני משובח (דיוויד ארונוביץ).
מילות השיר
מקום 25: הראל סקעת - "מילים", 2010
איזה בלוף, יה אללה. בילד אפ שקרי שכפי הנראה נוצר על ידי כמה אתרי הימורים מפוקפקים, וגרם לנו להאמין שאנחנו מתברגים לצמרת האירוויזיון עם בלדה סקעתית הארד קור לפנים שאמורה הייתה לקסום לזקנות חובבות השאנסונים ולגייז חובבי הצעירים היפים כאחד. אבל לא, וזה לא קשור לזיוף הכואב הזה באמצע השיר או להופעה הקפואה, סתם לשיר דאונר ובינוני שמראש לא היה לו סיכוי. "זר של מנעולים"? סירייסלי? (נטע חוטר).
מילות השיר
מקום 26: שרית חדד, "נדליק ביחד נר", 2002
שרית חדד היא זמרת מצוינת שניסתה לייצר כאן מעין המנון שידבר ללבבות. השירה בבתים נגעה, אבל העלייה לפזמון הייתה חלשה, הפזמון הראשון לא התרומם, וגם השני לא הבריק. בדיעבד זמרות הליווי רק קלקלו לה, אם חדד היתה נותנת איזו א-קפלה שהיתה מרימה את התקרה היה לה יותר סיכוי. השיר הזה נשאר כאחד הלא אהובים בקריירה שלה, הן מצד הקהל הכללי, מצד הקהל שלה ומצדה עצמה. לא נורא (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 27: פינג פונג - "שמייח", 2000
ההיסטוריה היא אכזרית. פינג פונג זכורים בתור האלה המטורפים שהגיעו אחרונים, למרות שהם לא הגיעו אחרונים. אבל מה זה משנה? "שמייח" הוא שיר Pנק-פופ חמוד במיוחד, אולי לא הכי אירויזיוני אבל שיר הכי טוב. ובכלל מה זה אירוויזיוני? על הבמה הם נראו רעננים והיפסטרים עוד לפני שהיתה מילה כזאת. וגם נפנוף דגלי סוריה לא היה כזה רעיון גרוע. רק חבל שזמרות הליווי, שהשתכרו בערב שלפני התחרות, זייפו נורא. וחבל שהעולם לא הבין. מה אפשר לעשות (גל אוחובסקי).
מילות השיר
מקום 28: ליאורה - "אמן", 1995
לא יודע מה אתכם, לי הפתיחה הקיטשית של השיר הזה עושה צמרמורת. ליאורה נותנת כאן את הביצוע של החיים שלה, זמרי הליווי נחמדים, והשיר מכאן רק מתרומם. הטריק של המילה הבודדת בעלת הקונוטציה הדתית - "אמן על משקל "הללויה" שקופה לגמרי, אבל עדיין זה עובד (אסף נבו).
מילות השיר
_c.jpg "דוד דאור ידיים באויר (צילום: טל פרי)")
מקום 29: דוד ד'אור - "להאמין", 2004
קיטש וגימיק תמיד עובדים באירוויזיון, ואני מודה שהם לרוב כובשים גם אותי. לכן "להאמין" של ד'אור הצליח להיחרט לי בראש כזיכרון מתוק עד מוות כמו ז'אבן במימונה. לא שהשיר או ההופעה היו מהמוצלחים בתולדותינו, אבל הקול המלאכי של ד'אור גרם גם לי להאמין שיש לנו עתיד טוב יותר. (דיוויד ארונוביץ).
מילות השיר
מקום 30: מוטי גלעדי ושרי צוריאל - "יבוא יום", 1986
ילדי הערוץ הראשון שנשארו ערים באותה שנה, נחרדו לגלות כי קיפי בן קיפוד החביב הוא בעצם אישה צווחנית שעושה הכל נפלא, חוץ מלשיר בסולם הנכון. הרעיון היה פשוט: שיר על אהבה ותקווה שיביא את החלום הישראלי לאירופאים. על הבמה בברגן שבנורבגיה זה היה נראה יותר כמו סיוט. בן קיפוד ומוטי גלעדי נראים יותר כאילו ברחו מהפקה זולה באוף-אוף-אוף ברודוויי. השיר הגיע למקום השני מהסוף וזכור בעיקר כבדיחה אחת גדולה שדחפה את הקריירה של השניים לכיוון הלא נכון (רועי יולדוס רוזצווייג).
מילות השיר
מקום 31: טיפקס - "כפתור אדום", 2007
הישראלים לא הבינו את טיפקס כמו שלא הבינו את פינג פונג, אבל "Push The Button" הוא עוד יציאה גאונית של קובי אוז וחבריו, למעשה היציאה שסימלה את סוף דרכה של הלהקה. יש כאן התרסה, מחאה, רוק כבד, מוזיקה צרפתית, גם נותנים בראש עם מלא ציטוטים והשפעות,, גם מנגנים באקורדיון, וגם עושים צחוק ממלחמה גרעינית. הכי קטעים איתם (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 32: אדי בטלר – "זה הזמן", 2006
אדי בטלר הוא זמר לא רע והשיר שהגיע איתו לתחרות היה בלדת אר נ' בי-סול, שאמורה היתה לרגש את אירופה. אבל הביצוע הקולי של בטלר לא הבריק וכך גם הנאמבר כולו, שהתרומם רק בסוף עם זמרות הליווי, טו לייט טו ליטל. כשהוא שר בעברית זה בכלל היה מגוחך, למרות הכוונות הטובות. למוזיקה הישראלית יש מסורת ארוכה של כשלונות בתחום הסול, הנה עוד אחד מהם (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 33: שרהל'ה שרון ולהקת "שירו" - "שירו" 1993
לא ברור מה חשב הציבור בישראל באותה שנה, כששלח את הדודה החביבה מהקיבוץ לתחרות השירה הגדולה בעולם. וזאת במקום לשלוח את אדם, צביקה פיק או דויד ד'אור ששיחקו אותה בשירים טובים בהרבה בקדם. מדובר בטעות קלאסית שעתידה לחזור בשירי התחרות הישראלים בהמשך: שיר ישראלי מדי שמתאים יותר לחדר אוכל של אשדות יעקב מאשר לבימת התחרות. חוץ מהפתיח החביב, השיר הולך ומסתבך ומגיע לשיא הקיטש והעצבים בפזמון, שגם לחובב אירוויזיון קיצוני, נשמע טו-מאץ'. גם לרגשות האשם של האירופאים היה גבול והשיר סיים במקום ה-24 מתוך 25 שירים. אם לא צה"ל, בכלל לא היו זוכרים את השיר (רועי יולדוס רוזצווייג).
מילות השיר
מקום 34: גלית בל - "שלום עולם", 1996
"היי! אני רואה הבנה. היי! אני רואה עוד תקווה". זוכרים? כנראה שלא. זה בסדר, גם גלית בל ששרה את השיר הזה לא ממש זוכרת. למרות אחד הפזמונים הקליטים ביותר ששלחנו אי פעם לתחרות, 1996 תיזכר כשנה הראשונה בה נופנפנו שלא באלגנטיות מהאירוויזיון בטענה שהשיר לא טוב מספיק. אירופאים יקרים, איפה הייתם שלוש שנים לפני כששלחנו קיבוצניקית, כמה רפתנים ופסנתר ענק?(עומר מלכה)
מילות השיר
_c.jpg "ליאור נרקיס נוקיה (צילום: שרון רביבו)")
מקום 35: ליאור נרקיס - "מילים לאהבה", 2003
לא סתם ליאור נרקיס נחשב לפרפורמר מצוין. ההופעה שלו באירוויזיון היתה סבבה לגמרי והיא הראתה לו את הדרך להמשך הקריירה - לתת שואו בכל מחיר, לא משנה מה אומרים עליך. הוא עלה עם חמש בנות ונתן גרסה ישראלית ללטינו-שיק של ריקי מרטין, שהיתה מוצלחת אבל לא הצליחה בהצבעה. בדיעבד, אם השיר היה באנגלית, המיקום שלו היה גבוה יותר, וחבל שנרקיס כבר לא שר אותו יותר בהופעות (אסף נבו).
מילות השיר
מקום 36: טל סונדק - "אין דבר", 2001
אחד הפלופים הגדולים שלנו באירויזיון בכל הזמנים. שיר משעמם ומיושן של זמר נטול סקס אפיל שלא שמענו עליו לפני או אחרי האירוויזיון, אבל ממש כמו ששר בעצמו, אין דבר. התעלומה היחידה היא איך הגענו למקום 16 אבל מצד שני, אסטוניה זכו. בגלל הניקוד הנמוך כמעט והוגלנו מהתחרות של השנה שלאחר מכן, אבל ברגע האחרון הוחלט לחוס עלינו. טל סונדק, תודה על כלום (נטע חוטר).
מילות השיר