לינוי אקלה היתה מצוינת, סהר טוויטו התחזק אבל חייב לגוון, אור טרגן עטף פרפרים בשמיכה, חמי בן דוד נותר מעבר לקשת, שירן אסף נשארה בלונדינית, אניטה גסין בדרך הנכונה, ספיר מסיקה טעתה ברחובות
שירן אסף שרה נחמד, היא השתדלה והתאמצה, אבל זה לא היה מספיק טוב לצערי הרב. הקול שלה דק, גבוה, כמעט צפצפני, לא מספיק עמוק וכבד בשביל שיר כזה. היא היתה מדויקת בביצוע וידעה לשיר את זה יפה כמו שהיא חשבה, אולי ש"מלך" אמור להישמע, אבל אני חייב להגיד שהיא לא שכנעה אותי. היו חסרים לה הזעם והזוהמה של הביצוע המקורי ושל השיר עצמו, שכולו כתב אשמה של אישה לגבר. אני חושב ששירן אסף שרה לא רע, אבל היא לא היתה מספיק חזקה ולא הוכיחה שהיא באמת זמרת רוק שיודעת להחזיק שיר כזה. הכיוון הקליל שאליו היא לקחה את "מלך" הוציא ממנו את העוקץ. המלך מת, ולא קמה מלכה חדשה תחתיו. זה שמישהי היא בלונדינית לא אומר שהיא דנה ברגר החדשה. ציון: 6.5
אור טרגן הוא זמר נשמה עם גוון מזרחי שלקח שיר ארט-רוקיסטי עם טוויסט השיגעון של ערן צור ב"כרמלה גרוס ואגנר" והפך אותו למשהו אחר לגמרי, לשיר טחינה וקינה, שיר שעושה לאנשים לבכות. הישיבה שלו על הפסנתר והנגינה שלו הוסיפו לאפיל שלו כמוזיקאי מעבר לזמר מבצע. הוא נראה חמודי עם בייבי פייס אבל הקול שלו כאן היה עמוק ומלא, גם מלטף ועוטף בשמיכה עבה את המלודיה וגם חודר עמוק ללב של המאזין. קשה ממש להתרגש מביצוע חד פעמי שכזה כי כל הזמן המקור יושב בראש, אבל בהחלט נהניתי ממנו, במיוחד בסיום כשהוא לקח את המיקרופון ונפתח עם הקול והפוזיציה. יופי לו. ציון: 7.5
טוויטו הוא רוקר נהדר שלקח שר של להקת רוק מצויינת (כן, אתניקס הם גם, בין היתר, להקת רוק) וסחב אותו לגמרי לכיוון ולטעם שלו. הוא לא נפל למלכודת הרוקנ'רול הקבועה של ה"בינלאומיות", שמנגנים מעולה ולכן קשה להתמודד איתם, והחזיר קונטרה נאה בזכות גרון ניחר אך מדויק, אנרגיות שלא היו מביישות את ירמי קפלן וחמי רודנר שיושבים בוועדת השיפוט, ותשוקה למוזיקה כמו שרק לרוקרים עם ביצים ממש גדולות יש. טוויטוו דהר על המלודיה של קליסקי ונחמה עד לרביעיית אורות ירוקים כמו נהג טנק במרכבה סימן 4. שיחק אותה, למרות ההחלקה בטקסט בפתיחת הבית השני. סחתיין. עם זאת, הוא חייב יהיה בפעם הבאה להביא משהו אחר, כי כרגע הוא בסכנה להיראות כמו "וואן טריק פוני". בסדר, הבנו שאתה יודע לקחת בלדה ולכסח אותה עם דיסטורשן ב-120 BPM, עכשיו תביא משהו אחר. ציון: 8
הביצוע של טל טרבלסי היה מחוץ לז'אנר, סוג של אוף-סטייל. היא ניסתה לקחת את השיר העצוב הזה של קורין אלאל וענבל פרלמוטר ז"ל למחוזות הפופ-אתני-מוזיקת עולם בסגנון דין דין אביב (או גרוע מזה – שילוב עם קיטש-פופ מבוסס קלידים שמיימיים נוסח האירוויזיון), אבל זה לא עלה יפה. הביצוע הקולי שלה נטו היה לא מזהיר בכלל, בלשון המעטה, חפוז, נמהר, היא התקשתה לסיים שורות ולא דייקה בצלילים. מעבר לזה, כללית, השיר הזה לא התאים לה כזמרת באופן שהיא בחרה לשיר אותו. היא פספסה את שלל המשמעויות שהשיר הזה נושא בחובו, מחקה אותן בהרף עין, ומנגד לא הצליחה להביא אל השיר או אל הביצוע שום דבר אמיתי ומעניין משל עצמה, שימלא את החלל הריק שנפער בנאמבר. ציון: 5
זה הביצוע שהכי ריגש אותי מתחילת העונה (חוץ מהביצוע של תום כהן בתוכנית שעברה). ככה לוקחים שיר שהוא קלאסי ולכאורה אי אפשר לגעת בו ועושים ממנו משהו אחר לגמרי, יפה, מקורי, איכותי ומשכנע. לינוי התחילה דרמטית, כאילו אומרת לנו תקשיבו לי יש לי פה נקודה להבהיר. היא השאירה מאחורה את כל הרוחניות של השיר הזה, והביא את הקטע שלו מהכיוון העלילתי, הפרגמטי, של אדם, של עם, שיוצא לאור ומתחיל בחיים חדשים. היא נולדה כאן מחדש כסוג של קרולינה צעירה, זמרת שמשחקת אותה עם גרוב שמשתלט עליך לגמרי. הביצוע הקולי שלה היה מצוין, לא מושלם, אבל חזק ומרשים. היא החזיקה קצב ומתח לכל אורך השיר, וכשהיה צריך להגביר אנרגיות היא עשתה את זה, מצליחה להתחבר יפה ללהקה שמלווה אותה. ויש פה גם את החיבור ההיולי בין בת העדה האתיופית שמבצעת שיר של אהוד בנאי (ועוד שיר כזה, על תקומה) על כל המשמעויות שהחיבור הזה טומן בחובו. בקיצור, זה היה קאבר אמיתי ונכון, כמו שקאבר טוב צריך להיות. ציון: 8.5
נראה כאילו חמי בן דוד בחר בסוג כזה של ביצוע כמחווה למוריסי שנוחת השבוע בארץ, או שאולי היא ממש רוצה להיות דוד לביא החדש כולל הפלצטים א-לה תום יורק. בן דוד לקח את הקלאסיקה הנוגה והכואבת של זהבה בן והריץ אותה בבית מטבחיים של ואריציה על רוק אצטדיונים. הוא תקע בשיר הזה מאות סיכות כאילו היה בובת וודו וכיסח לו את הנשמה, אבל אז ברא אותו מחדש כשיר אהבה גברי וחזק, שלוקח את היצירה למקום חדש לגמרי. הצלחתי להבין את המקום שבו הוא התחבר לשיר, וכל הכבוד לו. נהניתי ממנו, למרות שזה היה רחוק ממושלם, אבל יחסית לשלב הזה - געגועים לחיבוקים חמים. ציון: 7.5
מתחילת העונה ספיר מסיקה היא זמרת חצויה - שרה בתים בצורה בנאלית ומשעממת ופזמונים באופן הרבה יותר עירני ומושקע. הביצוע הזה בעיני חלש מאוד. הגברתי את הטלוויזיה למקסימום ועדיין שמעתי קול לא גדול והפעם גם הגוון שלו לא היה יפה במיוחד. לא הרגשתי ממנה כלום. היא פשוט לא היתה מחוברת לשיר וזה היה ביצוע סתמי, שלא הלך לשום מקום טוב. איפשהו באמצע היא גם התחילה לצעוק, עלתה גבוה וחזק ועדיין זה לא נגע בשום דבר אמיתי. לטעמי ביצוע מאכזב מאוד, דווקא ממישהי שצפיתי ממנה ליותר. ועוד הערה קטנה שחייבים לומר - לבחור שיר של זמרת כמו ריטה זה מוקש רציני, בטח בשלב כזה של התחרות, בטח זמרת כמו מסיקה שהיא יכולה להיות הרבה דברים, אבל לא דיווה שממלאת חלל עם קול גדול - היא פשוט סוג אחר של זמרת וחבל עליה. ציון: 6
אניטה גסין באה ממסורת של זמרות ווקאליות גדולות (כשהן מצליחות מאוד קוראים להן דיוות) שיודעות להגיש בלדה רומנטית בצורה מרשימה ומעוררת כבוד, עם כל האלמנטים כמעט לפי מתכון - קול חזק, יכולת להיות גם רכה ועדינה וגם עוצמתית וכובשת, שליטה בשיר לכל אורכו והכי חשוב - הידע הפנימי איך לגרום לקהל להישבות בקסם ולהתרגש גם משיר שחוק כמו "מלאך". לגסין יש הרבה מהאלמנטים האלה, אבל עדיין אין לה מספיק. הביצוע שלה היה טוב, אבל לא מבריק. היא סחבה יפה את השיר ולכאורה עשתה הכל נכון, אבל לא ממש הלכה עד הקצוות, ובשביל להיות דיווה אמיתית זמרת צריכה לדעת גם להתפרק קצת על הבמה, מעט להישבר, ומנגד ליצור מאסה קריטית של עוצמה שתגרום לך לשיתוק. היא בדרך לשם, אבל עוד לא שם. ציון: 7
ספיר מסיקה – "ללכת"
זה כבר ביצוע הרבה יותר טוב ממה שמסיקה עשתה בשיר הקודם. כאן היא שרה באמת, כמו שהיא יודעת, עם חיוך, עם קול יפה, עם סלסולים קטנים ונגיעות קטנות שהופכות אותה לזמרת. כל זה נכון בחלק הראשון. בהמשך יש לה נפילונת קטנה אבל היא ממשיכה ומעט מתחנפת לקהל ("איתכם", "שלכם"). היא רוצה, היא חושקת, היא נאבקת ונותנת עוד סלסול ועוד אחד. יופי של מלחמה. ציון: 7
חמי בן דוד – "אי שם מעבר לקשת"
חמי בן דוד, הקאובוי מהמושב, שר כאן גרסת פולק-קאנטרי לקלאסיקה הותיקה שהתגלגלה מג'ודי גארלנד ההוליוודית לנינט טייב הקרית-גתית. הוא עושה את זה יפה, לוקח את השיר קרוב אליו, מצמיד אותו ללב שלו ומשלח אותו בחזרה אלינו דרך הגיטרה, וחותם בנשיקה ארוכה ללילה. אהבתי את הביצוע שלו, למרות שאני לא חסיד של פלצטים קטנים, שמשום מה בן-דוד החליט שיהיו הטיקט שלו. הוא יכול גם בלעדיהם משום שהוא מוזיקלי מאוד ושולט יפה בשיר. היו לו כמה מקומות שבהם הוא אפילו ריגש אותי. ציון: 7.5
טל טרבלסי – "למחרת"
זו טל טרבלסי שאני אוהב. זמרת שבאה ונותנת ביצוע מצוין לשיר יפה. היא שולטת בשיר, היא שרה טוב, בצורה בוטחת, אמיצה, זורמת היטב עם המלודיה, מדגישה את המקומות הנכונים בטקסט, מבחינה ווקאלית היא טובה לאין שיעור מהביצוע הקודם שלה. אהבתי את גוון הקול שהיא הוציאה כאן ואת הסגנון שבו היא בחרה. לא מדובר בהברקה, אבל גם לא בנפילה, אלא בנאמבר שאתה מצפה מזמרת ברמתה לתת בשלב כזה של התחרות. למרות הלחץ הגדול שנובע מהעובדה שמדובר בסולו הדחה, טרבלסי עמדה במשימה והצליחה לספק ביצוע שהיא יכולה להיות גאה בו. אני מאמין שיהודית רביץ היתה חושבת כמוני. ציון: 8
מוזיקה
