אורטל אדרי - "אם אלה החיים"
אורטל אדרי בחרה שיר שמתאים לה מאוד. היא סוג של "דרמה קווין" וקרן פלס, שיצרה את השיר הזה היא האמא של ה"דרמה קווינז". האדרי הגישה את השיר באופן שמצופה ממנה - חזק, דרמטי, זועקת, מתרגשת, ובעיקר זועמת. היא שפכה כאן את כל העצבים שאגרה במשך החיים, כנראה על בני המין השני.
זה יצא לה טוב, כרגיל אצלה מוגזם מדי (אבל המוגזם אצל אדרי הוא הטבעי). היא שרה את השיר הזה כאילו חייה תלויים בו, וזמרות מהסוג הזה הן בדיוק מה שתוכנית כמו כוכב נולד מחפשת. היתה חסרה אצלה קצת היכולת להפגין חולשה בשירה, אבל חוץ מזה היא היתה טובה מאוד.
ציון: 8
תמר יהלומי - "ואולי"
תמר יהלומי שרה שיר קשה. לא קשה מוזיקלית, אבל עם מילים כואבות, סיפור קורע על בחורה שעברה חוויות אישיות קשות במיוחד ומאז מחזיקה את החיים בקושי, עם תקווה קלושה לאהבה. ברור היה כאן מההתחלה שהמבחן של יהלומי יהיה היכולת שלה לקחת את השיר הלא פשוט הזה ולהעביר את הכאב הגדול שיש בו דרך הפילטרים שלה - הקול, ההגשה, העיניים, הפנים, הפרשנות שנובעת מחיבור אישי.
יהלומי שרה רציני ונאה, וחיכיתי לרגע שבו היא תיסדק, שהקול שלה יקרטע והיא תגיע אל סף הבכי, תהיה על סף שבירה. והרגע הזה הגיע, ועוד איך, והיא אפילו זייפה, ושמחתי על הזיוף הזה, כי הוא בא מהמקום הכי אמיתי, מההתרגשות. אני מצדיע לתמר יהלומי.
ציון: 8
יוסי אשר - "איך הוא שר"
יוסי אשר בחר שיר שמתאים לו, הסיפור על הנער ששר בבית הכנסת וכולם שמחים מסביבו (שדני רובס חזר ואמר כמעט בכל הזדמנות שהוא לא נכתב על זוהר ארגוב), שיר שמתאים ליכולות הווקאליות הגבוהות שלו, עם פוטנציאל גבוה מאוד. אלא שיוסי אשר אכזב. הבעיה שלו היתה חוסר יציבות. היו קטעים בנאמבר הזה שאותם הוא שר מושלם, ולצדם קטעים שהיו מתחת לכל ביקורת. לא ברור מהי הסיבה לזה, אבל התוצאה היתה ביצוע שנע בגלים, קטע מצוין ומיד אחריו נפילה, שוב הוא מקסים ורגע אחרי זה הוא נחלש בצורה בלתי מובנת.
חבל, כי יוסי אשר, כזמר נטו, הוא כישרון גדול, שיכול היה להוציא מהשיר הזה הרבה הרבה יותר. אני מקווה שהוא יתעשת ושנמשיך ליהנות ממנו בהמשך העונה.
ציון: 6
לידור סולטן - "גשם"
לידור סולטן הוא אחלה של זמר שבחר אחלה של שיר וביצע אותו ממש אחלה. אני לא בטוח שהוא מכיר את המקור של להקת בנזין מלפני כמעט שלושים שנה, אבל גם אם הוא חושב ש"גשם" הוא שיר של אלי לוזון - דיינו. הביצוע שלו היה בסדר גמור, טוב מאוד, אבל לא מצטיין באופן חריג. זו עד עכשיו, מתחילת העונה, הבעיה העיקרית של סולטן - הוא זמר טוב, אבל לא מצויין. יש כל הזמן תחושה שחסר לו עוד קצת, עוד טיפה, חסר לו הגרוש ללירה.
זה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שסולטן לא הולך עד הסוף עם הביצועים שלו. ב"גשם", למשל, היה מקום, לפחות פעם אחת, ברגע אחד, לדרוס, להפציץ, לצאת משליטה, להתפרע, להראות שיש בו איזה ניצוץ חייתי ושהוא לא רק רובוט ים תיכוני מתוכנת, וסולטן אולי על המסלול הנכון, אבל הוא עדיין לא שם.
ציון: 7
רון ויינרייך - "עומד על צוק"
מאיפה להתחיל. אם זה לא היה נשמע ציני הייתי אומר שכולנו צריכים לעמוד על הרגליים ולמחוא כפיים לרון ויינרייך ברצף את אותו מספר דקות שנמשך הביצוע שלו. אחרי ביצוע כזה - זה מגיע לו. הוא ראוי. ויינרייך, שבקושי נכנס לנבחרת, משתפר משבוע לשבוע והפעם הגיע לשיאו. לקחת שיר פופ ולעשות ממנו נאמבר רוק מדויק זו מיומנות שצריך לשלוט בה - וויינרייך שלט גם שלט. הוא שר נכון, הוא לא השתולל, הוא היה גם חזק וגם מרגש, ונראה כאילו אדי וודר מכסה את הניו קידס און דה בלוק.
לא משנה עד לאיפה הוא יגיע בכוכב נולד – רון ויינרייך חייב לקבל צ'אנס לפתח קריירה כזמר ויוצר. אסור שהמצב הגופני שלו יהווה מגבלה כלשהי. אני בעדו.
ציון: 9
לירון רמתי - "זה מה שנשאר"
אם לירון רמתי לא היה הולך לכוכב נולד לא היה לו סיכוי להגיע לקריירה של זמר. עשרות ומאות חבר'ה צעירים מנסים לעלות על הגל הנוכחי של המוזיקה הים תיכונית, מגייסים כספים, מוציאים שירים, מנסים להתבלט - ורובם נשמעים אותו דבר, או כמו חיקויים של זמרים מוכרים.
רמתי אולי נשמע קצת כמו חקיין, אבל הוא שונה, מיוחד. הקול שלו הוא בגדר שמועה ועדיין הוא שר. הוא ממשיך להגיש שירים יפים עם רבע גרון ואיכשהו מצליח פעם אחרי פעם לכבוש. הבחירה פה היתה נאה - שיר מהיפים של שלמה ארצי, שוב ההטעמות בקול שמזכירות את אייל גולן, שוב הגבות שעולות ויורדות, שוב החן הטבעי שמשפריץ ממנו החוצה. אבל אלה נכסים שכבר הגיעו לכדי מיצוי. אם רמתי לא ירים את הרמה שלו הוא לא יישאר, האם החינניות היא כל מה שנשאר לו?
ציון: 7
מלי שלום - "בדקה אחת שפויה"
איזה מזל שמלי שלום נכנסה בסוף לנבחרת. איך נהניתי מהביצוע הזה שלה. איזו זמרת נהדרת היא. איזו אישה יפה ומושכת. איך היא עברה מאווזה מוזנחת וממושקפת לברבורה נאה. למלי שלום יש מאניירות קוליות של דיווה, של זמרת גדולה מהחיים, ואני מודה שכאשר הן במידה הנכונה אני מת על המאניירות האלה. הן גדולות, הן מרהיבות, הן מרגשות. יש בה עדיין משהו קל שמזכיר את מארינה, אבל מלי היא בעיקר מלי - מיוחדת, שרה נפלא, זזה היטב. אהבתי לשמוע ואהבתי לראות אותה.
הבחירה שלה ב"דקה אחת שפויה" היא בחירה מצוינת והביצוע שלה היה מעולה. מתחנף, וחתולי, אבל לא מדי, נשי ומתפנק, אבל במידה הנכונה. נכון, היא לקחה את השיר למקום אחר לגמרי, אבל עם כל התדמית ה"פריקית" שיצאה לה - לשמוע דווקא אותה שרה "בדקה אחת שפויה" - היה מגניב.
ציון: 8
נעמה כהן - "אל תאמיני"
"אל תאמיני" הוא השיר של איה כורם שאני הכי אוהב, ונעמה כהן היא אחת המתמודדות החביבות עלי בעונה הזו. לצערי הגדול, לצערי הרב, החיבור בין שני האלמנטים האלה היה חיבור כושל. כהן שרה את השיר של כורם בצורה עצורה, קטועה, סגורה, כאילו קרה לה משהו ואנחנו לא יודעים, כאילו מישהו תופס אותה חזק מאחורה בחולצה ולא נותן לה ללכת, כאילו שכחו לסובב לה את המפתח ולמתוח את מנגנון ההפעלה, כאילו היא קיבלה מכת שמש היום בצהרים.
לא ברור לי עד עכשיו מה כהן חשבה לעצמה כששרה את השיר המרגש הזה כאילו היא מקריאה סיפור לילדים בגן, מדגישה באופן מוגזם כל מילה וכל הברה, לא זורמת, לא נוגעת, לא מוצאת את הדרך לבטא את עצמה נכון. זה היה איטי, משעמם, לא זוהר, לא מעניין. אי אפשר להסתמך רק על טקסט מצויין ולחן כובש - צריך גם לשיר. כל כך מאכזב עד שנפלתי לדכדוך. חבל.
ציון: 4
לירון רמתי - "עונות"
כל הכבוד ללירון רמתי. באמת כל הכבוד. שמחתי מאוד לשמוע אותו בביצוע הזה. הוא לקח שיר מהיר של אביב גפן, ניקה ממנו את הקצב, את הגיטרות, עירטל אותו מכל האריזות, השאיר אותו עירום ועריה עם מילים ולחן בלבד, ואז הגיש אותו בדרכו המיוחדת. זה היה מרגש, משום שלפתע, וכמו שקורה בהרבה גרסאות שקטות או אקוסטיות, פתאום הטקסט הנהדר של אביב גפן הגיח החוצה ואפשר היה להתפעל ממנו.
והוא לא סתם הגיח, אלא דרך הגרון של רמתי, שמפיק צלילים של צמר גפן רך טבול בשמן זית. כמה עונג יש בשירה שלו, כמה עדנה ורכות יש בהגשה שלו. שמעתי לא מעט זמרים מזרחיים בשנים האחרונות ורמתי לא נופל מרבים מהם באופן ההגשה. סחתיין, אחי.
ציון: 8
מלי שלום - "מקום לדאגה"
בביצוע הזה מלי שלום לא שרה, היא משחקת את השיר, מתענגת בו על כל רגע, חוגגת את המוזרות והמנייריסטיות שלה יחד עם טקסט שמדבר על מקום קטן, עלוב ומשוגע. לדעתי הפעם שלום היתה צריכה לנטרל קצת את המניירה, ולשיר את השיר הזה יותר קרוב למקור.
או, אם היא מתעקשת על הטירוף - להיות קיצונית יותר. ברור שסולו הדחה, בליווי פסנתר בלבד, הוא לא בדיוק המקום להתפרע בו, אבל היא נשארה לא לכאן ולא לכאן והתוצאה היתה מעט פושרת. אני חושב שלמלי שלום יש כאן בהחלט מקום לדאגה.
ציון: 7
תמר יהלומי - "אין עוד יום"
ברור לי מה תמר יהלומי ניסתה לעשות בביצוע הזה, אבל גם די ברור שזה לא ישב עליה כמו שהיא תכננה. "אין עוד יום" הוא לא סתם שיר שקט ויפה ואולי חצי רומנטי חצי עצוב - זה שיר אהבה לאישה שנמצאת באמצע החיים ומקווה לאהבה מחודשת או חדשה. יהלומי, רק בת 16 וחצי, לא נמצאת במקום הזה.
אבל היא בחרה נכון - את תיאורי הנוף והסתיו היא שרה רגוע, בקטעים שנוגעים בנפש היא פתחה את הקול, ואז שוב היתה עדינה ושיחקה היטב עם המנעד. עדיין, לא הרגשתי שהיא ממש מחוברת לשיר. טכנית זה היה נכון, רגשית ממש לא.
ציון: 7
יוסי אשר - "והיא שעמדה"
ברגע כזה דרמטי יוסי אשר הולך על הבטוח, לשיר שהוא מכיר, שולט בו, ויודע לבצע אותו בצורה משכנעת. וזה עבד. אשר הגיש את השיר היטב, ידע איפה ללחוץ ואיפה לשחרר, שמעו בביצוע שלו שהוא שר את השיר הזה כבר כמה עשרות פעמים בחיים שלו.
ל"והיא שעמדה" יש קטע מאוד יפה, הקטע של "והקדוש ברוך הוא מצילנו...", ואשר ידע איך לשיר אותו באופן מרגש, כך שישמע כאילו התפילה שלו מגיעה אל השמים, והקדוש ברוך הוא באמת עומד להציל אותנו מאלה שעומדים עלינו לכלותנו. היה באמת סבבה.
ציון: 8