איטן גרינברג ה"מזרחי" וטל טרבלסי ה"בלוזיסטית" היו מצוינים, אבל אנה אקהרד ה"ואלסית" היתה הטובה מכולם בערב הים תיכוני. אניטה ועדי ארגלזי נתנו את הביצוע הכי טוב שלהן. רן שפיר ושרון קידושין חייבים להביא משהו אחר כדי להתרענן. תום כהן השקתה אותנו במי המעיין הזכים שלה
זה היה הביצוע הטוב ביותר של אניטה מתחיל העונה. היא הזכירה בו את מאיה בוסקילה, ומדובר במחמאה. עדיין יש בשירה שלה דברים שמפריעים לי, כמו חוסר יציבות בקול, ניצול לא נכון של המנעד, אבל מאוד אהבתי את הדיוק שלה (לעומת פעמים קודמות) ואת העובדה שהיא הפסיקה לפחד ופתחה חזק לקראת הסוף. אניטה היא לא זמרת שהקול שלה מרגש אותי באופן מיוחד ולכן לא התרגשתי מהחלק השקט - אחת הסיבות היא שלשמוע בחורה שרה שיר של דבר נשמע קצת לא אמין, אבל אני יכול להעריך את היכולות הווקאליות שלה ואת היכולת שלה לרגש אחרים ולגרום להם להתחבר אליה, למרות שהיתה לה נפילונת באמצע. ציון: 8
חיבור מוצלח במיוחד בין השיר לבין המבצע. טרגן שחה ב"אש" של משה פרץ כמו מייקל פלפס בבריכה האולימפית. השיר הזה ישב עליו בול והוא ביצע אותו באופן יפה, מרשים, עגול וחלקלק, עם החיוך הממיס והקול שגורם לבחורות להתאהב בו. טרגן, כמו שאנחנו כבר מכירים אותו, הוא שוב הלך על בטוח ולקח להיט גדול, והעניק לו ביצוע ראוי. וכמו בפעמים הקודמות - הוא לא מפתיע, לא ממש מרגש, אבל עושה עבודה טובה. מעניין האם זה ייקח אותו עד לגמר. ציון: 8
הניסיון של הדר עמרם לשיר ולהיראות צעירה (כלומר בגיל הבילוגי שלה) היה ניסיון נחמד, אבל הוא הצליח רק חלקית. לא משנה כמה סאבלימינל ינער אותה, הדר עמרם היא לא זמרת פופ והשיר הזה לא התאים לה. זה כמו להכניס לרגל של סינדרלה את הנעל הלא נכונה. עמרם הזיעה, התאמצה, עשתה מאמצים כבדים מאוד להישמע קלילה, ועדיין צורת השירה שלה והקול שלה נשארו "זקנים". לא סתם הדבר שכולם זוכרים מהביצוע הזה זה את הפתיחה החזקה בסוף, שהיא מעולם אחר לגמרי, ממש לא מזה של להקת "חמסה". ציון: 7
רן שפיר הוציא את "עננים" מישי לוי, ופתאום השיר היפה הזה שכולם מכירים מהפלייליסט של גלגלצ, הפך ל"סתם" בלדה ים תיכונית. כי שפיר לא הביא משהו מיוחד לשיר הזה, הוא שר אותו ישר ולעניין, אחד לאחד, בלי שום הפתעות, בלי נפילות, בלי שיאים. זה היה טוב, זה היה יפה, אבל יחד עם זאת זה היה מעט בנאלי, כמעט משעמם. מתברר שבלי הביצוע המקורי של ישי לוי ובלי אותן מניירות שיוני רועה עבד כדי לנקות מרן שפיר - שפיר זמר פחות מעניין ופחות מבריק, קצת כמו השיר שהוא ביצע. ציון: 7.5
כמה ים תיכוני יכול להיות שיר שקט ומאוהב שכתב והלחין ארקדי דוכין? שרון קידושין מראה שפרט לשם של אייל גולן כמבצע המקורי אין הרבה קשר. היא לקחה את השיר הזה ועשתה ממנו בלדת רוק כואבת, מלאת נהי, יגון, געגועים ותפילה. מעניין מי הוא בר המזל ששרון קידושין שרה לו "אל תלך". אני חושב שקידושין זמרת מעניינת, כשרונית, אפילו מרתקת, אבל הסגנון העצור שלה, הרונה קינני-חוה אלברשטייני הזה יספיק לה רק עד שלב מסוים. בקרוב מאוד יגיע הרגע שבו היא תצטרך להביא משהו אחר כדי להתקדם, ואפילו 4000 נקודות מהשופטים לא יספיקו. ביצוע: 8.5
שירן אסף עשתה בדיוק מה שהיה צפוי שתעשה – תיקח שיר של שרית חדד ותכסח אותו, הרי זה בדיוק מה שמיי פיינגולד ודיאנה גולבי עשו בזמנו. אסף היא קלילה, שובה ומתוקה, כמו הדמות שמצטיירת משירי הפופ של חדד - לכן ,הכל סגור" התאים לה נהדר. היה כיף לשמוע אותה מתחרעת ככה על רוקנ'רול. נכון שהקול שלה לא מביע מספיק רגש ונכון שיש לה זיופים קטנים, אבל היא מחפה על כך בעוצמה בלתי רגילה ולוחצת חזק. אהבתי שהיא התחילה מעט חלש בהתחלה ואז טיפסה כלפי מעלה. אהבתי את האנרגיות החזקות שלה ואת הרעב שלה לכבוש עם הביצוע. ציון: 8.5
אנה אקהרד לקחה את שיר הטברנות של סרנגה ועשתה ממנו ואלס צרפתי, שאנסון בליווי פסנתר. כבר ציו גבוה על המקוריות והבחירה האמנותית. באשר לביצוע – ועם כל הכבוד לחיוכים שחמי רודנר ניסה להטמיע בה – כשאקהרד שרה את השיר הזה כל העצבות העצומה שיש בשיר יצאה ממנה החוצה. היא רק הגבירה את החווייה יחד עם הלהקה ולקחה את זה לכיוון תיאטרלי, כמעט קברטי. זה היה ביצוע מהמם, מהנה, עשיר ועדיין קורץ, עצוב ומריר, וגם מתקתק. נשיקה צרפתית. ציון: 9.5
באופן מפתיע משהו, צבע הקול המיוחד של עדי ארגלזי, שרחוק מלהיות מושלם, התיישב מעולה על השיר הזה. היא קוננה אותו היטב, הכניסה בו מספיק כאב ודמעות, ואז הפכה אותו לבלדת רוק מוטרפת, כוחנית, מלאת זעם וייאוש, כמו שרק ריקי גל בכבודה ובעצמה היתה יכולה לעשות. אני לא מאוהדיה הגדולים של ארגלזי, אבל בביצוע הזה היא התעלתה על עצמה והביאה איכויות שטרם שמענו ממנה. סחתיין. אחרי הנאמבר הזה אני הרבה יותר מעריך אותה כזמרת עם יכולות מגוונות. מי שיכולה לשיר "יעלה ויבוא" ו"טיפת מזל" ולהישמע אמינה בשניהם - מגיע לה הרבה כבוד. ציון: 9
איטן גרינברג, זה שכולם חשבו שהוא אשכנזי לפלף, הבטיח להראות שיש לו עוד צד - ועמד בהבטחתו. גרינברג הוא חצי פרסי והמזרחיות הזו שלו זינקה ממנו בביצוע הזה והשתלטה על הנאמבר. הוא סלסל, הוא שר מזרחית, הוא הביא גרוב ים תיכוני ויילל על החבר שנפל (בטקסט) כמו שמייללים רק בכרם התימנים של אהובה עוזרי. עוד רגע הוא היה פוצח בריקודי בטן ומתפתל על הבמה כמו אנקונדה. נאמבר מדהים ומרגש של כישרון גדול. שרק ימשיך ככה. ציון: 9.5
לינוי אקלה שוב ניסתה להיות מגוונת מאוד ולהביא בנאמבר אחד כמה סגנונות. היא היתה זמרת סול ורגע אחרי זה רוקרית, ניסתה לדלג למזרחית ואז לרגש בבלדה. אבל הפעם לצערי זה היה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". היא כל כך התרכזה בלא לטעות ולדייק, בלהרים לעצמה להנחתות, שהיא כמעט ושכחה לשיר. מרבית השיר זרם לי פרווה, לא ריגש ולא נגע בי. היא עבדה יותר מדי מהראש ופחות מדי מהלב, ולא הצליחה להביא ביצוע שישכיח את המקור. מדובר בזמרת מיוחדת מאוד שהפעם התרכזה בלעקוף את המכשול הענק שנקרא זהר ארגוב ושכחה את ההתיחסות לטקסט ואת גלי הרגש של הביצוע המקורי. ציון: 8
ביצוע מצויין עם בלוז לבטן. טרבלסי שיחקה אותה כאן והתגלתה כזמרת הרבה יתר טובה מאשר מה שהיתה עד היום. זה היה מקורי, מפתיע, ומאוד טעים. מי האמין ששיר של שרית חדד יכול להישמע כזה בלוזי, אבל כנראה שהאויר של צפת עושה טוב לזמרות מתולתלות שבאות להצטיין. מעבר לידוש הסגנוני טרבלסי נתנה כאן אחלה נאמבר. היא שרה נכון, מדוייק, הכניסה המון התכוונות ורגש לתוך השירה שלה וזרמה היטב עם העיבוד היפה של הבינלאומיות. שמעתי ממנה כאן איכויות שלא שמעתי ממנה עד כה ונהניתי מכל רגע. כל שנותר הוא לאחל לה בהצלחה בהמשך. יש לי תחושה שהיא תחזור לחיפה. ציון: 9.5
אם לא הייתי מכיר את המקור של בעז שרעבי, הייתי בטוח שזה הביצוע המקורי. כי תום כהן הצליחה לעשות מהשיר הזה משהו שהוא מאוד אישי ומאוד שלה (וגם היפוך המינים בשיר עזר כאן). היא הביאה לכאן את העדינות והשבריריות שלה , את ההיפחות וההתחננות, שמה אותם בפרונט והגבירה אותם לשיא חדש. הקול הגבוה והחלש שלה היה נדיר, ואז הגיע ים של רגש שנשפך ממנה כמו מפל מים, והיא השקתה אותנו במי המעיין הזכים שלה. האמנתי לה לכל אורך הדרך. היא נגעה במקומות גבוהים וגם חדרה לי ללב בשיר הזה. ציון: 9
מוזיקה
