1. ההתחלה - For You 1977
בשנת 1977 הוחתם פרינס בחברת הענק "וורנר". את האלבום הראשון הוא הקליט לגמרי לבד, כשהוא מנגן בכל כלי הנגינה בעצמו. הוא שילב באופן שטרם נשמע לפני כן, R&B אורבני ופ׳אנק. לכן, לא מפתיע שברגע ש-"For You" יצא לעולם, הוא זכה לתגובות פושרות. למעט הסינגל "Soft and Wet", שזכה להשמעות בתחנות הרדיו השחורות, האלבום לא זכה לתהודה רבה, בעיקר כיוון שהוא לא נשמע כמו שום דבר שנוגן באותה תקופה בתחנות הרדיו. האלבום אמנם לא קרוב להיות פסגת היצירה שלו, ורק באלבומים שיצאו אחריו יצירתו התגבשה והבשילה, אך יחד עם זאת, כבר אז היה ניתן להתרשם מהעיסוק של פרינס בנושאים שהפכו לחוט המקשר בין כל יצירותיו - המיניות והרוחניות.
2. הפריצה הגדולה - Dirty Mind 1980
לאחר שני אלבומים שצברו אט אט את אהדת הקהל, אלבומו השלישי "Dirty Mind" נחשב ל"התפוצצות" המסחרית הגדולה של פרינס. רוב השירים הוקלטו באולפנו הביתי, ולמרות הפרפקציוניזם, פרינס שימר באופן מודע את הסאונד "הביתי" והלא מלוטש. באלבום זה מילות השירים עסקו במיניות באופן ישיר יותר ומרומז פחות. כמו כן דמותו הבימתית הפכה ליותר ראוותנית ושנויה במחלוקת. בשיר "Uptown” מדבר פרינס על מטרו-סקסואליות, דעות קדומות וגזענות בחברה האמריקאית השמרנית.
3. שנוי במחלוקת - השיר Controversy
בשיר הנושא של האלבום עם אותו השם, שאורכו מעל ל-7 דקות של גרוב לא מתפשר, נוגע פרינס בנושאי מיניות, מגדר, דת וגזענות. במהלך השיר, לצד המילים השובבות, פרינס מדקלם את כל "תפילת האדון" הנוצרית. כשם השיר, פרינס גרם לשערורייה כשאנשי הדת ראו בה חילול הקודש. בסוף השיר הוא חוזר על המילים: "אנשים קוראים לי גס/ הלוואי שכולנו היינו ערומים/ הלוואי שלא היה שחור ולבן/ הלוואי שלא היו כללים". אמן.
4. פסגת היצירה - Purple Rain 1984
הסרט ופס קולו הם לא רק קלאסיקה, אלא אחת התופעות המוזיקליות המשפיעות במאה ה-20 וכאלה שהציבו את פרינס בתור האמן הכי חשוב שפעל בעולם באותם שנים. "גשם סגול" מספר את סיפורו של פרינס באופן כמעט אוטוביוגרפי. במרכזו ניצב אמן צעיר ומתוסבך ממיניאפוליס, עם משפחה מתפרקת שחיה בעוני. הסרט מספר גם על התככים בתעשיית המוזיקה המקומית ואיך לא, גם על אהבת נעורים. הדיסוננס בין האפילה הסינמטית לבין הגרוביות שבו, הפכה אותו למשהו שלא היה דומה לשום דבר אחר. האולפנים הגדולים סרבו להפיק את הפרויקט השאפתני ופרינס נאלץ לממן את הסרט בעצמו על ידי הלוואה שלקח ממנהל מחלקת המוזיקה של וורנר שהאמין בו ובפרויקט. באוגוסט 1983 נחשפו בהופעה שירי הפסקול לראשונה. באותה הופעה אינטימית שנערכה במיניאפוליס, נחשפה גם הלהקה החדשה והמדהימה של פרינס, ה"רבולושן". שיר הנושא, יצירתו העמוקה והחשובה ביותר לכל הדיעות, הפך לאחד משירי הרוק הגדולים של כל הזמנים, יחד עם עוד שירים מדהימים ביופיים: "When Doves Cry” ו-״Let’s Go Crazy”.
5. נשיקה של נסיך - Kiss 1986
השיר התחיל בגרסת דמו קצרה ואקוסטית שארכה כדקה והוא נכתב במקור עבור אלבום הבכורה של להקת הפ׳אנק "Mazarati". הלהקה עיבדה את השיר בצורה כה מרשימה, עד שהנסיך קינא ודרש אותו בחזרה לעצמו. הלהקה קיבלה קרדיט רק על קולות רקע. עיבוד השיר יוצא דופן, מבוסס על תפקיד גיטרה קטוע ואין בו אפילו באס. חברת וורנר לא ממש רצתה להוציא את השיר כסינגל, בעיקר אחרי ההצלחה הפנומנאלית של להיטי "גשם סגול". וורנר כמובן אכלה את הכובע כש-Kiss הפך לאחד מהשירים המצליחים של השנה וזיכה את פרינס בגראמי נוסף.
6. בעזרת השם - פרינס שינה את שמו לסמל
בשנת 1993, פרינס, שמעולם לא היה סמן שפיות גדול במיוחד, שינה את שמו לסמל בלתי ניתן לביטוי בעזרת הברות, שגם היה כותרת האלבום שהוציא באותה שנה. הסמל קיבל את בהמשך את הכינוי "סמל האהבה". בעקבות ההחלטה המוזרה, התחילו להתייחס אליו בכלי התקשורת בכינוי הקליט "האמן שהיה ידוע בכינוי פרינס”. בשנת 2000 חזר "האמן שהיה ידוע בכינוי פרינס" לשמו - פרינס.
7. פרינס בסופרבול
ב-2007 פרינס נתן הופעת מחצית בלתי נשכחת בסופרבול. במשך 12 דקות מלאות קסם ו-ווירטואוזיות, ביצע את מיטב להיטיו. כולל סולואי גיטרה עוצמתיים וגם גרסאת כיסוי ל-“We Will Rock You”. לדעתנו מדובר בהופעת המחצית הטובה ביותר בכל הזמנים.
Watch (Purple Rain)Superbowl Halftime Performance - Prince in Music | View More Free Videos Online at Veoh.com
8. פרינס וישו
קשה להאמין, אך פרינס, ההוא ששר על זיונים ומיניות, היה דתי אדוק וירא שמיים. ב-2001 הוא אפילו הצטרף ל"עדי יהווה". בתחילת הקריירה כתב פרינס בעיקר על גזענות, מיניות ואהבה, אך בהמשך צלל בטקסטים שלו עמוק יותר ויותר לתוך הדת, שיריו קיבלו נגיעה גוספלית והוא נהג להציב למראייניו כתנאי שיתאפשר לו לדבר על הדת לא פחות מאשר על המוזיקה שלו.
9. המלחמה ביוטיוב ובשירותי הסטרימינג
ב-2007 פרינס איים לתבוע את יוטיוב על כך שהם מאפשרים למעריצים להעלות גרסאות הופעה של שיריו וב-2014 אף איים לתבוע את המעריצים עצמם, אך חזר בו מהתביעה. בשנה שעברה פרינס מחק את כל יצירותיו מיוטיוב, אפל מיוזיק, ספוטיפיי וכל שאר שירותי המוזיקה בסטרימינג (למעט מ-TIDAL, פלטפורמת המוזיקה הקצת כושלת של ג׳ייזי). הסיבה, לדבריו, היא בכלל אינה כלכלית, אלא אידאלוגית נטו. פרינס חש כי ההמרה הדיגיטלית פוגעת באיכות הסאונד. כבר ב-2011 פרינס סיפר בראיון ל"גרדיאן" הבריטי על סלידתו משירותי המוזיקה הדיגיטליים: "בסטרימינג אתה מקבל צליל בסיביות. זה פועל על איזורים אחרים במוח. וכשהשיר מתנגן בצורה דיגיטלית, אני לא מרגיש כלום. אנחנו אנשים אנלוגיים, לא דיגיטליים".
10. חברים מספרים
עם כל הכאב, נתנחם באתנחתא קומית. יש שלל סיפורים של סלבס והמפגש שלהם עם האמן המטורלל. בתיעוד כיתת האמן "ערב עם קוין סמית׳", מספר סמית׳ במשך 30 דקות קורעות מצחוק, על החוויה ההזויה במיוחד שהיתה לו עם פרינס. לא כדאי לפספס.