להקת טיפקס, אחת ההמצאות הכי מקוריות ומרעננות של עולם הפופ הישראלי בשני העשורים האחרונים מודיעה על הפסקת פעילות החל מ 1/1/2009. הסולן וכותב מרבית החומר קובי אוז, הבסיסט גל פרמן והגיטריסט רמי יוסיפוב, הטריו שהיה השלד והבסיס של הלהקה מתחילת דרכה, מודיעים על הרגשה של מיצוי עבודתם המשותפת, הפסקת פעילות ופנייה של כל אחד מהם לדרך עצמאית. אוז כותב בחודשים האחרונים חומרים חדשים לאלבום סולו, פרמן מתרכז בתפקידו כמפיק ראשי של הלייבל "עננה", יוסיפוב מסיים דיסק ג'אז ומוזיקת עולם, עם קטעים שכתב לסרטים של נשיונל ג'אוגרפיק.
"אני מרגיש שעשינו את שלנו", אומר הסולן והמנהיג של טיפקס, קובי אוז, "דרבקנו על דלת הישראליות, נכנסנו לסלון התרבותי, ערבבנו קוקטייל של פולקלור עברי מתוק וחריף, פיצחנו גרעינים על רצפת האירוויזיון והוספנו צבע מוסיקלי חדש לוילון על חלון המשקיף לים התיכון. מחקנו בטיפקס כמה גבולות בין מזרח למערב, פופ ורוק, מרכז ופריפריה, נוסטלגיה ועתידנות, שחוק ודמע. אני בסך הכל מרוצה. אחרי עשרה דיסקים ועשרים שנות פעילות כל אחד הולך לדרכו. תודה לקהל האוהב, תודה לנגני הלהקה מכל הגלגולים ותודה לאמנים ואנשי המקצוע שעזרו לנו במהלך השנים. בשבילי זה הזמן לחיפושים חדשים באזורי הלא נודע. אני יוצא להרפתקאות חדשות מעבר לאופק המוכר".
אקורד הסיום של טיפקס על הבמה הציבורית הגדולה נוגן כבר לפני כשנה וחצי, עם השתתפות הלהקה באירוויזיון בהלסינקי וכשלונה לצלוח את חצי הגמר עם השיר מעורר המחלוקת "Push the button". באוקטובר שעבר הכריזה טיפקס על מסע הופעות בארה"ב עם שירים חדשים בשלל שפות, ניסיון שלא צלח גם הוא. גם אלבומה האחרון של הלהקה "רדיו/מוזיקה/עברית", שיצא לפני כשנתיים, לא הצליח לשחזר הצלחות קודמות.
כשלונות אלה מתבררים עתה כקריטיים להמשך דרכה של הלהקה, שידעה בעבר שורה בלתי נגמרת של להיטים, שהרקידו מדינה שלמה והפכו לחלק בלתי נפרד מפס-הקול הישראלי בעשרים השנים האחרונות: "הרבי ג'ו כפרה", "בתוך נייר עיתון", "יש לי חברה", "עוד שבת", "סתם", למה הלכת ממנו", "גבר רומנטי", "מה עשית?", "שלוש בלילה", "יושבים בבית קפה","ריקודי עמבה" ועוד ועוד. לצד אלה ידעה טיפקס לשלב אמירה חברתית, בשירים כמו "מעלה אבק", "אלוף המונופול", "אם ואחות", "גרי הניגרי", מלכה" ועוד.
טיפקס הוקמה בשנת 1988 בשדרות על ידי קובי אוז, בן העיר, גל פרמן, בן קיבוץ נחל-עוז, רמי יוסיפוב והמתופף תמיר ימיני, בן קיבוץ רוחמה. עם השנים התחלפו נגנים אבל הבסיס נשאר, כשהרכש משמעותי של ההרכב לאורך השנים הוא המפיק BIG M (מאיר עמר), שתרם רבות לצליל של הלהקה בעשור האחרון.
מתחילת דרכה היתה מזוהה טיפקס כלהקה שממשיכה את הרעיון של "כוורת" - שילוב מאוד ישראלי של פופ, רוק, שעשוע וצחוק. טיפקס הוסיפה את החיבור של מוזיקה ים-תיכונית שצומחת מהרחוב, תיבלה באמירה חברתית והצליחה להגיע לקהלים רחבים. בימיה הגדולים של טיפקס ישראל השתקפה מהמוזיקה שלה כ"שכונה" אחת גדולה, על היפה והפחות יפה שבה.
אלבומה הטוב ביותר של טיפקס הוא לדעת רבים אלבום הקונספט "דיסקו מנאייק" (1999), שיצא בתקופת הפריצה הגדולה של אייל גולן ושרית חדד (ששרה עם טיפקס באלבום הזה את "כשאני איתך אני כמו דג" ולפני כן את "למה הלכת ממנו") והצליח גם להשתתף בחגיגה הים-תיכונית וגם להסתכל עליה מהצד.
סך הכל הוציאה טיפקס שבעה אלבומים, פס-קול לסרט "כלבים לא נובחים בירוק", EP ואוסף מלהיטיה הגדולים, אשר מכרו סך הכל יותר מ- 300 אלף עותקים. חמישה מאלבומיה זכו למעמד של אלבום זהב (מכירות של למעלה 20,000 עותקים) ושני אלבומים אחרים זכו למעמד של אלבום פלטינה (למעלה מ 40,000 עותקים).