משה פרץ השיק אמש את השיר והקליפ החדשים "שתיים בלילה" וקיבל אלבום פלטינה על אלבומו "אלייך" שיצא בשנה שעברה. בנוסף ביצע את השיר החדש ושני שירים נוספים בליווי פסנתר בלבד.
מעטים הזמרים שמרשים לעצמם להופיע בליווי פסנתר בלבד. בודדים, אם בכלל, מהז'אנר הים-תיכוני-מזרחי עושים זאת, למרות שדווקא להם, בעלי היכולות הווקאליות המרשימות, מתאים מופע אינטימי, בו הם יכולים להשוויץ בקולם הנקי והמרשים.
לכן, מופע האנפלגד הקצר, בליווי פסנתר בלבד, אותו ערך אמש פרץ, היה כה שונה ולא אופייני. שלושת השירים ששר המחישו עד כמה הוא חריג ביחס לקולגות שלו ביכולתו לשנות ולגוון. לכן היוותה שלישיית השירים רק טעימה קטנה ובהחלט לא מספקת, שהשאירה טעם גדול של "עוד".
הגרסה ל"נשבע לך" הייתה מרגשת, וראויה להיכלל בכל פלייליסט של חתן וכלה בריקוד הסלואו המסורתי. את "אלייך", אחד משירי האהבה היפים שנכתבו בשנים האחרונות, שר פרץ בצורה נוגה עד כדי דמעות, וכשביצע את הסינגל החדש "שתיים בלילה" יצר ציפייה לקראת מה שהשיר הזה עומד לחולל.
משה פרץ הוא אחד הכוכבים העולים במוזיקה הישראלית היום, בלי קשר לז'אנר בו הוא מתמחה. יש לו דרך ארץ, סטייל ופאסון, ובניגוד לאמנים מקבילים, פרץ הוא לא רק זמר מבצע עם קול פעמונים, אלא גם יוצר מוכשר שאחראי לכתיבה והלחנה של מרבית שיריו וגם להיטים לאחרים.
גם אם יש כאלה שעדיין לא מכירים אותו, לא מקשרים את שמו ללהיטים גדולים כמו "אש" ו"נשבע לך" או מתבלבלים בינו לבין קובי פרץ, עדיין מדובר בכוכב בקנה מידה ארצי.
על פי השמועות מתכנן פרץ לפתוח אחרי החגים קופה בהיכל התרבות, הימור שזמרים גדולים ממנו לקחו רק אחרי עשר שנות קריירה. ההימור שלי - יהיה סולד אאוט.