"מלחמות מעצבנות אותי" היא השורה הכי מרגשת בעברית כרגע
שני הילדים מאשדוד הצליחו להוציא מאיתנו הרבה יותר רגש ממה ששאר האמנים בישראל ניסו לעשות, שרק מעיר את הלב שלו, בלולו מאיים להפוך את השולחן דווקא כשהוא נרגע עם "שיר אהבה". דור מאיר מועלם עם כל מה שאתם חייבים לדעת ולשמוע במוזיקה
דור מאיר מועלם | mako| פורסם 10/10/2417:37| עודכן 13/10/2406:30
באמת שהכל בשיר הזה מושלם. המילים ("אזעקות לא מפחידות אותי, מלחמות מעצבנות אותי, האיראנים מעצבנים אותי") שיואן צורח למיקרופון, הפקת הדראם אנד בייס, שזועקת שמדובר בגיור של להיט טיקטוק דומה שהיה השנה על ידי ילדים מבית ספר יסודי מאירלנד (The Spark), הקליפ שפשוט מציג אותם מול המחשב שלהם במה שנראה כמו חדר השינה של אחד מהם, ואפילו האפקט על אחת השורות הכי מסקרנות בשיר.
"החמאסניקים כמעט ראו אותי", נשמעת כמו שורה שמסתירה סיפור די אפל, בשיר די קליל בסך הכל. הבחירה לשים דווקא שם את האפקט שמקצין את האוטוטיון אולי נעשתה ברנדומליות, אבל סביר שפסיכולוג יוכל לתת פרשנות יותר מעמיקה.
"דביל" של שרק (מתוך האיפי בייבי במבה) לא שיר מושלם. זה קשה כשאתה מתחייב לרעיון מילולי. לכל אורך השיר הוא מונה דברים שהוא הפסיק בחיים שלו (עם הוודקה ועם הוויד) ואז דברים שהוא התחיל לעשות ("להיות בריא, לאכול טרי"), אבל אז מגיע בכל פעם שהטריק מגיע למיאוס, מגיע הפזמון: "בוקר טוב לשרקי, הערתי את הלב שלי. הערתי את הלב שלי, לא יודע כבר, אם אני טיפש או מאושר". אי אפשר שלא להתרגש מכנות שכזו, בטח כשזה מגיע עם הקול העבה (מאוד) של שרק.
קל להאמין לכל מילה שהוא שר, בטח כשמבינים את הדרך שעבר בשנתיים האחרונות. שרק היה ראפר מוכר מאוד בסצנת ההיפ הופ המקומית והוא תמיד כיוון להצלחה עם קהל גדול, אבל הדרך שבה זה "קרה" לו, בלתי נתפסת. וזה לא פשוט לחיות את החלום שלך, ראינו כבר מספיק אמנים או בכללי מפורסמים שמדברים על הקושי. וכן, זה אולי צרות של עשירים, אבל עדיין צרות.
סצנת ההיפ הופ היא ללא ספק אחת מהקהילות הפורות שיש לנו. יש אינספור שמות עד כדי כך שקשה למצוא את אלה שבאמת מסוגלים להפוך את השולחן, ובלולו הוא אחד מהם. לפני שבועיים הוא הופיע בפעם הראשונה בגגארין בתל אביב וזו הייתה חוויה לא רגילה. מעריצים אדוקים שעושים מעגלי פוגו במשך שעה וחצי כבר יש, להיטים ויראלים גם כבר יש. נשאר רק שהוא יגיע לכמה שיותר אנשים ו"בייבי", השיר האחרון שהוציא, לגמרי ממשיך את הקו הזה. רק אולי כדאי להעלות את השירים גם ליוטיוב, איפה שעם ישראל באמת נמצא.