הייתי באנגליה לפני חודש בהופעה של ג'סטין ביבר, שהיתה זהה כמעט לחלוטין (חוץ מה"סבבה", הסבתא ניצולת השואה של המנהל שלו שעלתה לבמה, והסכסוך עם ראש הממשלה ברקע). בברמינגהם לאף אחד לא נראה מוזר שאני גבר בן 27 שמוצא לנכון להגיע לראות את הכוכב בן ה-17, נכנסתי גם חופשי עם בירה ואף מאבטח לא הסתכל עליי. לא שאלו אותי שאלות לגבי מה אני עושה שם ונכנסתי ליציע הרגיל.
כשפגשתי את ג'סטין מחוץ למסעדת רפאל בערב הראשון שלו בארץ חייכנו נורא זה לזה, היה ברור שיש כימיה ושאעשה מאמץ להגיע להופעה למרות שקצת מיציתי.
"השוטר והאבא של הילדה רבו במכות על הפוסטר, האב נאזק באזיקים"
בפארק הירקון עצמו המצב היה קודר. הגעתי לשער 4 באזור 17:00, עברתי את הבדיקה הראשונה ומייד התבקשתי להראות תעודה מזהה ולספר למאבטח מי אני, מה אני, למה אני לא מלווה ילד או ילדה, מדוע יש לי כרטיס שכתוב עליו "הזמנה", מי הזמין אותי, איפה אני גר, למה יש לי צ'קים של ועד הבית בארנק. כנראה שחשדו בי שאני פדופיל שמחפש טרף קל.
אני מעריץ כמוהם, מה רצו ממני. הקהל של ג'סטין ביבר | צילום: רועי ברקוביץ'משם עברתי לשוטר עם דרגה שנראתה כמו דרגת נגד בצבא ועוכבתי במשך 25 דקות עד שביררו את הפרטים שלי בקשר. לצידי רוכזו עוד שלושה גברים שהגיעו לבד. בטח גם הם נחשדו כפדופילים. הם אמנם נראו קריפיים אך לא מסוכנים. חלקם הגיעו בלי תעודה מזהה, חלקם אמרו שהם פשוט מחכים לאחיין שלהם שייצא כדי להביא לו משהו.
מצד השני היה מאבטח נוסף שלקח פוסטרים מושקעים נורא שהכינו הבנות כאשר הוא צועק לכל אחת מהן "קנית או הכנת לבד?" לא הייתה תשובה נכונה שהן יכלו לתת, ברוב המקרים הכרזות הוחרמו. שוטר אחר ואבא של מישהי התחילו לריב במכות על הפוסטר של הילדה, האבא נאזק באזיקים, אחר כך הוא התחנן שייתנו לו להיכנס כי הוא לא מוכן לשלוח את הבת לבד פנימה. אווירה של מוות מוחי. כשחזרו לטפל בי קיבלתי את הבשורה משוטר בכיר יותר: "אתה לא יכול להיכנס והכרטיס שלך נשאר אצלנו". לא ברור למה, אולי בגלל שתעודת העיתונאי שלי לא הייתה בתוקף.
התקשרתי למתאמת הפקה החמודה שאמרה לי ששמעה על התקרית, שזה קורה, ועליי להגיע לקופות לקחת כרטיס אחר. גם בקופות הייתה אווירת נכאים, שלושה ספסרים עמדו מחוץ למתחם וניסו למכור כרטיסים לעוברי אורח למרות שהמחיר הרשמי ירד ל-140 ₪ לכרטיס. כשיצאתי עם הכרטיס החדש אחד הספסרים עט עליי עם שטר של 100 ₪. ברקע שמענו את השיירה של ג'סטין חוצה את האיילון על כביש רוקח עם שוטרת צווחנית במגהפון שצועקת "ימינה ימינה". חשבתי כמה חבל שהבת של וויל סמית' לא הגיעה להופעה.
הכפילים של ג'סטין ביבר אמרו שאני בן-דוד שלהם כדי שאוכל להיכנס למופע
כמישהו שיודע את כל השירים של ג'סטין בעל פה והזמין את הביוגרפיה שלו באמזון (אולי מוזר, אולי בקטע אירוני, הכי כיף להלחיץ מבוגרים שאוהבים מוזיקה איכותית) יצא לי לגמרי החשק באותו רגע לחזור לפארק. חששתי שיחרימו לי את הכרטיס בפעם השנייה. בקפה בתחנת הדלק מול הלונה-פארק המתנתי לחברי מאירוויזיון 2000 רועי צ'יקי ארד. הוא התעכב נורא כי הלך לפגוש את ניר קוריס, שגילה את "ג'סטין ביבר הישראלי", יאיר דנאור.
ברגע האמת נכנסו מספר כפילים אחרים של ביבר לקפה, עם פוני ולב JB מצויר עם ליפסטיק על הלחי. עשינו קצת ברייק-דאנס בחניון על משטח משובץ שהם הביאו, ואז הם הציעו שאכנס איתם. בתור להיכנס בשער 7, עשר דקות לעליית ג'סטין לבמה, הארבעה נשבעו לשוטרים שאני בן דוד שלהם. סאמבדי טו לאב.
במחלקת המידע של המשטרה סרבו להעביר את הפניה לדובר מוסמך וסרבו להגיב לדברים
נמרוד קמר בטוויטר; ג'סטין ביבר בטוויטר.
>> סיקור, ביקורת, תמונות ווידיאו מהמופע של ג'סטין ביבר בפארק