שאקירה חוזרת הביתה
שלוש שנים עברו מאז יצא אלבומה האחרון, ואחרי לא מעט טיזרים מתוך האלבום החדש, ממש בשבוע שעבר יצא לעולם El Dorado ("המוזהב" בתרגום חופשי) - אלבומה החדש והנהדר של שאקירה. לא מעט ציפייה נבנתה (בעיקר בתוך תחומי לטינו אמריקה) לקראת האלבום החדש שהיה אמור להיות זה שמסמל את חזרתה של שאקירה לשורשיה הלטינים, אחרי לא מעט שנים של יצירה בעיקר בשפה האנגלית - אותה יצירה שהפכה אותה לכוכבת בסדר גודל בינלאומי ומיקמה אותה בליגה של הגדולים באמת.
כידוע, לא מעט עבר על המוזיקה הלטינית בשלוש השנים שעברו מאז האלבום האחרון שלה; תקופה קצרה יחסית בה הז'אנר ממנו באה נולד מחדש והשתלט פחות או יותר כל מצעדי ההשמעות מסביב לעולם ועל מנוע החיפוש של יוטיוב. המהפכה שעברה על המוזיקה הלטינית בשנים האחרונות החלה מבסיס האם ורץ מולדתה של שאקירה – קולומביה, עם אמנים כמו מאלומה, ניקי ג'אם וג'יי באלווין, שהחליטו לתפוס כיוון חדש, שינו לחלוטין את פניו של הפופ הלטיני, והחזירו הביתה את הכוכבת הכי גדולה שיצאה מתחומי המדינה שהפכה בשנה האחרונה לבירת המוזיקה הלטינית/אורבנית העולמית.
אז איך זה לחזור הביתה? 13 שירים מכיל האלבום החדש, תשעה מתוכם בספרדית, אחד בצרפתית (הדואט Comme Moi עם הראפר Black M), ועוד שלושה באנגלית. אחרי שמיעה ראשונית אפשר לקבוע בוודאות שמדובר באחד האלבומים הכי אישיים שקיבלנו משאקירה, כזה שמספר על השינוי העצום שחל בחייה מאז הפכה לאם, ובעיקר מאז שהפכה לבת הזוג של ג'רארד פיקה. "זה אלבום מאוד אקלקטי עם מגוון רחב מאוד של סגנונות", סיפרה השבוע שאק לערוץ !E. "אפשר למצוא כאן השפעות של רגאטון, בצ'אטה ופופ, לצד שירים אישיים מאוד. חלק מהשירים, ובמיוחד Me Enamore, הם סוג של דפים ביומן החיים שלי. הם מספרים בדרכם את הסיפור שלי, את סיפור האהבה שלי".
"כשהשמעתי לג'רארד את Me Enamore הוא התרגש ואהב אותו מאוד. הוא גם יודע שעוד לא מעט שירים באלבום הזה נכתבו עליו", חשפה שאקירה. "שיר נוסף באלבום, Coconut Tree, הוא בדיוק הסיפור שלנו, הסיפור של תחילת הדרך שלי ושלו, בימים בהם כדי לבלות יחד היינו חייבים לטוס לאיזה אי מבודד ולהתחבא מהתקשורת, והשיר הזה מספר למעשה מה עבר עלינו באותם רגעים בהם התחלנו לבנות את מה שיש לנו היום".
למרות ערימות הקיצ' והרגש שהיא מקפידה לפזר בכל ראיונות היח"צ מאז צאת האלבום, אם יש שיר אחד שמסמל יותר מכולם את האלבום החדש זה ללא ספק Chantaje, הדואט המופלא שלה יחד עם מאלומה שיצא בכלל באוקטובר 2016. הרבה לפני שהאלבום החדש ראה אור. לא סתם בחרה שאקירה בצ'אנטחה להיות זה שיציג את אלבומה החדש לעולם; החיבור למאלומה - אחד הכוכבים העולים היום בעולם (ובקרוב כאן אצלנו בישראל), הטקסט הסליזי והקליפ האפל והחושני, כאילו אומרים "אני אמנם בת זוג ואמא, אבל לרגע לא שכחתי מי זאת שאקירה האמיתית". לאור הצלחתו המופרעת של צ'אנטחה, האלבום החדש מכיל שיר נוסף עם מאלומה, מעט יותר רגוע, אבל לא פחות סקסי ואפל.
"אני רוצה לנשק אותך, לספק אותך, תקשיבי בייבי, אל תתנגדי לי, בואי נלך", זה רק חלק קטן מתוך Trap - השיר החדש של השניים, וגם אם לא יהפוך ללהיט גדול כמו צ'אנטחה, שני שירים עם מאלומה באלבום אחד הם ללא ספק סימן לכך ששאקירה מודעת היטב למהפכה העולמית שעוברת בימים אלה על הפופ/רגאטון הלטיני, והיא לא מתכוונת להישאר מאחור. כדי להוכיח זאת סופית, מצטרף אליה לאלבום החדש גם ניקי ג'אם, הכוכב הכי גדול של הז'אנר, שנותן את תו תקן הרגאטון עם Perro Fiel (כלב נאמן). שאקירה אחראית כאן על אלבום נהדר, מלא בסגנונות ורגעים, וכל מה שנותר לנו, עם ישראל, הוא לחכות לראות אם היא תכלול את תל אביב בסיבוב ההופעות הבא שלה.
קרול ג'י בדרך לישראל
את אוסמני גרסיה רובכם מכירים (או לפחות אלה שחזרו מדרום אמריקה לאחרונה) בזכות הלהיט החצי פרובוקטיבי שלו El Taxi יחד עם פיטבול. גרסיה, הקובני בן ה-35, היה אמור להגיע לכאן בסוף החודש כדי לקחת חלק בפסטיבל הרגאטון בראשון לציון כמופע חימום לדדי יאנקי. למרות הציפיות הרבות של חובבי הז'אנר, לאחרונה הוא הודיע כי הוא מבטל את סיבוב ההופעות שלו עקב בעיות הגירה ולמעשה אסור לו לעזוב את תחומי ארה"ב למשך ארבעה חודשים. שאר השמועות דיברו על בעיות סמים ומכוני גמילה, אבל איך שזה לא יהיה, צמד המילים "הכל לטובה" הפך לאמיתי במיוחד מיד אחרי ההודעה על ביטול הגעתו לישראל.
מפיקי הפסטיבל חשבו רבות מי יחליף את גרסיה, ואחרי ימים של שיחות וסגירות, בשבוע שעבר הודיעו בשמחה כי מי שתגיע לארץ כדי להחליף אותו תהיה לא אחרת מאשר קרול ג'י – הכוכבת הכי עולה היום בתחום המוזיקה האורבנית לטינית. ג'י (בדיוק כמו שאר מובילי הז'אנר) היא ילידת מדיגי'ן שבקולומביה, ולמרות שהשם שלה החל לתפוס תאוצה אמיתית רק בחודשים האחרונים, היא שוחה בתעשייה כבר למעלה מחמש שנים, אחרי שהתגלתה לראשונה ב-X פקטור הקולומביאנית. חוץ מזה, המזוודה המוזיקלית שלה כבר מכילה דואטים עם ג'יי באלווין וניקי ג'אם, ובשבועות האחרונים היוטיוב נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים של שירים ושיתופי פעולה חדשים, שמוכיחים שאחרי הרבה מאוד זמן והמתנה, נראה שסוף סוף הגיעה הנציגות הנשית שכולם חיכו לה.
"כדי להיות כוכבת בז'אנר הספציפי הזה חייב להיות לך אופי מאוד מיוחד – חזק, לא מתפשר וכזה במוכן לספוג ביקורת", סיפר ג'יי באלווין לפני חודשיים כשנשאל מדוע אין מספיק זמרות בז'אנר הלטיני הנוכחי (למרות שליטתה הבלתי מעורערת והדי בלעדית של Ivy Queen). כעת, אחרי שנים די שחונות, נראה שסוף סוף גדלה כאן כוכבת שיודעת לקחת את עצמה די בקלות, נהנית מכל רגע, וזה יהיה לא פחות מנהדר לחוות אותה בשיאה כשתעלה ב-29 ליוני על במת האמפי פארק ראשון לציון יחד עם לני טברז כדי לחמם את מי שהיא וכולם מחשיבים כבוס האמיתי ובעל הדספסיטו – דדי יאנקי. עשו לעצמכם טובה ואל תפספסו אותה.
>> לכל הטורים הקודמים של ויוה לה וידה
שיר אחד בטור אחד
פינת ההמלצה השבועית שלי תתעסק גם היא באמן ותיק ובעל רקורד מוכח שהבין את רוח התקופה וממש לפני שבוע וחצי שיחרר שיר שמוכיח שהוא כאן כדי להישאר, למרות השינוי העצום שעובר על הז'אנר. את צ'איין כנראה שאין יותר מדי צורך להציג, ובכל זאת: הפורטוריקני בן ה-48 הוא כוכב עצום שכיכב בטלנובלות מצליחות והוציא אינספור אלבומים מצליחים לא פחות, ונמצא בתודעה הלטינית כבר יותר מ-30 שנה. את הלהיט החדש שלו יחד עם וויסין (שסופר כבר למעלה ממיליון צפיות ליום מאז שיצא) אולי הוא לא יהפוך לדספסיטו 2, אבל כבר שובר גבולות רבים. כדאי לכם לתת לו כמה האזנות רצופות עד שבסוף תבינו שנתפסתם. באחריות.
>> עוד מוזיקה? בבקשה: אתם מוזמנים בכל שישי ב-13:25 לערוץ MTV ישראל (75 ביס ו-89 בהוט) לתכנית MTV לטינוס בעריכתי.