"אלה האחים שלי" הוא פרוייקט ייחודי המחבר בין כתבי יד ושירה, שהותירו אחריהם חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים בצה"ל כיום, שילחינו ויבצעו אותם. העבודה על הפרויקט החלה לפני כמה חודשים כשמאות חיילים, קצינים ונגדים נענו לפניית גלי צה"ל וביקשו להשתתף בפרוייקט. במקביל, נאספו מאות שירים וכתבים רבים ממשפחות שכולות וחברים.
מבין החיילים המבצעים נמצאת טוראית שי המבר, כיום חיילת בלהקה צבאית בחיל החינוך, שהשתתפה בילדותה בתכנית "בית ספר למוסיקה". היא המצבעת את "ירח שט", שכתב סרן איתמר גולני ז"ל, אשר נפל במלחמת השחרור, בן 20 בנופלו. האווירה האפלה והעיסוק המצמרר במוות ב"ירח שט" משקפים את מחשבותיו האחרונות של סרן איתמר גולני ז"ל כאילו ידע מה צפוי לו העתיד הלא רחוק.
ספרי לי על התהליך, איך בחרת את השיר ואיך הלחנת אותו?
"בהתחלה קיבלנו מאגר שכלל מעל ל-100 שירים של חיילים שנפלו. הכמות הפחידה אותי כי כל שיר היה שייך לחייל שנפל. בחרתי כמה וישבתי על כל אחד מהם בבית. עם השיר הספציפי הרגשתי חיבור מיוחד. בזמן הקריאה הרגשתי את הרוח והנפש שלו במילים. במהלך ההלחנה כשישבתי עם הגיטרה ניסיתי ליצור משהו שמתאים למילים העמוקות עד שהרגשתי בבטן שזה מה שאיתמר היה מסכים לו. הרגשתי שאני והוא פועלים בשיתוף פעולה לאורך כל התהליך".
ספרי לי קצת על השיר.
"לא מדובר בשיר קל מבחינת הטקסט והכוונה (מילים כמו "צלמוות"), במילים לא רציתי לגעת. רציתי לשמור על הקונטקסט כמו שהוא ולא לשנות את מה שיצר. הכל נכתב בשפה גבוה כאילו למד את זה בעצמו. למרות שהתלבטתי אם לקחת שיר קליל יותר עם מילים בנות ימינו החלטתי לאתגר את עצמי ובחרתי אותו. ראיתי בשיר את הבחור שאיתמר היה. נורא רגיש, מזכיר לי את עצמי".
מתי נפגשת עם משפחתו של סרן איתמר גולני? איך הם הגיבו לביצוע?
"את המשפחה פגשתי רק ביום השידור, כשהקלטנו. רגע לפני שנכנסתי לבצע את השיר שמעתי בראיון את אחד מבני המשפחה מספר שאיתמר הוא לא הנופל היחיד מהמשפחה. חשבתי על כמה המשפחה המקסימה הזאת איבדה ותרמה למדינה. נכנסתי ושרתי להם על מדים תוך כדי שהסתכלתי להם בעיניים. ניסיתי לא לבכות למרות המבטים המרסקים. המשפחה אהבה את השיר ואמרה שגם איתמר היה אוהב. רק במהלך העבודה על השיר הבנתי כמה האובדן קרוב לכל אחד מאיתנו".
חיילת נוספת שמשתתפת בפרוייקט היא סג"מ גולן אנקורי, קצינת מבצעים בחיל האוויר. היא מבצעת את "קל לתפוס רכבות", שכתב סגן שמשון (היינריך) לרס ז"ל. שמשון היה טייס מסוקים בטייסת 125 בשדה דב, ונפל בתאונת מסוק בינואר של שנת 1975, בן 21 בנופלו. ביחד עם הלחן הנוגע והקול של גולן אנקורי השיר מקבל חיים מחדש.
מתי התחלת לשיר ומה הביא אותך לפרויקט?
"מאז ומתמיד הייתה לי אהבה גדולה למוזיקה, התחלתי לכתוב ולהלחין עוד בשנים של החטיבה, זה בער בי. גם למדתי במגמת מוזיקה בתיכון, הופעתי בכל טקס שרק הייתה לי הזדמנות לשיר בו. כשהגיע הפרויקט אמרתי שזה שילוב של שני דברים מאוד חשובים לי, שהם העשייה בתפקיד הצבאי שלי ופרויקט כל כך ערכי וחשוב בשילוב עם האהבה שלי למוזיקה. זאת הייתה הזדמנות לעשות משהו מדהים, חוויה שאני לא אשכח. גם במפגש עם המשפחה הם היו שם איתי, והפרויקט הזה לא היה נראה ככה אילולא הם".
יש לך חיבור מיוחד אל הפרויקט?
"החיבור הוא בהוויה, זה הדבר הכי ישראלי שיש, זאת אומרת כולנו מרגישים את החיבור ליום הזיכרון, אבל לא משהו אישי שלי. אני חושבת שבכלל כל הרעיון הזה של הפרויקט הוא מאוד מיוחד, כי אתה בעצם 'מחזיר לחיים' מישהו בהוויה שלו, דרך המילים שלו, וזה איזשהו חיבור שלא היה קורה בזמן ובמקום אחר, רק דרך הפרויקט הזה".
מה את יודעת על הבחור שעומד מאחורי המילים שאת שרה?
"בשנייה שקראתי את המילים מאוד סקרן אותי לראות מי כתב כזה טקסט עוצמתי. הוא היה נראה לי מישהו מאוד בוגר, ונדהמתי לגלות שהוא היה בן 21-20 כשנהרג. פשוט נכנסתי לרשת וחיפשתי עליו, גיליתי שהוא שירת בתור טייס מסוקים בחיל האוויר. הייתה לו נפש של אמן, איזושהי חדוות יצירה כזאת, הוא היה מפסל, כותב, ומצאתי שיש לנו הרבה במשותף כמו האהבה ליצירה ולכתיבה, שזה משהו שהרגשתי שמחבר אותנו למרות הפער של הדורות. וכמובן, הדבר הכי בולט אולי זאת העובדה ששנינו משרתים בחיל האוויר בתפקיד מבצעי, ואוהבים את המקום שלנו שם, אוהבים את החייל".
ספרי על המפגש עם המשפחה, איך היה לשיר מולם?
"רגע השיא של הפרויקט הוא הפגישה עם המשפחה, וזה מתח שמצטבר, זאת אומרת אתה כל הזמן יודע שאתה מלחין את השיר, אתה מבצע אותו והכל עבור המשפחה שלו. אני לא חושבת שהתרגשתי ככה מעולם. פתאום יש פנים מולך, אנשים שיושבים ומחכים רק לשמוע אותך. פתאום כשהם יושבים מולך אתה מבין מה עשית בשביל המשפחה. הלחן הוא שלך, הקול שלך ואתה שם עומד מולם כשהאהוב שלהם כבר לא איתם, אבל המילים שלו עדיין חיות ופתאום מפיחים בהם עוד חיים, זה פשוט מדהים. אתה נותן למשפחה את השיר, אבל אני יכולה להגיד שאני קיבלתי הרבה יותר במתנה".
איך הם הגיבו לביצוע?
הם מאוד התרגשו וגם אני מאוד התרגשתי, לחזור על אותן המילים שהם אמרו לי זה קצת קשה כי זה להעיד על עצמי, אבל אני רק יכולה להגיד שהכרתי את המשפחה המקסימה, החמה והמיוחדת הזאת ושהם ריגשו אותי מאוד. הם פשוט אנשים מדהימים שמאוד חיכו לרגע הזה, ומאוד חיכו לשמוע את השיר. אנחנו עדיין בקשר, זה משהו שמכניס לי אור לחיים".