אנריקה איגלסיאס נתן הערב בהיכל נוקיה בתל אביב את אחת ההופעות הטובות שנראו בארץ בשנים האחרונות. מופע פופ ראוותני, מושקע, נוצץ וגדול, רצוף שיאים מוזיקליים וויזואליים, מוצף בריגושים, מופע שהשאיר את מעריציו של איגלסיאס החתיך והלוהט מסופקים כשמלוא תאוותם בידם.
מעלה מעריצים לבמה, מחבק, מנשק, מלטף
16 נאמברים, מיטב להיטיו, ביצע איגלסיאס הערב בנוקיה, כולל סשן ארוך במיוחד עם חמישה מעריצים שבחר מתוך הקהל. הוא הושיב אותם באמצע המופע על ספות בקדמת הבמה, שר להם ואיתם, נתן להם לבחור שירים, התחבק איתם, התנשק, הצטלם. העניק דרכם את התחושה שהוא לא סתם בובת פלסטיק נוסח ג'סטין ביבר, אלא אמן שאוהב לחוש מקרוב את הקהל שלו.
אותה קרבה מיוחדת חזרה גם בהדרן בבלדת המחץ הרומנטית "Hero", כשאיגלסיאס הופיע לפתע על במה קטנה מצדו השני של האולם הרחב, העלה לבמה מעריצה בשם שירה, רקד איתה צמוד, התחבק והתנשק איתה ושר לה את להיטו הרומנטי הגדול ביותר.
מה שאבא חוליו עושה עם האמהות אנריקה עושה עם הבנות
אין ספק - את מה שאביו חוליו עשה עם האמהות והסבתות מהדורות הקודמים של המעריצות עשה הערב איגלסיאס עם הבנות והנכדות שלהן. הוא היה צ'ארמר גדול, נוטף כריזמה וסקסיות, שילב בתוך השואו האיצטדיוני שלו רגעים קטנים של מחוות שבעיני הקהל שלו נחשבות לקסומות. הוא חייך, ואז אסף פרחים, וצילם את עצמו בוידיאו ממצלמה מהקהל, לחץ ידיים וליטף, נגע והשתפשף, העניק מעצמו ונתן להם להעניק לו.
_c.jpg "אנריקה איגלסיאס נוקיה (צילום: ענבל צח)")
היכל נוקיה היה מלא ב-7000 מעריצות (ומעריצים) אסירי תודה. צורחים וצווחים, שרים את כל המילים של כל השירים, נהנים מהקצב הרועם, מלהיטי הפופ הוסחפים, התאורה, והאפקטים – במת "טי" ארוכה, "קאט ווק" של דוגמניות, שנכנסת עמוק לתוך הקהל שעליה איגלסיאס הידס וריקד, נתן שואו, מסביבה ירו 6 תותחים גשם של קונפטי ולקראת הסוף קיפצו מהתקרה כדרי ענק לבנים. הקהל נכנס לאקסטזה אחת ל-30 שניות, כמו שעון מתוזמן היטב.
פס קול נוצץ במיוחד
להקת הליווי המיומנת של איגלסיאס דאגה לפס קול נוצץ במיוחד - לאנריקה יש שורת להיטים איתם כבש במהלך העשור האחרון את תחנות הרדיו ורחבות הריקודים בחתונות. בשקט בשקט הוא אחד מהמלכים הגדולים של הפופ לא רק בעולם הלטיני אלא גם בישראל, מ"ביילאמוס" ועד "Tonight", מ"I Like It" (עם ראפר במדי שוטר ישראלי ששר את התפקיד של פיטבול) ועד "Escape". זה היה הערב של הנסיך הלטיני והשירים שגורמים לך לזוז גם אם אתה לא בדיוק חולה עליו.
_c.jpg "אנריקה איגלסיאס נוקיה (צילום: ענבל צח)")
סדר השירים של המופע היה דומה מאוד, כמעט זהה, לזה שפורסם לפני כיומיים. ההבדל העיקרי היה שבמקום לשיר את "Purple Rain" של פרינס העלה איגלסיאס לבמה חמישה מעריצים והקדיש לאחת מהן, בלונדינית עם נתונים נאים, שיר בספרדית, שהיה לדבריה שיר החופה שלה ושל בעלה, שנאלץ לראות את אשתו הטריה - הם נשואים חודש בלבד - נמרחת על החתיך הלטיני הלוהט ומריצה איתו צ'ייסרים של אלכוהול, כאילו איגלסיאס פתח פאב מקומי פרטי בלב היכל נוקיה ואין בעולם חופה, כתובה וקידושין. בקיצור, היה שמח.
איגלסיאס עלה לבמה ומפלס הרעש בהיכל נוקיה איים לחורר את עור התוף. ההיסטריה היתה בעיצומה. הוא פתח עם "Tonight (I'm Loving You" ומייד היה ברור שמבחינת הרכב מלווה הוא מצויד היטב, אבל הסאונד הבעייתי של ההיכל יבלע את מרביץ הלופים האלקטרוניים שיוצרים את ה"פיל" הדאנסי של להיטיו. לקח לו עוד שיר אחד, "Heartbeat" כדי להשתחרר ולהתחיל לדלג מצד לצד של הבמה וליצור קשר עין עם הקהל. כל מבט שלו אל ההמונים הוליד צווחות אימים - ככה נראית ונשמעת הופעת פופ היסטרית אמיתית.
_c.jpg "אנריקה איגלסיאס נוקיה (צילום: ענבל צח)")
נוקיה התמוטט לגמרי כשבתחילת "Rythm Devine" איגלסיאס החל לפסוע על במת ה-T הארוכה שחדרה עמוק ללב הקהל. את מרבית השיר הזה שרו הקהל וזמרת הליווי, אבל המעריצות היו עסוקות בשירייו של הכוכב. להיט הענק "Bailamos" נפתח עם גיטרה אקוסטית בסולו ראשוני בסגנון הג'יפסי קינגס, ואיגלסיאס שמע את הקהל שר בתרועה, העיף את הנאמבר לתקרה, ובסיומו התחיל ללחוץ ידיים. הכי שילוב מוזר בין בראד פיט לקובי מחט.
"Don't You Forget About Me" עם מעריץ בן 19 מעכו
ב-"Ring My Bells" מתחיל השלב האינטימי של המופע, כשאיגלסיאס טהנגנים מתיישבים על ספות בקדמת הבמה, אנריקה זורק לקהל "תודה!" בעברית והמעריצות צורחות, הוא מרגיע אותן ומבקש לשבת, והן מתיישבות וצורחות. בסוף השיר הוא מעלה לבמה את חמשת המעריצים, כולל הבלונדינית ובעלה. הסשן הארוך כולל ביצוע ל"Don't You Forget About Me", בשילוב מעריץ בן 19 מעכו, שמשום מה אנריקה מתעקש לתת לו לשיר.
המעריצים נשארים על הבמה לעוד שיר אחד - הקאבר ל"Stand By me" של בן אי. קינג, אולי התרומה החשובה ביותר של איגלסיאס לחינוך צעירים למוזיקה איכותית.
אחרי שחבורת המעריצים הדביקה מפנה את הבמה איגלסיאס חוזר לסט הרגיל עם שרשרת להיטים שנפתחת ב-"I'm Not In Love", באמצעו הוא לוקח מהקהל מצלמת וידיאו ומצלם את עצמו מקרוב. לפני "Be With You" נותן הגיטריסט את פתיחת הגיטרה של "Ordinery World" של דוראן דוראן (יונתן פריג' שעושה את אותו הדבר במופע של שירי מימון ושמעון בוסקילה בטח למד את זה ממישהו). איגלסיאס מצידו נפטר מחולצה אחת ונשאר עם אחת בלבד, צמודה חזק לגוף המשורג.
"Tired Of Being Sorry" עוצמתי במיוחד
הלהיט הבא, "Tired Of Being Sorry" היה עוצמתי במיוחד, שוב אותו פופ-דאנס לטיני מידבק, עם פזמון רוקיסטי חזק. איגלסיאס עמד זקוף על במת ה-T ועשושה "קראוד קונטרול" - מנצח על המקהלה האדירה, מורה לכולם להניף ידיים ונענה בהתלהבות. לרגע הלהקה עוצרת וכל הקהל שר את המילים, ואז אנריקה והלהקה חוזרים להפגיז בכל הכוח. זה נאמבר ארוך, שמדגים עד כמה איגלסיאס מסוגל למגנט אליו את המעריצים.
השיר האחרון לפני ההדרנים הוא "Do You Know" שמתחיל עם קטע "פינג פונג" - משחק המחשב הפרימיטיבי משנות ה-80' שמוקרן על המסך הענק ונותן את הקצב לתחילת השיר. ואז השיר עצמו מתחיל, הקהל שואג, איגלסיאס שר וכולם שמחים. אבל הוא לא מסתפקס בזה, רץ מצד אחד של הבמה לצד השני, גם הנגנים נותנים שואו ומנגנים יחד בשורה, אנריקה קופץ, משולהב, מלהיב את הקהל, זה המנון איצטדיונים ואיגלסיא הוא מלך הארנה. רגע לפני שהשיר נגמר הוא נעמד על במת ה-T ומסביבו, מתוך הקהל, נפתחים 5 תותחי קונפטי שמנצנצים עליו והקהל מריע.
ההדרנים נפתחים עם "Takin' Back My Love", להיט נחמד שאיגלסיאס מייצר בו אקשן באמצעות היצמדות זמרת הליווי, שמסיימת את השיר בצעקה חזקה אל החלל הגדול של ההיכל. ואז איגלסיאס מפתיע ומופיע על במה קטנה בצדו האחר של נוקיה. מחכה בסבלנות שהמאבטחים יעלו לבמה נערה ברת-מזל, שירה מהוד השרון. הוא שר לה את "Hero", רוקד איתה סלואו צמוד, מחבק, מלטף, מנשק, לוחש לה באוזן ומסביבה אלפי בנות כל כך מקנאות, עד שהעיניים שלהן יוצאות החוצה מרוב קנאה. קטע רומנטי ואפילו מרגש.
"I've Got A Felling That Tonight Gonna Be A Good Night!"
ואז הוא חוזר לבמה הראשית, צועק "תל אביב, תרימו את זה!" ודוהר חזק על "Escape", עוד להיט גדול עם השםעה של רוק אייטיז. בלונים לבנים ענקיים צונחים לפתע מהתקרה, אנריקה צועק את סיסמת המסיבות של הבלאק אייד פיז: "I've Got A Felling That Tonight Gonna Be A Good Night!" ונשכב אפרקדן על במת ה-T, הראש למטה, הידיים לצדי הגוף, העלם חשוך רק הוא מואר באור לבן, משחק אותה מעולף, מחכה שהקהל יעיר אותו.
_c.jpg "אנריקה איגלסיאס נוקיה (צילום: ענבל צח)")
והקהל מעיר אותו בצעקות רמות שמובילות ל"I Like It", הלהיט העכשווי הגדול, עם הסימפול מ"All Night Long" של ליונל ריצ'י ("Fiesta, Forever"), כשאת תפקיד הראפר פיטבול ממלא ראפר לא מוכר לבוש במדי שוטר ישראלי. חביב. כל נוקיה מנופפת ידיים לפי הקצב. הסאונד על הפנים אבל למי אכפת, העיקר החווייה.
כוכב מדהים
אחרי כשעה וחצי הוא ירד מהבמה, משאיר בהיכל נוקיה מעריצים נלהבים, בנות מעולפות, ורושם של אחד שיודע לתת שואו גדול, מהנה, מוצלח ולעיתים אף מרגש. אנריקה איגלסיאס הוא לא הזמר הכי גדול בעולם ולא הגבר הכי חתיך ביקום, אבל הקסם האישי שלו, הנכונות שלו לתת מעצמו ולפרגן לקהל, יחד עם המראה החיצוני הבולט והיכולות הגבוהות שלו כזמר פופ עושים ממנו חבילה אחת גדולה של כוכב מדהים. הימור שלנו: הוא יחזור לכאן שוב, ויותר מהר ממה שמצפים ממנו.
