ההופעה של אביב גפן בפסטיבל הפסנתר, עם האירוח של אביתר בנאי באולם "נגה" ביפו, היה האירוע המרשים בפסטיבל, חגיגי אף יותר מערב המחווה ל"בדשא אצל אביגדור" ביום שישי. גפן, שזו לו השנה השנייה ברציפות בה הוא מופיע בפסטיבל, ידע לבנות יחד עם בנאי מופע באורך המדויק, ששילב עומק, פופולאריות, אמנות והומור.
מפגש פסגה
החיבור יוצא הדופן של גפן עם אביתר בנאי, שהיה למעשה מפגש פסגה ראשון בין שני גדולי הפסנתר האלה (מתוך הארבעה הגדולים בדורם, יחד עם עברי לידר ושלומי שבן), ושיתוף פעולה ראשון בין יוצא שבט בנאי לבן משפחת גפן, היה כמובן שיאו של המופע. גפן, לבוש בהידור, עם נעליים מבריקות ותסרוקת מעוצבת, מול בנאי בבגדי החרדי הצנועים שלו, יצרו יחד שלם שהוא הרבה מעבר לסכום חלקיו, מעין נקודה קטנה ביקום המוזיקה הישראלי שממנה יוצא פיצוץ גדול של כישרון ושילובים מפתיעים.
אבל גם לפני כן ידע גפן לבחור שירים נדירים מהרפרטואר שלו, או לבצע להיטים מכרים ואהובים בדרכים חדשות, כדי לעניין את הקהל ולייצר משהו שהוא מעבר לביצועים רגילים למיטב שיריו, כפי שמצופה מאמן בסדר הגודל שלו, שעולה לבמה בטוח בעצמו, בכישרונו, בשיריו, בשותף המוזיקלי הנצחי והמחונן ערן מיטלמן וביכולת שלו לתרגם את הבחירות שלו למופע עשוי היטב.
תקלה מוזרה בסאונד
הצרה של אביב גפן היתה תקלה מוזרה בסאונד בתחילת המופע. עד השיר החמישי "הילדים", שמע הקהל את גפן והפסנתר דרך המוניטורים שעל הבמה. רק מעט אחרי תחילת השיר הופיע לפתע הסאונד המלא והעשיר של המופע. האם הסאונד-מן המנוסה, שמלווה אותו גם להופעות בחו"ל, שכח לפתוח את הרמקולים שמופנים כלפי הקהל (PA)? אין לדעת.
גפן פתח עם "שלכת" היפה והכואב (רוב השירים שלו יפים וכואבים) והקהל שר איתו ב"מלאך". על "נוסטלגיה", השיר שהוציא לאחרונה עם שרון ליפשיץ, אמר לקהל שהוא החזיר אותו לגיל 14 עם ג'ינס קרועים וסיגריה בלי כסף. ל"מקסיקו", אחד הלחנים הכי גדולים שלו, הצטרף מיטלמן, וב"הילדים", שיר שלא שר הרבה שנים, הסאונד כאמור צץ לפתע.
קאבר ל"קינג קרימזון"
גפן נתן טעימה מ"בלאקפילד" עם הלהיט "Hello" וסיפר על מסעותיו בעולם עם סטיבן ווילסון. התחושה היתה שהוא מרגיש צורך לספר מה עובר עליו בחו"ל, כדי שידעו, שיהיו גאים, שלא יחשבו שהוריד את הקצב בארץ לחינם בשנים האחרונות. השיר הבא היה ביצוע יפה ל"I Talk To The Wind" של "קינג קרימזון", יפה, אבל כל כך גפני, כמעט כאילו הוא כתב אותו.
ב"לילות לבנים" גפן עוזב את הפסנתר ועובר לכיסא במרכז הבמה, בלי גיטרה, בלי כלום. רק הוא מול הקהל, צעד לא הכי רגיל מבחינתו. השיר הזה, שיר של מתבגר, נשמע פתאום לא מתאים למעמד ולזמר ששר אותו, עם פאתוס ורגש, אלא לתקופה אחרת בקריירה.את "אבדון" הוא הקדיש לחברו ניר שפינר ז"ל, שנהרג בתאונה ושעליו כתב את "לבכות לך". שיר קשה, על קבר של ילד, שגפן שר חזק ומיטלמן מצטרף עם פלצט חזק ואפקט על המילה "אבדון".
מקדיש את "קוצים" לדילן
את "השיר שלנו" גפן התחיל עם אקוסטית אבל אחרי שלושה צלילים התחרט וביקש ממיטלמן לנגן אותו בלעדיו. בביצוע הוא מתאמץ מדי, מאמץ את השיר, לא משאיר אותו ענוג כמו במקור. זה חלק מהדרך שלו, אולי, לעשות את המופע הזה למעניין יותר. את "קנאה", שיצא כסינגל מהאלבום "המכתב" ולא הושמע ברדיו גפן שר עם כל הנשמה והקהל מכיר בעל פה את המילים. את "קוצים", מהפרויקט עם עידן רייכל, גפן מקדיש לבנו דילן, שמסתובב איתו בעולם. הוא מסיים את החלק הזה של המופע ב"עם הזמן", בעמידה, בביצוע דרמטי במיוחד, של פרפורמר אמיתי, כמעט כמו באופרת רוק, אבל זה חלק מהשואו ובא ממקום אמיתי.
הקהל הריע בעוצמה כשגפן התיישב לפסנתר לשיר לבדו את "תתחנני אלי" של אביתר בנאי. הבחירה מצוינת, השיר מתאים לו, והוא מרים אותו לגובה כשהוא שר על האלימות והעצבים. העליה של אביתר בנאי לבמה יוצרת בקהל התרגשות אדירה, כאילו מדובר במעריצי בנאי שבטעות נקלעו להופעה של גפן. עם גיטרה אקוסטית, בקדמת הבמה, כשגפן ומיטלמן מלווים אותו, בנאי שר את "חלולים" בביצוע פשוט, אנושי, רגיש, צנוע - כל התכונות שהפכו את בנאי לאהוב הקהל שהוא. גפן שר את הבית השני ואז שניהם ממשיכים יחד. את הקטע הסוער בשיר בנאי מנגן עם אקוסטית ומקבל עוד כפיים. מהפה שלו השיר הזה נשמע כמו התרסה מול תרבות הכלום.
בנאי חוגג על "חלומות גדולים"
מאותו אלבום של גפן בנאי שר את "חלומות גדולים". סימפול של מכונת תופים נותן לו קצב כשהוא חוגג על "את לא באת, את לא באת, אני חיכיתי לך ואת פשוט לא באת". הוא שר מקסים וגפן משלים אותו בשורות המפתח. את השורה "היו לי פעם חלומות כל כך גדולים" בנאי לוקח לפלצט. אבל הביצוע המושלם מגיע ב"תחרות כלבים", שגפן מתחיל בפסנתר, בנאי מקיש על תיבה ושניהם שרים יחד, רחקים אחד מהשני פיזית אבל קרובים בלב.
השניים מחליפים מקומות ומתחבקים. בנאי על הפסנתר מלווה את גפן שמבצע את "תיאטרון רוסי" שלו במרכז הבמה, שיר שבנאי כבר לא שר בהופעות בגלל הטקסט. הקהל מתמוגג, ובצדק. גפן מפרגן לבנאי על הכישרון והחיבור האמנותי ביניהם, זורק הלצה על כמה קיווה שאביתר לא יצליח בגלל שהוא כל כך מוכשר, ואביתר עונה לו ב"השראה אלוקית במנגינות של אביב", מה שמוביל אותו להתחיל את "סוף העולם" עם גיטרה. גפן שר בית שני ואביתר את השלישי, לוקח את השיר למקום הכי פשוט, שקוף ונגיש, ומאוד מאוד יפה. שניהם שרים יחד בפזמון והתוצאה חזקה. עוד שיא במופע.
"אור הירח - אין עוד מלבדו"
אחרי שבנאי יורד גפן מיד הולך ללהיט מהכי גדולים עם "האם להיות בך מאוהב", ומודה לקהל על המסע המשותף ומסיים עם "יומן מסע".
ההדרן נפתח בהפתעה: אביתר בנאי, לבדו, על הפסנתר, שר את "אור הירח" של גפן. מנגן ושר מקסים, בפחות עוצמה מהמקור, והרפיון הזה נפלא. לקראת סוף השיר הוא לוקח טריפ קטן על "זה רק אור הירח", ומוסיף: "אין עוד מלבדו" והקהל בטירוף. השיר האחרון הוא "עד מחר" של בנאי. גפן ובנאי עם גיטרות, מיטלמן בפסנתר, גפן אומר לקהל ששבט בנאי ניצחו את משפחת גפן, אבל רק בגלל הכמות, ושניהם יחד נותנים ביצוע יפהפה. גפן מתחיל ולוקח את השיר למקום שלו. בנאי שר את הסי-פארט ובפזמון שניהם יחד.
תמשיכו עוד
הם יורדים מהבמה והקהל מחזיר אותם שוב, אבל לא נשארו שירים בקנה לאביב גפן ול"חברו החדש" אביתר בנאי. הם סיימו בשיא. אם ימשיכו עם המופע הזה עוד קצת הם ימלאו עוד כמה אולמות, למשל מחר (שלישי), באותו מקום ובאותה שעה.
רשימת השירים במופע: שלכת, מלאך, נוסטלגיה, מקסיקו, הילדים, Hello, I Talk To The Wind, לילות לבנים, אבדון, השיר שלנו, קנאה, קוצים, עם הזמן, תתחנני אלי, חלולים, חלומות גדולים, תחרות כלבים, תיאטרון רוסי, סוף העולם, האם להיות בך מאוהב, יומן מסע, עד מחר.
>> מיקי גבריאלוב ואמנים אורחים ב"בדשא אצל אביגדור" בפסטיבל הפסנתר
>> כנסיית השכל בפסטיבל הפסנתר עם שמעון אדף, יובל מסנר ומאיה בלזיצמן