כשמסתכלים על היכל נוקיה גדוש באלפי ישראלים שמתנועעים לצלילי מוזיקה שנעה בין פופ רך לבלוז שחור, קשה שלא להגיע למסקנה שרוד סטיוארט יכול היה להיות זמר החתונות הטוב של כל הזמנים. יש לו כריזמה של מנהיגי עולם, קול מעולם אחר ואת הנטייה לגרום לכל מאזין בקהל להתחיל לרקוד. כמו אייל גולן וקובי פרץ שעשו את זה לפניו, סטיוארט הפך את נוקיה לאולם החתונות הגדול בישראל.
יודע להלביש מופע סביב המוזיקה שלו בצורה המושלמת ביותר
ארבעים שנה כסופר-סטאר עשו את שלהן, וסטיוארט יודע להלביש מופע סביב המוזיקה שלו בצורה המושלמת ביותר. ואלוהים, איזו מוזיקה הוא עושה. הקול שלו תמיד נשמע זקן, אבל עכשיו כשהוא שר בעיניים עצומות על האהבה הראשונה שלו ב-"The First Cut Is The Deepest" אפשר להרגיש כאילו הוא באמת חולק איתנו את טעם ההחמצה. ומי בכלל יכול לזכור שמדובר בקאבר לשיר של קט סטיבנס כשהלב שלך נמס מהזדהות?
בן 65 שמנסה לעבור אודישן בכוכב נולד
דמותו של רוד סטיוארט הופיעה בסדרת הסאטירה האמריקנית סאות'פארק לפני עשר שנים כקשיש שנותן שואו על כסא גלגלים בליווי אחות סיעודית צמודה. והאמת, סטיוארט נראה מצוין לגילו, 65, בעיקר אם משווים אותו לרוקרים מזדקנים אחרים כמו פול מקרטני או מיק ג'אגר. אם פגעי הזמן עשו את שלהם בסטיוארט, זה לא ניכר בשעתיים בהם הוא רקד על הבמה התל-אביבית, כאילו הוא מנסה לעבור אודישן של כוכב נולד, תוך כדי שהוא בועט כדורי רגל לקהל כאילו הרגע עלה לבוגרים של הפועל מרמורק.
זנח את הגלאם לטובת המוזיקה
כמו בהופעה של אלטון ג'ון באצטדיון רמת-גן לפני שבועיים, הבמה הגדולה של סטיוארט נקייה מסממני רוק-אנד-רול קלאסיים. התפאורה מורכבת ממסך ענק כאשר מתחתיו מגיחים 13 מוזיקאים (לא כולל את סטיוארט עצמו) שלבושים בחליפות תואמות וזמרות ליווי שחולקות את אותה מלתחה סקסית. לעומת אלטון, שתקוע מאחורי הפסנתר, סטיוארט מכסה כל חלק מהבמה עם הרגליים, רוקד ועושה אהבה עם הקהל דרך השירים.
שועל הבמות הוותיק זנח את המכנסיים הצמודים וההופעה הגרנדיוזית לטובת הדבר האמיתי, המוזיקה שלו. ובאמת, לא צריך זיקוקים כשהרפרטואר שלך כל כך מרשים ומורכב מכמה מהשירים הכי יפים בהיסטוריה, כולל להיטי רוק מקוריים, קאברים לקלאסיקות, דיסקו מהסבנטיז, רוק-אנד-רול מתחילת הסיקסטיז, רית'ם אנד בלוז ממוטאון ובלדות קיטשיות שאי אפשר לעמוד בפני קסמן הפשוט.
הסאונד הקלוקל פגם בשלמות ההופעה
ההופעה של סטיוארט אתמול יכולה הייתה בקלות להיכנס לרשימת ההופעות הטובות בישראל בשנים האחרונות, אלמלא תקלות הסאונד הרבות שפגמו בהנאה הכללית ונתנו טעם של חוסר מקצוענות (סטיוארט עצמו האשים בלי להתבייש את ההפקה הישראלית). מעבר לשיר שרוד שר לעצמו לרקע קריאות בוז מהקהל, הצליל היה רחוק מלהיות מאוזן. הבאסים והמיקרופון של רוד עצמו הלכו לאיבוד במרחבים של היכל נוקיה כאילו היו יניב גרין בקרב נואש על ריבאונד.
אחת מההופעות המרגשות שנראו בישראל
הקהל בנוקיה חיבק את הזמר, והוא לא התבייש לפרגן חזרה. "לא האמנתי שנקבל כזה שיתוף פעולה עם הקהל כאן", החמיא סטיוארט, "זה באמת מרגש אותי, אפילו בגילי - תודה תל-אביב".
בשורה התחתונה, ההופעה של רוד סטיוארט הייתה בהחלט אחת מההופעות המרגשות שנראו בישראל בשנים האחרונות, כאשר שיא רודף שיא ועוד לפני שהספקת להירגע מהביצוע המרטיט של Rythem Of My Heart אתה כבר מתחיל לזהות את הפריטה המוכרת של Sailing. ואגב, לא, השיר לא הוקדש למשט השלום מטורקיה.