אז אוקראינה ניצחה. עם שיר מעט משונה, לא בדיוק ברור מה הקהל הרחב והשופטים מצאו בו. אבל כנראה הזעקה של ג'מילה, שנראית אוקראינית בערך כמו שהיא נראית ישראלית, עשתה את העבודה. בתום שלוש וחצי שעות מוצלחות שכללו מנחים חמודים, טכנולוגיה משוכללת, 26 שירים, שני סבובי הצבעה וג'סטין טימברלייק אחד, בחרה אתמול אירופה באוקראינה כזוכה הגדולה של אחת מתחרויות האירוויזיון המוצלחות ביותר. וכנראה המוצלחת ביותר מבחינה טלוויזיונית. וזה נחמד במיוחד, כי היה מאוד משונה אם הנציג של רוסיה ההומופובית, שבה יש חוקים אנטי להטבי"ם, (וסתם הומופוביה, ראה תקרית חובי והדרכון), היה זוכה במקום הראשון בתחרות שכולה שמחה וגאווה. מקום שני, שאין בו שום תועלת, זה עונש יפה עבורם.

ומה שחשוב לנו, ישראל יצאה בסדר. חובי דפק הופעה קולית מרשימה. השופטים המקצועיים נתנו לנו את המקום השמיני, הקהל הרחב אהב קצת פחות, ונתן מקום 21, יצא ביחד מקום 14. לא רע בהתחשב בכך שהשיר עצמו היה סביר, לא יותר מזה. חובי סטאר, כאמור, נתן ביצוע חי מעולה (גם בחצי הגמר), הרבה יותר מהצפוי, אבל בסך הכל הוא לא באמת בלט על הבמה בשטוקהולם בין עשרות הזמרים האחרים.

הבגדים שלו היו מעט מגוחכים, וכך גם האקרובטים. הוידאו שלו היה סביר, ומוצלח בעיקר לקראת הסוף. ההופעה כולה הייתה בלתי זכירה, גם אם מבוימת מעולה טלוויזיונית. זו כנראה גם הסיבה לפער בין השופטים ששמעו את השירים פעמים רבות, לבין הקהל הרחב שנחשף אליו לראשונה. סך הכל זה בסדר, וגם במדד "העולם כולו נגדנו" לא יצאנו מסכנים.

אז מה עוד היה לנו הלילה בשקוטהולם? קודם כל המופע עצמו, ברמה הכי גבוהה. הבמה, הצילום, הוידאו-ארט, הכל היה מתוקתק ובטוב טעם. זה נראה חדש, נוצץ, מתוחכם. הוידאו שמלווה את השיר עולה כסף לכל מדינה, וקל היה לראות שצרפת למשל, לא השקיעה ולכן הבמה בזמן שירו המעולה של עמיר חדד הייתה החלשה ביותר בערב, ואולי זו הסיבה שהוא הגיע רק למקום החמישי, עם השיר שהיה לפחות לטעמי, המוצלח בתחרות. מהכיוון ההפוך כדאי לציין את עבודת הוידאו המדהימה בשיר האיטלקי, שהצילה אותו מאחד המקומות האחרונים.

השירים עצמם, לפחות שני שליש מאלה שהגיעו לגמר, היו מוצלחים וזכו להופעות טובות. הנה כמה דוגמאות: הדיסקו הקולי מבלגיה היה ממש שיר נהדר, להיט מועדונים התקיף מבולגריה היה אנרגטי וחם, ההאוס הכובש ממלטה היה קליט מאוד והשיר החמוד של אוסטריה, שנשמע כמו שיר זוכה מלפני עשרים שנה, היה ממש בונבון. זאת רשימת השירים שאני אהבתי, היא לא בהכרח תואמת את התוצאות. כדי להגיע לניתוח השירים הזוכים צריך להסביר את שיטת הניקוד החדשה.

זו שיטה מעט מורכבת. קודם כל מצביעים השופטים המקצועיים מכל 42 המדינות. ההצבעות שלהם היו פחות צפויות מבדרך כלל. אם כי, יתכן שהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה היא שמנעה מרוסיה את המקום השני ואולי גם הראשון. מיד אחר כך הוצגה הצבעת הקהל בכל היבשת. כך התברר אחת ולתמיד שיש פער גדול בין הקהל לבין הצוותים המקצועיים.

למשל פולין שהגיעה (בצדק) למקום הלפני אחרון אצל השופטים, הגיעה גבוה מאוד אצל הקהל הרחב, כנראה בזכות הטעם המיושן של רוב נציגי מה שקראו פעם "הגוש הקומוניסטי". השיר הפולני היה שמלצי ומיושן. הקהל כאמור נהנה מאוד. אוסטרליה, שהשופטים מאוד אהבו, לא הסעירה מספיק את הקהל בבית. הם הגיעו רק למקום החמישי אצל הקהל, שזה בעיני המקום הריאלי שלהם. השיר האוסטרלי, בלדה עוצמתית מעט מיושנת, עבדה יותר טוב על השופטים מאשר על הקהל בבית, כנראה שוב, בגלל שאלה שמעו אותה יותר פעמים.

השיר הרוסי, שהיה מאוד לא מבריק, נשען על פירוטכניקה מאוד מרשימה. השיר השבדי היה חמוד מאוד, אבל בלי כח אמיתי לנצח והשיר הצרפתי של עמיר, סבל כאמור מחוסר השקעה כספית. וידאו ארט טוב יותר וכמה רקדניות חמודות על הבמה, היו יכולים להביא אותו למקום השני לפחות.

והיה גם ג'סטין טימברלייק. מי שהספיד את התחרות הזאת, כדאי לו לחשוב שוב. לא רק שנעלמו כמעט כל ההופעות הביזאריות, העסק תופס תאוצה כל שנה. הוא שודר הפעם לראשונה בלייב בארצות הברית וסין, לא מין הנמנע שבשנים הבאות גם הן תצטרפנה למשתתפים. ובזמן ספירת הקולות, במקום להקת מחול עגמומית, ב"ריקוד הפליטים" (לא תאמינו אבל זה מה ששודר בחצי הגמר הראשון), הגיעו שני ההומואים ה"מרושעים" איאן מקלן ודרק ג'קובי להופעת אורח קצרה, ומיד אחריהם ג'סטין טימברלייק, מהליגה הכי גבוהה בעולם. והוא לא בא במתנשא. להפך. הוא התראיין בנחת, עבר בגרין רום בין האמנים, וחוץ מהסינגל החדש, נתן גם קטע מהלהיט "Rock your Body". יש לי תחושה שאם הפעם היה המפיק השבדי מקס מרטין צריך להשתדל אצלו שיופיע, בשנה הבאה כבר יעמדו גדולי הפופ בתור להגיע לקייב.

אם לסכם, היה ערב ממש מוצלח. אפילו לא ארוך כמו בדרך כלל. מבחינה טכנית זה היה די מושלם, היו מלא שירים טובים, וישראל יצאה סבבה. מאחר וסבתא שלי המנוחה הייתה במקור מקייב, אז קל לי לפרגן לזוכה. סך הכל אירוויזיון משובח. אני נהנתי.