נוהגים לומר שעם מותו של אדם נאמרים עליו שבחים שלא נאמרו עליו בחייו. במקרה של שמוליק קראוס ז"ל שבחים רבים נאמרו עליו בחייו, ועוד רבים נאמרים אחרי מותו. ביטויים מתוך השירים שיצר ושר מקבלים פתאום משמעויות מוגברות, כמו "הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף", "השיר החי של הזמר המת", "התשמע קולי, רחוקי שלי" ו"עד בוא הדרך אל סופה". אבל נדמה שיותר מכל, קראוס היה רוצה שנזכור אותו כמי ש"יותר מכל אהב הוא לנגן".
אריק איינשטיין, שותפו של קראוס לשלישיית "החלונות הגבוהים", הודה לאחר מותו שלא הכל היה טוב ביניהם, אבל מה שנשאר כזיכרון טוב הם השירים. ואיינשטיין הוא כמובן לא היחיד. עם מותו של שמוליק קראוס, האיש והאגדה, מספרים תריסר מוזיקאים, יוצרים, רוקרים, על קראוס שלהם, מהיכרות אישית או מאהבה ליצירתו, ובוחרים שיר אחד שיצר, שהוא השיר האהוב עליהם ביותר.
שלמה ארצי בוחר את השיר "בובה זהבה" של "החלונות הגבוהים" ומוסיף: "שמוליק קראוס היה הנביא שמואל של המנגינות הישראליות, ענק המנגינות הפשוטות והזכות. מגדולי מלחינינו ומוזיקאי טוטאלי. הוא היה דור אחרון של שאנסונרים ישראלים וערבב חיים סוערים עם יצירה, והיה עמוק, כואב ובוהמיין".
אהוד בנאי חידש את השיר "הגיטרה" של שמוליק קראוס עבור פרויקט "עבודה עברית". "אני גיליתי את שמוליק קראוס כמו כולם ב'חלונות הגבוהים', הייתי אז נער בגיל העשרה שמאוד אהב רוק מחוץ לארץ", נזכר בנאי. "כשיצאו 'החלונות הגבוהים' היה בזה חידוש גדול. במקצבים והלחנים היה משהו מאוד מקורי, משהו גדול שלא שמענו לפני זה.
מאוד אהבתי והערכתי את היצירה שלו לאורך השנים, בחרתי את השיר 'הגיטרה' כי מאוד הזדהיתי עם המשפט 'יותר מכל אהב הוא לנגן בגיטרה'. הרגשתי כי יש מקום לחדש את השיר ולעשות ממנו רוקנ'רול גיטרות, חשמלי ובועט. שמוליק מאוד אהב את הביצוע, פעם עשו לו ערב מחווה והוא ביקש ממני לבוא ולעשות את הביצוע הזה. מעבר לזה אני חושב ששיתוף הפעולה שלו עם יענקל'ה רוטבליט הניב קלאסיקות נפלאות למוזיקה הישראלית".
יהודה פוליקר בוחר ב"אינך יכולה" של "החלונות הגבוהים". "זה תקליט מדהים, עם הרמוניות קוליות יוצאות דופן, מיוחדות, והשיר נוגע. שמוליק קראוס היה אמן ומלחין גדול ודגול, נכס אמיתי למוזיקה הישראלית. הצטערתי לשמוע על לכתו".
גם יהלי סובול בוחר ב"אינך יכולה" של "החלונות הגבוהים", בחירה אישית מאוד מבחינתו: " 'אינך יכולה' הוא שיר עם אחת המלודיות היפות ביותר של שמוליק קראוס. אני קשור אליו כי שרתי אותו לבת שלי כשהייתה תינוקת. בכלל, 'החלונות הגבוהים' הוא אחד התקליטים הראשונים שאתה יכול להשמיע לילדים כאן בארץ ואתה יודע שהילד יאהב אותו כבר מגיל שנתיים. כי המלודיות יפות והילד מתחבר אליהן, ומקבל יחד איתן את האיכות והעומק של השירים.
"הבת שלי אהבה את התקליט הזה מאוד. אני זוכר את עצמי שר לה את 'אינך יכולה' כשאני מרכיב אותה על הכתפיים בדרך לגן".
"מה שמיוחד בעיני בשמוליק קראוס, מעבר לעובדה שהוא אחד המלחינים הגדולים והאיכותיים, זה הכיכולת שלו לגרום לשיר ולמילים לדבר גם בתוך מלודיה עגולה ונעימה ואז יוצאות החוצה כל הדקויות. לפעמים מלודיה יפה, מרוב שהיא יפה, מוחקת את הטקסט. אצל שמוליק יש את המלודיות כמעט הכי יפות שנכתבו בזמר העברי ועדיין הטקסט נשמר ולא נבלע בהן, וקורה איתו משהו עמוק. יש יוצרים בודדים שמסוגלים לזה, כמו קראוס ויצחק קלפטר ועוד כמה בודדים".
יצחק קלפטר בוחר בשיר "אחרי עשרים שנה", ומכריז שאחרי מותו של שמוליק קראוס הוא שוקל לחדש אותו בעצמו. "אני אוהב הרבה שירים של שמוליק, את 'אחרי עשרים שנה' אני אוהב במיוחד ואולי אקליט לו קאבר. כן, חשבתי על זה".
"שמוליק ואני היינו שכנים, הוא היה בא אלי ואני אליו, היינו מנגנים, מדברים יחד. היינו שותים יחד, הוא היה שותה אלכוהול ואני לא, אני לא נוגע. חשבתי שאלמד ממנו מוזיקה, חשבתי שאוכל לעזור לו בדברים שהוא עושה. עשיתי בזמנו את העיבוד לשיר 'מכת שמש' שהוא הלחין, שיובל בנאי שר בסרט, וניגנתי בתקליט 'משינת ישראל גד קראוז שמואל'. מעבר לזה, לצערי, לא הקלטנו כלום יחד".
רמי פורטיס בוחר את השיר על "הנביא יחזקאל", של "החלונות הגבוהים". "אני זוכר ששמעתי אותו בפעם הראשונה", הוא אומר, "זה שיר הפופ האולטימטיבי מכל הבחינות הראשון בישראל. יש לו גם מנגינה כזו. הוא לקח נושא, הצחיק אותו, יש שם הרבה דברים טובים. השיר גם נאסר לשידור בזמנו כי הוא נתפס כשיר שפוגע ברגשות, אז כנראה שהוא מתאים לי".
"הכרתי את שמוליק קראוס אישית. לא חבר, אבל הכרתי אותו טוב. אהבתי הרבה שירים שלו וכל שיר מזכיר לי עוד. מה שהיה מדהים בו, הוא שרק איש כזה קיצוני יכול להוציא שירים כאלה מדהימים. במובן הזה כולנו קראוס. איש עם כאלה ניגודים. אני חושב שאת זה צריך לזכור. אומרים שפעם היה ככה ופעם היה ככה. השירים הם הכל לפי דעתי".
שאנן סטריט, סולן להקת "הדג נחש" בוחר בשיר "יום רודף יום" מאלבומו האחרון של שמוליק קראוס, עם מילים של יענקל'ה רוטבליט. "אני לא מצליח לזכור עוד דמות כמו שמוליק קראוס", אומר סטריט, "האיש החד פעמי הזה עורר והציף אצל כולנו את כל מנעד הרגשות האפשרי. אהבנו אותו, הערצנו את כישרונו, כעסנו עליו ובסוף גם חמלנו עליו. אדם אחד שהכיל בתוכו את הכל. אך השירים תמיד היו המראה ליופי העצום שהיה בו".
שלומי שבן בוחר את השיר "זה קורה", מהשירים המפורסמים היחידים של קראוס להם הוא גם כתב את המילים. השיר נכתב אחרי שקראוס שכל את אביו, ובוצע במקור על ידי אריק לביא. "זה שיר הדרך האולטימטיבי", אומר שבן, שיר של תנופה והשראה, שיר שכל כולו גדולה אמיתית".
c.jpg "רן אלמליח, כנסיית השכל, השקה שורות של אנשים (צילום: טוני פיין, רשת ג')")
רן אלמליח, יוצר, בסיסט וחבר להקת "כנסיית השכל", בוחר את השיר "מה איתי", ששמוליק קראוס וג'וזי כץ היו בין יוצריו ב"חבורת לול" עם אריק איינשטיין ושלום חנוך. "זה שיר שלו שביצענו ב'כנסיית השכל', שיר שמדבר אלי באופן אישי. מהשירים שיכולים לתפוס כל אחד בשלב כלשהו בחיים, זה מה שהופך אותו לענק, הוא מצליח לצרוב תחושה נפשית שהיא כלל אנושית. ההרגשה צרובה בשיר הזה".
"הכרתי את שמוליק קראוס לזמן קצר. עשו כתבה משותפת עלי ועליו בעיתון. ביקרתי אצלו, נפגשנו כמה פעמים, ישבתי אצלו בבית. הוא היה מדהים. באתי אליו עם האלבום הראשון של 'הכנסייה' להשמיע לו, והתברר שהוא כבר הכיר אותו, שהוא הקשיב לו כבר קודם. הוא אהב את כל השירים האזוטריים, הקשים, לא את הלהיטים שהצליחו. אני זוכר שהוא כל הזמן הציע לי מים קרים מבקבוקי וודקה שהוא הוציא מהמקרר. התברר שיש בזה מים באמת. הוא היה אדם מעניין ואמיתי, היה אפשר לדבר איתו. הייתי אז בתקופה מבולבלת והוא סיפר לי על מה הוא עשה לפני המוזיקה ולמה לא כדאי להפסיק. הוא אמר שאין משהו אחר ששווה לעשות בחיים, רק מוזיקה. ככה הוא ראה את הדברים".
ירמי קפלן בוחר בשיר "ילדה קטנה" של "החלונות הגבוהים" ואומר ש"השיר משקף משהו בקיום של קראוס, בחיים התרבותיים, במוזיקליים והרגשיים שלי. בעיני שמוליק קראוס היה גם גדול מהחיים, כוכב קולנוע שחי בתוכנו, עם מלא מיתוסים וסיפורים, ואפילו ראיתי אותו בחיי בפעולה. התפלאתי איך אדם כזה הוא גם אלים ובו בזמן כל כך פיוטי ויפה בלחנים ובשירים - השילוב הזה יוצר קסם.
בעיני 'ילדה קטנה' זה כמו ג'וזי כץ - אהבה מיוחדת וגדולה עם אושר, ומצד שני אישה מוכה לבעל שיכור ואלים, שכיוצר היתה לו תוצרת קסומה ומשמעותית. וגם אריק איינשטיין בשיר הזה, שאין זמר ששר יותר יפה ממנו. וג'וזי, שהיתה ראשונת הבלונדות ברוק הישראלי, ראשונת הצ'יקס. הכל שם יחד - היפה והחיה והמתוק והגס - הכל בשיר הזה".
נינט טייב בוחרת את השיר "שוב", הדואט המפורסם של שמוליק קראוס וג'וזי כץ. "זה השיר האהוב עליי של קראוס. שיר שירגש אותי, לא משנה איפה ומתי הוא יתפוס אותי. זה אחד הלחנים היפים ביותר בשפה העברית ודוגמא לשיר שהוא על זמני".
קרולינה בוחרת את "ימי ראשית הקיץ" ששרה ג'וזי כץ, אשתו לשעבר של שמוליק קראוס. "שמוליק קראוס היה אחד היוצרים הנדירים שעיצבו את הצליל של המוזיקה הישראלית", אומרת קרולינה. "מורשתו אינה נמדדת רק בכמות האלבומים שהוא הקליט, אלא בעובדה שהוא השאיר אחריו נכסי צאן ברזל בשירה הישראלית ולחנים מופלאים שנכנסים אל הלב ומרחיבים את הנשמה".
עוד על שמוליק קראוס ז"ל:
>> שמוליק קראוס היה חלוץ מוזיקלי שחיבר את ארץ ישראל לרוקנ'רול
>> ג'וזי כץ: "שמוליק היה חלק גדול מחיי"
>> האמת של שמוליק קראוס: אריק איינשטיין, חשיש, מרים ילן שטקליס ועוד
>> אוחובסקי: שמוליק קראוס העניק לנו אלבום שהיה לא פחות טוב מהביטלס
>> כך נוצר שיר הסליחה של ג'וזי כץ לשמוליק קראוס: "אני סולחת"