אחרי שנים שבהן ניהל במסגרת הלייבל "תאקט" קריירות של אנשים אחרים כמו סיוון בהנם, יואב אליאסי "הצל", שי חדד "360", אילן בבילון ובוסקילז, החליט קובי שמעוני "סאבלימינל" להשקיע בעצמו. האמנים עזבו את הלייבל, אבל לדבריו נשארו חברים (חוץ מהצל), מקליטים אצלו באולפן, משתמשים בשירותיו, אבל הוא כבר לא מנהל אותם.
"מה שקרה בהיפ הופ עם האלקטרוני גרם לי לפתוח אוזן"
בזמו שהתפנה יצר סאבלימינל את אלבומו החדש "Jew-Niversal", כלומר "יהודי אוניברסאלי", וממנו הוציא בשנה וחצי האחרונות שורת להיטים מצליחים: "עיניים להם" עם צ'ולו, "זה קורה" - החידוש עם סיוון לאריק לביא, "עליי" עם דנה אינטרנשיונל, "International" בלעדיה, "פעימות" עם מומי לוי, "Fuego" עם טוני טאץ' ו"הכל מלמעלה" עם גד אלבז. עתה יוצא האלבום החדש ומתוכו אתם יכולים להאזין ל-3 שירים נוספים: Y.AM.I - ראפ עם מסר חזק ועיבוד שמחבר רוק עם אלקטרוני, "בא לי לעוף", שהוא דאנס מועדונים ו" Let Yourself Go", שנשמע כמו להיט אלקטרו בינלאומי.
"האלבום הזה הוא ממש שונה ויוצא דופן מכל מה שעשיתי עד היום", אומר סאבלימינל. "הלכתי בו למקומות חדשים - אלקטרו, האוס, רגאיי, רוק וכמובן היפ הופ וכיף לי ככה. בעבר פחות התחברתי לאלקטרוני אבל מה שקרה בשנים האחרונות בהיפ הופ גרם לי לפתוח אוזן. 'עליי' עם דנה אינטרנשיונל הצליח בגדול וזה עשה לי חשק לנסות עוד. המצב החמיר כמו שאומרים ונכנסתי לזה עוד יותר עמוק. עשיתי עוד אלבום, אלבום שלם אלקטרוני שייצא באירופה עוד חודשיים-שלושה וגם תקלטתי במועדונים סטים של אלקטרו וממש נהניתי".
"מבחינה כלכלית ועסקית האלבומים של סיון, הצל ושי 360 לא השתלמו"
-ובכל זאת שמרת על גחלת ההיפ הופ.
"זה המקור. איפשהו באמצע היה לי טיול לניו יורק וקיבלתי זריקת אנרגיה מטורפת מהיפ הופ ונזכרתי למה אני במוזיקה. חזרתי ועשיתי כמה שירי היפ הופ מהלב כמו 'עיניים להם', 'חי בגדול', 'הכל מלמעלה', 'זה קורה' ו'נגרום לזה לקרות' באווירה ביתית שלי לגמרי. בגדול היה לי חשוב ליצור תחושה של 'אלבום', שלא קיימת היום, כי היום אלבום זה אוסף סינגלים. אז יש 19 קטעים וחוברת מושקעת של 32 עמודים ואריזה מושקעת, לתת ערך מוסף".
-ומצאת שותפים חדשים, מגד אלבז עד טוני טאץ'.
"כן ילכו וירבו. אני סוגר עשר שנים שבהן הייתי מונע מאידיאולוגיה כי היה לי חשוב שתהיה סצנת היפ הופ. הלכתי להגשים חלום והשקעתי כסף ואנרגיה. הוצאתי אלבומים לסיוון והצל ושי 360 וכולם. אבל מבחינה כלכלית ועסקית זה לא השתלם ולא היה קרוב אפילו. בגיל 30 התחלתי את החיים החדשים עם השירים מהאלבום החדש ועכשיו זה סיפור אחר. אני נשוי ועובד פחות מתוך אידיאולוגיה, כי ההיפ הופ הוא כבר עובדה קיימת בשטח. היום כבר לא לוקחים אמן ומנהלים אותו, מלבישים, מסיעים, מקליטים ומוציאים אותו להופעות. היום האמנים עושים את זה בעצמם, מעלים חומרים ליו טיוב ופייסבוק ונגמר.
"אם זה לא היה קובי - סאבלימינל היה פותח למנהל שלו את הראש"
"היום תאקט היא פלטפורמה לסלולר, לניהול זכויות יוצרים, למכירת הופעות, אבל אין לי מעורבות רגשית בעניין, ולקח לי זמן להתרגל לזה, האמת שזה היה לי קשה. זה שינוי דרמטי שמפנה לי זמן לעשות מוזיקה. כי כמה שעשיתי לאחרים מה שנפגע זה אני כסאבלימינל האמן. חמש שנים לא הוצאתי אלבום ולא העליתי מופע חדש. היו לי כל מיני 'יציאות' כמו 'בת 60', 'תיזהר ממנה' וכאלה, אבל אלבום עם סיבוב הופעות וקמפיין לא היה. כשאני מתנתק רגע ומסתכל מהזוית של סאבלימינל אף אחד לא שווה שלא ייצא לי להשקיע בעצמי. אם זה לא היה קובי, אלא מישהו אחר, 'סאבלימינל' היה פותח למנהל שלו את הראש, כי מגיע לי את הכבוד הזה. אני רוצה להחזיר לעצמי אנרגיות ולהשקיע זמן וכסף במותג 'סאבלימינל' כי אני מאמין בו יותר מהכל. אני בחזרות למופע חדש עם נגנים, משהו שהייתי צריך לעשות מזמן ועוד לא עשיתי".
-איך היחסים עם בני "משפחת תאקט" לשעבר?
"סיימתי יפה עם כולם וכולם עוד עובדים איתי ביחד, חוץ מהצל. ראיתי התנצלויות פומביות שלו על הדברים שאמר עלי ודיברנו כמה פעמים ואולי נעשה דברים יחד. עם כולם אני עובד ולא אחראי על אף אחד. מי שבא בא ומוציא חשבונית, ואני לא לוקח אחריות על חיים של אף אחד, הם יכולים להתקדם בלעדי.
"ההיפ הופ חי ובועט אבל לא קיים בתקשורת, בטלוויזיה"
-מכולם רק השם שלך שרד.
"זה נכון ש'סאבלימינל' ו'ישראל' יחד זה יותר גדול מהיפ הופ הישראלי כולו. הצלחתי להגיע לקהל רחב. אבל להגיד שההיפ הופ מת זה ממש לא נכון. הוא חי ובועט אבל הוא לא בתקשורת. יש הרבה מאוד מועדוני היפ הופ, מועדונים שבהם רוקדים אלף, אלפיים איש בערב גם במרכז וגם בפריפריה - חצי מהמוזיקה שם היא היפ הופ מיינסטרימי. מחוץ למיינסטרים יש עשרות הרכבים – היפ הופ רוסי, אתיופי, ערבי, מזרחי, אשכנזי, יש בנות, יש חומרים מעולים שלא זוכים לחשיפה.
"נכון שהיום גם אין מי שמנהל את זה, אין מבוגרים שירימו מופעים גדולים או קמפיינים. אני, עם כמה שאני צעיר, הייתי הכי בוגר והרמתי פסטיבלים גדולים ועשיתי דברים מהפכניים בתקשורת, אני או מישהו מטעמי. מבחינתי זה יחזור ועכשיו אייצר לעצמי את המגרש הזה מחדש".
"הרוק בארץ קיים רק בעיתונות, בתקשורת"
-למה ההיפ הופ לא קיים בתקשורת?
"יש בעיה חמורה במדינה - אין איפה לשמוע מוזיקה. הפער בין מה שילדים שומעים באינטרנט למה שמנסים להאכיל אותם בתקשורת הוא קיצוני ואי אפשר לגשר עליו. בערוץ 24 יש תוכניות אולפן ומשדרים קליפים רק בלילה. אני לא מאשים את 'קשת' ומבין את השיקולים שלהם, כי הם יודעים לעשות הכי טוב טלוויזיה בארץ ועובדה שזה מצליח, כי כנראה ערוץ רק של קליפים לא עובד, אבל העובדה היא שאין מקום לראות קליפים בטלוויזיה".
"גם ברדיו לא מנגנים פופ מיינסטרים או היפ הופ יש שעטנז של שלום חנוך, שיר מהסבנטיז, ג'סטין טימברלייק ונורית גלרון. אין מקום אמיתי לשמוע מוזיקת פופ. התקלקל לי הדיסק באוטו טאני מקפיץ מתחנה לתחנה כי אין לי מה לשמוע. היה "רדיו BU" ומי שאוהב פופ יכול היה לקבל קצב וכיף וכשאני פרצתי בתחילת הדרך הוא היה פסגה שהייתי חייב לכבוש. היום אין לו תחליף. יש רדיו למזרחית שזה מעולה, עם מגוון תחנות, אבל אותי לא ישדרו שם, חוץ מבעקיפין בכמה שירים. הלוואי שלהיפ הופ היתה תחנה אחת כמו התחנות של המזרחית".
"אני רוצה מזרחית בחתונה שלי, אבל כמה אפשר? זה כבר מגעיל"
"גם בעיתונות הכתובה אין שום דבר שמוקדש למוזיקה חדשה. רק רוק ורוק, וזו המוזיקה שהכי לא קיימת היום בארץ, היא קיימת רק בתקשורת. אין קהל כמעט לרוק. רוק חדש כמו הלהקות בעולם אין בארץ. יש רוק ישן ואין מועדונים גדולים כמו פעם".
-מה דעתך על המלחמה במזרחית?
"הצונאמי התקשורתי בנושא המוזיקה המזרחית הוא צודק. היא הכי פופולרית כבר שנים ושנים לא פרגנו לה - כמו שקורה עכשיו עם היפ הופ. בסוף כשנפרץ הסכר זה השפריץ וזה כל מה ששומעים. בסיטואציה הזו זה כיף חודש, חודשיים, שנה, אבל יותר מזה - זה עושה נזק. כי כל דבר טוב שנותנים ממנו יותר מדי בסוף נמאס. דוחפים את זה לכל מקום ובסוף זה יביא אנשים להיגעל ולשנוא. נכון שזה מה שאני רוצה בחתונה שלי - אבל איפה האלטרנטיבה? אני מקבל את המזרחית אבל אי אפשר לשמוע רק מזרחית, כמה אפשר? זה כבר יותר מדי, מגעיל. כאילו, טוב, די, צריך לשמוע גם משהו אחר".
"שרית חדד, משה פרץ וכולם מבולבלים עכשיו"
"דבר שני, בגלל ההצלחה כל ילד שעמד על כיסא בבר ושר היום מוציא דיסק. יש הפצצה. התעשייה בקשיים גדולים, קשה לשרוד, וכמות המוזיקאים מכפילה את עצמה פי 10 כל שנה. יש כישרונות צעירים אבל יש גם הרבה זבל. אני טוניסאי ופרסי וגדלתי על המוזיקה הזו ואני הכי מפרגן, אבל כבר שנתיים במוזיקה אין אג'נדה, כולם חפלה, כפיים, שמח ואני איתם יחד. אני עושה שירי אלקטרו, אבל בי בוער משהו בפנים ולכן הבאתי עוד שלושה שירים עם מסר".
"דבר נוסף הוא שעוברים אצלי באולפן כל הגדולים - שרית חדד, משה פרץ, קובי פרץ, אייל גולן ואתה קולט איך הם מנסים לשים רגע בצד את הבלאדי ולגוון ולשלב בלדות רוק או רגאיי או לנסות משהו קצת אחר, כי כמה אפשר לשמוע כפיים. יש כאלה שהצליחו כל כך בגדול ואחרי שנה או שנתיים נעלמו, ולא יכולים לשמוע אותם יותר. אז כולם מנסים לעשות משהו אחר, והחבר'ה במלכוד כי מצד אחד הם מחפשים כיווני חדשים, מצד שני החתונות זה הפרנסה שלהם והם חייבים להיט חדש ברדיו כדי למכור הופעות. כולם מבולבלים ומנסים משהו שכן יהיה או לא יהיה. התוצאה היא שיש כבר ברקס גדול על מזרחית בישראל וצריך להביא כוכב חדש, מוזיקלית".
"אנחנו לא בהריון, למרות שהשמנתי קצת"
-אתה שומר על קשר עם מעריצים ותיקים?
"אני מחדש את עצמי בפייסבוק. יש לי 4 פייסבוקים עם 5000 חברים ויש פאן פייג' בלי הגבלה של כמות וערוץ יו טיוב רשמי שאליו אצוק מלא תכנים חדשים ואני מזמין את כולם להתחבר ולבוא להופעות".
-בזמן שהתפנה לך אתה משקיע יותר בעצמך?
"כן, סוף סוף. אני עושה כושר פעמיים בשבוע וחזרתי להתאמן בקרב מגע. אני מתכנן לחזור לשחק כדורסל ועושה חזרות למופע. זה הזמן שלי לחזור לעצמי ולתת לעצמי זמן וכבוד שמגיעים לי".
-אתה כבר נשוי. מתי יהיה קובי שמעוני קטן?
"כשחזרנו מתאילנד קראתי בעיתונים שאני ואשתי בהריון. אנחנו לא, למרות שהשמנתי קצת. כשיהיה משהו נשמח לעדכן את כל עם ישראל, אבל עדיין לא".