אחרי שזכה ב"אלבום זהב" על אלבום הבכורה שלו רק לפני כמה ימים, מוציא היום נתן גושן את השיר החדש "עוד", אותו כתב והלחין, סינגל ראשון מתוך אלבום שני. האלבום הראשון של גושן הביא אותו למקומות עליהם יכול היה רק לחלום. כזכור הוא הוכתר כ"פריצת השנה" במצעד השנתי והוכרז כחתן פרס אקו"ם ל"מלחין השנה".
הסיפור של נתן גושן מדהים במיוחד כאשר מביאים בחשבון את הביוגרפיה האישית המיוחדת. גושן הנער, שאביו עזב את הבית, החליט בגיל 14 לחזור בתשובה ועזב גם הוא את הבית, ולבסוף הפך לכוכב. המסע שהחל בנדודים להר מירון ולשכונת "מאה שערים" בירושלים בחיפוש אחרי בית חדש, המשיך בפגישה מקרית במשרדי "טדי הפקות" והגיע עד להופעות מול אלפי אנשים ששרים את השירים שכתב לעצמו בחושך.
כעת ניצב גושן מול אתגר גדול לא פחות - מבחן האלבום השני, שחזור ההצלחה, ההתמודדות איתה ועם הקנאים שמסביב, החששות, הלחצים והפחדים. מה שמחזק אותו הוא האמונה שלו בבורא עולם. בנוסף, כשהוא אוחז בבת זוג מרשימה כמו מלכת היופי לירן כוהנר, הפך גושן לאיטם רכילותי חם, חביבם של צלמי הפפראצי. בימים אלה גושן נמצא בלונדון, באולפן של יועד נבו, המפיק המוזיקלי של האלבום, שעטף את הטקסט והלחן של גושן בשיר 'עוד' בצלילים שמזכירים את הקילרס. יחד הם מסיימים את הקלטות האלבום השני.
-גושן, איך בלונדון?
"קר ממש קר. ארבע מעלות. מזל שיש לי את הכובע, זה מצוין, אני מרגיש איתו חופשי. בארץ אני הולך עם כובעים קיציים אז כבר לא מעירים לי. האמת שהכובע נהיה סוגיה וזה מעיק, כאילו, מה אתם מתייחסים, די כבר".
-השיר החדש שלך נשמע כמו הקילרס.
"זו מחמאה בשבילי. בא לי לחבק מישהו כשאני שומע את זה".
נדמה שהטקסט של השיר הוא אחד החזקים שגושן כתב עד היום. הוא שר בו: "אני כל כך מלא שטויות, תמיד דרמטי ואידיוט...מחייך בין השורות בלי מטרה... אני כל כך הרבה דמויות אבל מוצא את האמת כל כך ברורה...טוב לי עם הכל עדיין שוב ביקשתי עוד". "רציתי לכתוב שיר תודה לבורא עולם והמילה הראשונה שחשבתי עליה היא 'עוד'", אומר גושן. "חשבתי מי אני ומה אני והגעתי לכמיהה הפשוטה, שאנשים מתביישים להגיד שהם רוצים עוד כשיש להם משהו טוב. כולם תמיד בצניעות מהממת, ואני רוצה עוד. מבחינתי זה שיר תפילה. אני מוצא את האמת, שזה הרוחניות, ומבקש מבורא עולם שרק ימשיך ככה. אני שר כאן על הפחדים שלי. זה השיר הכי כן שלי עד היום. הוא סוג של בקשה מבורא עולם שהכל ימשיך כמו שהוא. ככה, תודה רבה על הכל, ושרק ימשיך ככה. אני הרבה דברים, אבל האמת ברורה ואני יודע איפה אני נמצא, יש לי המן פרופרוציות".
-ואתה מלא שטויות, דרמטי ואידיוט?
"אני מאוד דרמטי. אני דוחק את הרגשות. כל מי שכותב דוחק את הרגשות לסוג של קיצוניות. צריך להיות דרמטי כדי לכתוב על אהבה והחיים. אתה חייב להיות דרמטי, אחרת זה משעמם. להיות דרמטי ואידיוט זה לעשות ביג דיל ממשהו שהוא קצת פחות. להגיד על עצמי 'אידיוט' זו בעיני כנות, שזה הכי חשוב. אני יכול לכתוב שירים בלי לגלות שום דבר על עצמי. למשל באלבום הראשון היו הרבה שירים מהעבר שלא ממש נחשפתי בהם. הפעם אני רוצה שישמעו ממני כל מה שאני רוצה להגיד. השיר הזה הוא המכת כנות הכי גדולה שנתתי, ויש לי את החששות שלי".
_c.jpg "נתן גושן השקה (צילום: ראובן שניידר )")
-כן, כי קצת קצת מפחיד להיפתח בכזו כנות.
"מה יש לי להפסיד? אני מפחד רק מבורא עולם. הייתי יותר כן מזה בחיים שלי. האלבום הזה מגלה קצת יותר עלי מהאלבום הקודם. אני לא מפחד מחשיפה, רק רוצה להראות קצת מי אני. מבחינת האישיות שלי. אני כל כך מלא שטויות, כותב מה שאני, כל מה שאני".
-באילו שטויות אתה מלא?
"בהרבה, עזוב, זו אינפורמציה שהעולם לא מוכן אליה עדיין. אני מלא במלא שטויות. יש רגעים שבהם אני בוהה וחושבים שאני מרחף, אבל האמת היא שיש לי מחשבות שרצות בראש שהשם יעזור, מלא מלא דברים. זה מעיק אבל זה אני".
-אתה ניגש למבחן האלבום השני.
"אני לא יודע איך זה אצל אחרים אבל נראה לי שאלבום חדש כולל טקסטים שנכתבו משך שנה שנתיים. עוד כשהאלבום הראשון היה בעיצומו כבר רוב הדברים נכתבו, על הדרך, תוך כדי. האלבום הראשון שלי סיכם 6-7 שנים אחורה והחדש מסכם שנה. שנה זה הרבה זמן. אני כותב כל יום. לא עושה כלום, שום דבר, חוץ ממוזיקה. אני חושב על רעיונות הפקתיים וטקסטים. בשלב הזה אני לא יודע מה טוב ומה לא. אני יכול לכתוב 40 שירים ולחשוב שזה סתם או ההפך. יש לי טקסטים ולחנים שאנשים מסביבי אהבו ונתנו פידבק חיובי. יועד הוא ברכה אמיתית כי הוא עזר לי לסנן".
-על מה כתבת את האלבום?
"הרוב על חוויות אישיות. לא ניסיתי לכתוב שיר אהבה שירגש אותי. הפעם זה הרבה יותר אני מהאלבום הקודם".
-אתה מרגיש חצוי בין העולם הרוחני לגשמי, כשהמוזיקה מחברת בין שניהם?
"אני מדבר איתך עכשיו מקניון בלונדון, היום יום ראשון ולא עובדים כאן אז יצאתי עם החברה שלי להסתובב - ואני לא קונה כלום. משכתי הרבה כסף שיהיה לי מוכן, אבל אני לא קונה כלום. כי זה לא מעניין אותי. כמה בגדים אפשר ללבוש? לגשמיות אין סוף ואני מפחד להיגרר לזה. אז אני לא מוציא כסף על עוד מעיל ועוד נעליים. מבחינת הבזבוזים אני במקום אחר משהייתי ילד. הקניות לא מושכות אותי".
-מה עשה לך הפרסום?
"נשארתי אותו בן אדם בדיוק. אבל בדיוק. אני לוקח את זה בפרופורציות, אין דרך אחרת להתמודד עם זה. רק פרופורציה. אני לא חושב על עצמי דברים אחרים. אני יודע מה זה אומר. הגדרתי לעצמי תפקיד. כשניגשים אלי אנשים ברחוב או אחרי הופעה אני מנסה להגיד להם דברים בעלי משמעות, דברים עם תכלית שאני מאמין בהם. כל מה שקיבלתי בעצם. מה שההוא למעלה החליט שיהיה לי אני מנסה לתעל למקומות טובים".
-ההצלחה לא מסחררת?
"כל מי שהגיע ממקום מאוד נמוך, פתאום הגיע לאנשהו ויגיד שזה לא סחרר אותו הוא שקרן. אתה לא יכול לנטרל את הלב ואם אתה לא מתרגש מלהופיע מול כמה אלפים ששרים שירים שכתבת בחדר לבד אז אתה לא צריך לעשות מוזיקה. אני לא סופרסטאר. אני בקשר עם כולם. אפשר לתפוס אותי בטלפון. אם מישהי מתקשרת אני עונה לה ומדבר איתה יפה ובנימוס ושומע אותה. אני לא כוכב. האגו שלי לא עלה לשום מקום. הוא נשאר איפה שהיה. אני מדבר עם מעריצות. אני לא רחוק מהקהל שלי".
-אחרים שהצליחו פחות אולי מסתכלים עליך מהצד ומקנאים.
"זה מה שהכי עמוק וכואב אצלי. אני לא מעל אף אחד. אני מרגיש מאוד מאוד קטן. הרבה פעמים ההתמודדות הכי קשה זה עם איך שאני מרגיש, למה אני כן ואחר לא. אני חושב עליו הרבה וקשה לי מאוד. אני מקטין את עצמי כדי לא להרגיש שמגיע לי משהו שלמישהו אחר לא מגיע. אני לא שואל. אני אומר תודה ומוריד את הראש".
-ארקדי דוכין אמר פעם שכואב להצליח כשאחרים לא מצליחים.
"זה הכי אמיתי בעולם להגיד שכואב לך כשאתה מצליח ואחרים לא. אנשים עם נפש של רוקסטאר כשקורה להם משהו טוב הם ממלאים את החזה ויוצאים לרחוב. אני לא כזה. כשנאלצתי לעלות על במה הייתי חייב להופיע, לתת שואו, כי אנשים שילמו כסף לראות אותי ולא יכולתי לזלזל בהם. ככה נוצר דיסוננס עצום בין מה שאני יכול להיות לבין מה שהקהל מבקש. אני מכפר על זה שאני הצלחתי ואחרים לא בזה שאני תמיד עוזר. אני תמיד מנסה להגיב ולעזור דרך הפייסבוק. תבחן אותי. תשלח אנשים שיפנו אלי ויבקשו ממני עזרה ועצה בפייסבוק ותראה איך אני מגיב להם. אני תמיד שומע ומגיב כדי לנסות לעזור, לקדם, להמליץ. אני עושה כל התנדבות שמבקשים, לא מסרב לאף אחד".
-מה הציפיות שלך מהשנה הקרובה?
"הקטע בלהיות מאמין זה לא לבקש שום דבר ספיציפי של תתן לי ככה וככה. מי שמאמין לא יודע מה הוא באמת צריך, אז שההוא למעלה יתן לי לא מה שאני רוצה אלא מה שאני צריך. אני רוצה שהשנה תהיה באותה אווירה של השנה שעברה. אני מקווה שיהיו לך סיבות לראיין אותי גם בהמשך השנה. זה מה שאני מאחל לעצמי. אני לא מעז לבקש דברים שאני לא יודע".
-תיזהר, קשה לאנשים פה לפרגן להצלחה מתמשכת או הצלחה שניה ברצף.
"יש לי כל כך הרבה חששות, אז זה לא מה שאני חושש ממנו. להוציא אלבום שני זה מפחיד, אני לא יודע מה יהיה, אם יאהבו גם האלבום הזה. אני אעשה את הכי טוב שאני יכול, אין אופציה אחרת מבחינת הגיון. אני אתן את המאה חמישים אחוז שלי, זה הכי טוב שאני יכול לעשות. אבל אני לא מכין את עצמי להצלחה או לחוסר הצלחה, מה שהשם רוצה זה מה שיהיה, לי נשאר רק לקוות".