שעת ערב מוקדמת בקיבוץ הראל שבשפלה. בסטודיו לצילום של הצלם שייקה איתן (52), הממוקם במה שהיה בטרם עידן ההפרטות בקיבוצים המטבח המשותף, מתכנסים כ-8 אנשים לסדנת צילומי עירום. האובייקט – הדוגמנית היפהפייה תמר. הצלמים – בעיקר גברים (רק אישה אחת השתתפה בסדנה שבה ביקרתי). האווירה – אינטימית, מקצועית, ומתירנית במידה. אחרי שיחות חולין קצרות, פותח שייקה את הסדנה בכמה דברי הסבר (מותר לבקש מהדוגמנית פוזות שונות, אסור בתכלית האיסור לגעת בה), מעמעם את האורות, תמר משילה מעליה את הבגדים – והסדנה של סטודיו הראל יוצאת לדרך.
ההרגשה בתחילה מוזרה מעט. אישה עירומה מחליפה פוזות על ספת עור שחורה, כשמסביבה קבוצת גברים חמושים במצלמות, המדברים ביניהם על תאורה, צמצמים, חשיפה לאור ועוד מושגים מקצועיים שלא אחזור עליהם מתוך פחד לטעות במינוח.
אבל אם חשבתם שמדובר בסיטואציה מביכה, אתם רחוקים מהמציאות. "אני שלמה עם הגוף שלי, ואין בי שום מבוכה לחשוף אותו בסיטואציות כאלה ואחרות", מבטיחה לי תמר הדוגמנית בחיוך בזמן שהצלמים מתחילים לחפש זוויות צילום. "אני אפילו מרגישה סקסית בסיטואציה".
"גוף האישה - אחד הדברים הכי יפים שקיימים בעולם"
האווירה, כמו שתמר מבטיחה, הופכת מהר מאוד לנינוחה מאד. אני עובר בין הצלמים ותופס שיחה עם נטלי, האישה היחידה המשתתפת בסדנה, שהחלה לצלם כתחביב רציני בשנה האחרונה. "גוף האישה הוא אחד הדברים הכי יפים שקיימים בעולם, ומאד יפה לצלם אותו", היא אומרת. "בסדנה הזו, שבמקומות אחרים יוצרת אולי אווירה מביכה מעט, אני מצליחה להתחבר לצילום הזה בצורה טובה. בעיקר בגלל שהתחברתי לאנשים ולאווירה כאן. כשאני מצלמת אני מחפשת להביע משהו, להעביר רגש או תחושה מסוימת דרך משחק באור וצל או מציאת זוויות מעניינות. אני מחפשת את זה בכל אובייקט, בין אם זה גוף עירום של אישה ובין אם זה בסדנאות אחרות המתקיימות כאן כמו צילום אורבאני בעיר, שבו צילמנו בשוק כרמל ובנחלת בנימין, או צילומי דוגמנות במבנה נטוש".
יריב, גבר מבוגר המצלם כבר 48 שנים, מגדיר את עצמו כ"צלם חובב ברמה גבוהה". יריב מספר שהתחיל לצלם בתיכון, "ואז כל הקטע היה באמת לקחת בחורה ולצלם אותה בים, כדי להתקרב אליה וליצור סיטואציה אינטימית וסקסית ובעצם פשוט כי להיות עם בחורה... היום אני מתעסק בצילום מקצועי נטו. אני מצלם הכל, החל מנופים, דרך בעלי חיים, וכלה בדוגמניות עירומות, ומחפש להוציא את המרב מכל אובייקט. הבית שלי מלא בתמונות שצילמתי. הן מחולקות בין כאלו שכל אחד יכול לראות התלויות בסלון, לבין צילומים אינטימיים יותר, אותם אני מחביא בחדרים הפנימיים".
אחד המדריכים בסדנה הוא נמרוד עוז, קיבוצניק מקיבוץ נען, שהגיע לעבודה בסטודיו לפני כעשר שנים. נמרוד מסדר את התפאורה, מכוון את התאורה, ובעיקר מסתובב בין הצלמים ומסייע להם בכל מה שיבקשו. "לפני שאני מדריך, אני צלם", הוא מדגיש. "גיליתי את הצילום בטיול למזרח הרחוק, נדלקתי על העניין והבנתי שיש לי עין טובה. חיפשתי מקום ללמוד יותר ברצינות. רציתי ללמוד בצורה אינטימית, אחד על אחד, ומצאתי את שייקה שלימד אותי את רזי המקצוע. אני מדריך בסדנאות ומצלם עבודות מסחריות עבור הסטודיו".
נתקלת פעם בסדנאות העירום בסיטואציות פחות נעימות? היו כאלה שהטרידו או הגזימו עם הדוגמנית?
"לא אומר שלא היו פעם או פעמיים שבהן חווינו התנהגות לא הולמת, או שנגרמה לדוגמנית אי נוחות מסוימת, אבל הרוב המוחלט של הצלמים שמגיעים אלינו הם חבר'ה מבוגרים יותר, עם ניסיון בצילום, ומה שחשוב להם הוא הממד המקצועי. אנחנו שמים דגש גדול מאוד על האווירה, ומשתדלים שתהיה כמה שיותר טובה, אבל בהתאם לכללי התנהגות מקצועיים. לכן חשוב לי להדגיש לפני כל סדנה את כללי ההתנהגות, גם עם הצלמים שהגיעו אליה כבר היו אצלנו פעמים רבות ומוכרים לנו היטב".
"אני מרגישה כמו נסיכה"
הפסקה בסדנה, החברים מתפנים לשתיית קפה וארוחה קלה, בעוד תמר עוטה על עצמה חלוק, מסתובבת ביניהם וצופה בעצמה דרך עיניהם (או כפי שהיא נשקפת על מסך המצלמות שלהם) ונראה שהיא מרוצה מהתוצאות. "אני עובדת כאן כדוגמנית עירום כבר שלושה חודשים", היא מספרת. "לפני כן עבדתי כמודל לציירים, ולשייקה הגעתי דרך חבר, שקישר בינינו. אני משתתפת בסדנה פעם פעמיים בחודש, ומדגמנת גם בסדנאות עם בגדים וגם בסדנאות לציורי גוף".
איך מרגיש לעמוד עירומה מול כל האנשים והמצלמות?
"האווירה בסטודיו מאד תומכת. כל חמש דקות שואלים אותי אם נוח לי או אם אני רוצה וצריכה משהו, ככה שלפעמים אני אפילו מרגישה קצת כמו נסיכה... מבחינה פיזית זו עבודה מאתגרת מאד. הצלמים מכוונים אותי, מבקשים פוזיציות שונות, וכל הזמן משמיעים לי את הפידבקים שלהם. דוגמנות לצלמים היא הרבה יותר מעניינת מדוגמנות לציור, שבה כמעט ולא זזים". לתמר, כאמור, אין שום בעיה עם הגוף שלה והיא מרגישה נבוכה להתפשט לפני קהל. "אני גם אוהבת ללכת לחופי נודיסטים. אני מרגישה שלמה עם עצמי".
היו מקרים שבהם הרגשת פגועה או חשת אי נוחות?
"בינתיים ממש לא, וזה משהו שמאד חשוב לי להדגיש. לא אשאר במקום שבו פגעו בי אפילו שנייה אחת מיותרת. כל עוד לא פוגעים בכבודי, ושייקה והצוות מקפידים מאד שזה לא יקרה כאן, אין שום בעיה. הנוחות שלי מאד חשובה לי, ואם אני נפגעת לא אדגמן תמורת שום מחיר".
את רוצה להתפרסם כדוגמנית עירום?
"אני לא מחפשת פרסום. זו עבודה מהנה, עם מעט שעות, תמורה טובה, וגם יחס חם ומעודד, שהופך אותה לכיפית מאוד".
היצע הסדנאות בסטודיו מגוון מאד, כבר בהתחלה היו סדנאות צילום עירום, ובנוסף מתקיימות גם סדנאות לצילומי חוץ, בעיר ובנוף פתוח, וגם סדנא ייחודית שפיתח שייקה איתן בעצמו. "פיתחתי כאן דרך צילום שנקראת 'שגופיות', במסגרתה מוקרנים על הגוף העירום צילומים של אמני צילום מובילים", אומר איתן. "השילוב מרתק. האם נוצר לעיתים מעבר מצילום אמנותי ארוטי לצילום שעובר את גבולות הטעם הטוב? לא ממש".
למי מיועדות הסדנאות?
"לאנשים שיש להם עניין וידע בסיסי בצילום. הדלת אינה סגורה בפני צלמים מתחילים, ועם כל מי שרוצה להתקבל לסדנה מסוימת מתקיימת שיחה ועל פיה מוחלט האם מתאים או לא לנו, וכמובן שגם למי שמבקש להשתתף".
נתקלת לאורך השנים בסיטואציות מוזרות? לא נעימות?
"פעם בא הנה זוג צלמים, גבר ואישה, שהחלו לקשור את הדוגמניות ששימשו כמודלים בחבלים ובחגורות. שאלתי אותם לפשר הדבר והם השיבו שברצונם ליצור פרויקט שידבר על ניצול האישה, על ההחפצה של גופה, על השוביניזם הגברי. זה היה פרויקט לגיטימי. בהזדמנות אחרת היו שני תלמידים שהחלו לנהל שיחה לא ממש ראויה עם דוגמנית עירום, והפסקתי את זה מיד. חשוב לי שהסדנאות לא יהיו מרובות משתתפים, כדי לשמור על האווירה הייחודית והאינטימית. גם היחס והכבוד לדוגמנית חשובים לי מאד. מצד אחד אני מתנהל בצורה מאד מקצועית, מצד שני אי אפשר לשכוח שיש שם בן אדם. השילוב בין העובדה שיש אנשים מקצועיים שרוצים ליצור צילום טוב, לבין הקטע האישי, יוצרים אווירה נעימה ונוחה".
רגע לפני פיזור, כשהאורות נדלקים, אני רואה את תמר מחייכת. "אני ממש נהנית כל פעם", היא קורנת. "ולא רואה סיבה לא להמשיך עם זה הרבה שנים".
