ענף היאבקות הנשים התפתח פלאים בשנים האחרונות, ואחרי תקופה חשוכה בה נשים נהגו להתבזות בקרבות עם תחתונים וחזייה,ובהתאם לרוחות ה#מיטו המבורכות שמנשבות בעולם - נראה שעולם הרסלינג עבר מהפכה.
ההוכחה הטובה ביותר לעובדה כאן למעלה היא הקרב המרכזי שסגר את רסלמניה באפריל האחרון, אז לראשונה בהסטוריה המיין איבנט היה נשי לחלוטין. בטח אחרי שהשמות הכי פופולריים היום בענף הן אלופת RAW בקי לינץ', שרלוט פלייר (בתו של הנייצ'ר בוי), אל ת'אנדר רוזה (שכפכפה למיה קאליפה את הצורה) ב-NWA גם שיינה בייסלר אלופת הנשים של NXT.
מעל כל השמות האלה כאן למעלה, מרחפת מתאבקת אחת שהפכה לאחרונה לדיבור הכי חזק של תחום היאבקות הנשים; היא מגיעה ממשפחה מיוחסת בתחום, קורעת כבר תקופה נשים וגברים שנכנסים איתה לזירה, ואם תמשיך כך, לפחות על פי הפרשנים, היא צפויה להפוך די בקלות לאחת המתאבקות הגדולות ביותר בהיסטוריה.
קוראים לה טסה בלנצ'רד. כאמור, בת למשפחה מיוחסת בעולם ההיאבקות, עם אב ביולוגי שהוא לא אחר מאשר טאלי בלנצ'רד - אלוף NWA בשיאו, אחד מחברי ה-Four Horsemen המקוריים, וכיום, יועץ בחברת ההיאבקות AEW.
סבא שלה, ג'ו בלנצ'רד, הקים במו ידיו את ארגון ההיאבקות Southwest Championship Wrestling בסן אנטוניו – וגם התחרה בו במשך 25 שנה. אביה החורג, סתם שתדעו, הוא לא אחר מאשר טרי אלן, הידוע גם בכינויו Magnum T.A - אחד המתאבקים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
עכשיו תראו, עם היסטוריה כזו, אתם בטח חושבים שזה די ברור שהיא תתבגר ליד ובתוך זירה, ותהיה חלק מהביזנס כבר מגיל צעיר – אבל האמת, כך מתברר, יכולה להיות רחוקה ממה שאתם חושבים.
טסה אמנם התבגרה בשרלוט (צפון קרולינה), אחד האזורים הפופולריים ביותר בקרב אוהדי היאבקות בארה"ב, אבל לקח לא מעט זמן עד שהתחום הפך להיות אישיו מבחינתה. למעשה, בצעירותה היא בכלל התעניינה בלימודי משחק.
"כשגדלתי, מעולם לא רציתי להיות מתאבקת", סיפרה בעבר בראיון לאתר ה-San Antonio Expess. "מצאתי את עצמי לא פעם בכל מיני אירועים מסתובבת מאחורי הקלעים. למרות זאת, באותה תקופה לא הייתה לי תשוקה לביזנס. רציתי בכלל להופיע בברודווי. לכל אורך חטיבת הביניים והתיכון למדתי משחק והופעתי הרבה בתיאטרון הנוער של שרלוט".
ברוכה הבאה לזירה
בשנת 2002, כשהיא בת 17, טסה מצאה את עצמה בטקס היכל התהילה של ה-WWE, שם הוקירו את פועלו של אביה. עד היום, היא לא ממש יכולה להסביר מה קרה לה שם, אבל גם שנתיים אחרי הקסם של אותו לילה לא עזב אותה. "זה קרה בזמן תקופה קשה מאוד עם המשפחה שלי, ובאיזה יום שלישי אחד, משועממת לחלוטין, החלטתי ללכת לבי"ס להיאבקות שנמצא במרחק של 25 דקות מהבית שלי".
טסה התאמנה בביה"ס Highspots במשך חצי שנה בלי לומר מילה לאף אחד מבני משפחתה. בשלב מסוים, המנהל של המקום החליט שהגיעו מים עד נפש, והוא נתן לה אולטימטום: ספרי להורייך או שלא תוכלי להתאמן כאן יותר.
היום היא כבר נזכרת בשיחה עם טאלי ואומרת שההודעה כלל לא הפתיעה אותו. "הוא תמך מאוד מצד אחד, אבל השתדל גם להיות ריאלי", היא מספרת. "הוא הדגיש בפני שרסלינג זה לא עבודה, אלא דרך חיים. שאני חייבת לתת את כל כולי, ואם אני באמת רוצה להיכנס לתחום, אני מוכרחה להיות הטובה ביותר".
טסה הופיעה מאז בכל בעולם – מיפן ועד מקסיקו. למעשה, היא החזיקה בכל כך הרבה חגורות אליפות במגוון של ארגונים ברחבי העולם, שהיא אפילו לא זוכרת כמה.
בשלב מסוים, היא אפילו מצאה את עצמה בהפקה של דוויין "דה רוק" ג'ונסון בתור פעלולנית בסרט "Fighting with My Family" המבוסס על סיפור חייה של המתאבקת הבריטית פייג'.
באפריל השנה, היא כבר מצאה את עצמה נכנסת לזירה עם גייל קים, אחת המתאבקות המיוחסות ביותר בארגון Impact. לאחר הקרב, למתאבקת הוותיקה היו רק מחמאות להרעיף על טסה. "לא התאבקתי בה ללא סיבה", סיפרה קים. "לא התגעגעתי לזירה. עשיתי את זה בשביל היריבה שלי, כי טסה בלנצ'רד היא העתיד של התעשייה הזאת. האמת, היא גם ההווה של התעשייה, וכרגע, זה הזמן שלה – והיה לי הכבוד להיות איתה בזירה", התמוגגה קים.
למרות זאת, מסתמן שטסה עומדת לכתוב את שמה בספרי ההיסטוריה בתור האישה ששברה את תקרת הזכוכית בכל הנוגע לקרבות בין מגדריים.
קרבות בין גברים ונשים הם עניין לא חדש בארגוני היאבקות עצמאיים בארה"ב והעולם. אף על פי כן, מדובר באחת הסוגות הפחות מיוחסות בענף, עם מגוון חברות שעדיין מסרבות לקיים קרבות מהסוג הזה (כולל ארגון AEW שהודיע כי אין בכוונתו לארגן קרבות מעורבים).
למעשה, אפילו אביה של טסה מתנגד נחרצות לקונספט, אבל ה זה לא ממש מפריע. בשבילה, זה משהו שהיא חייבת לעשות. "אני לא חושבת שהייתי מקצועית כמו שאני עכשיו אילולא השתתפתי בקרבות מעורבים", היא מספרת. "לעבוד עם החבר'ה ולהתאמן איתם סייע לי לפתח את הסגנון שלי. בזכותם, אני לא מתאבקת כמו כל שאר הבנות – אלא כמו טסה בלנצ'רד. באגרסיביות". באשר לאלו שלא מתחברים לקונספט? ובכן, יש לה כמה דברים לומר גם להם.
"הרבה אנשים בתחום אומרים מה נכון או לא נכון לעשות בזירת היאבקות – ואני אומרת, אין נכון או לא נכון", היא קובעת. "זה הכל עניין של איך שאנחנו תופסים את זה. רסלינג זה אומנות ואנחנו אמנים. הרבה אנשים לא אוהבים היאבקות בין מגדרית וזה בסדר. הרבה אנשים לא אוהבים לוצ'ה ליברה או סרטונג סטייל. קרבות מעורבים זה לא בשביל כולם ואני מבינה את זה. אם עושים את זה כמו שצריך אני חושבת שזה דבר מופלא. אם על הדרך אני מסוגלת לשנות את דעתם של אנשים - בכלל מצוין".
"אני אהיה אחת הגדולות בכל הזמנים"
היא אמנם רק בת 24, אבל עושה רושם שכבר הספיקה לכבוש את עולם ההיאבקות בצעדי ענק; מזירות ברחבי העולם כאמור ועד לטורי הפרשנים הוותיקים ביותר. "טסה בלנצ'רד היא כוכבת על לדעתי", סיפר דייב מלצ'ר בתוכנית רדיו של כתב העת Wrestling Observer.
"אתם אולי לא חושבים שהיא כזו עכשיו, אבל העובדה היא שלא רחוק היום שהיא תהיה. טסה עובדת מצוין בזירה והיא לא מפסיקה להשתפר. אני מכיר באופן אישי אנשים שבטוחים שרק בעוד שנה וחצי היא תהפוך למתאבקת הטובה ביותר בביזנס. זה עד כמה היא משתפרת מדי יום". כשזו המציאות, הייתם מצפים שהיא תהיה כבר רגילה למחמאות, אבל האמת היא שטסה ממשיכה להתרגש בכל פעם.
"אני באמת מאמינה בעצמי ובטוחה שיום אחד אני אהיה אחת הגדולות בכל הזמנים", היא מספרת. "העובדה שאני שומעת אנשים אומרים את זה כשאני אפילו לא בת 25 היא מטורפת לדעתי. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש וזה כבוד גדול. הלוואי וסבא שלי היה בחיים בשביל לראות לאן הגעתי".