"המשטרה והפרקליטות", אומר הפעיל החברתי ברק כהן, "שיווקו לי את הסינגל". כהן עשוי לבלות שנה בכלא בגלל הסינגל הזה, אבל כרגע הוא פחות מודאג ויותר נהנה מהאירוניה: רשויות החוק העניקו לשיר שלו את יחסי הציבור הטובים ביותר שאפשר לקבל.

כהן הורשע לפני כחצי שנה בהעלבת עובד ציבור בשיר "רכז מידע", שכתב על שוטר בתחנת מוריה בירושלים בשם אלון חמדני. לפני שבועיים ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לגזור על כהן באופן חריג את העונש המרבי על עבירה זו: שנת מאסר בפועל. בקרוב תכריע שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, לגבי גזר הדין.

מאז הכרעת הדין מחובק כהן ברשתות החברתיות. השיר שלו משותף שוב ושוב ואמנים מעלים את הגרסה שלהם למילים שלו: "נחש ירוק עיניים מסתובב ברחובות, אוסף ומתנכל, אוכל את הבריות. בלי מדים ובלי חוקים ובלי שום אלוהים, מכה ללא רחם בכל הילדים. חמדני שוטר זוטר רכז מידע למען המשטר. נחש ירוק עיניים הפך נחש נרדף, כבר לא סוכן סמוי בכל העיר נשרף. חמדני רק שכח - בקורס למלשינים הצדק לא יברח, לא יסתיר פנים".

"מצחיק שהעלייה בהיקפי הצפייה בשיר ביוטיוב באה בעקבות ההחלטות של המשטרה והפרקליטות", אומר כהן השבוע. "כשפורסם שהזמינו אותי לחקירה, אנשים אמרו מה, חוקרים בנאדם על שיר? וואלה, מסקרן. אז הם נכנסו לשמוע. כשקראו לגיא לרר לחקירה כי הוא פרסם את השיר בתכנית 'הצינור', עוד אנשים הלכו לשמוע. אחרי שהפרקליטות ביקשה שנה מאסר באו עוד אנשים. אז אני מודה להם. הם היו מחלקת השיווק של היצירה".

אתה יושב באולם ושומע את הפרקליט ארז ריכטנברג דורש שתישלח לכלא. מה עובר לך בראש?
"לא תיארתי לעצמי דבר כזה. מדובר ברדיפה פוליטית, רצון שאיעלם. מה שמדהים זה שהוא הגיש לשופטת את פסקי הדין הכי חמורים שהוא יכול למצוא בנושא וכולם היו מאסרים על תנאי, אז איך אתה מבקש מאסר בפועל?".

ברק כהן למגזין (צילום: יונתן בלום)
"כל המוסדות ספוגים בשחיתות". כהן | צילום: יונתן בלום

לדאוג? לשים בצד כסף לקנטינה?
"הייתי רוצה להגיד שלא. הבקשה למאסר לא מציאותית ולא יהיה עונש כזה, אבל לכי תדעי. היה את הטיפש שהחליט לעצור אותי בגלל שיר, וטיפש מי שמבקש דקה של מאסר. אני לא אחראי על הטיפשות. אני לא יודע אם השופטת תהיה הזויה".

בדיעבד, גם היום היית כותב ומפיץ את השיר?
"ההבדל היחיד הוא שהייתי מקליט את זה עם כלים נוספים. השיר הזה היה בוז כלפי האופן שבו חמדני מתנהג כרכז מודיעין ואני עדיין בז לו. זה חופש ביטוי פוליטי. השלטון לא אוהב את זה? שייחנק. רק לאחרונה בית המשפט העליון דן במתח שבין חופש ביטוי פוליטי לבין העלבת ציבור וקבע שחופש הביטוי גובר".

זה היה שיר על שוטר זוטר, לא על המפכ"ל. יש שיגידו שנטפלת לש.ג. הוא אולי תלמיד של השיטה, אבל הוא לא השיטה.
"נכון שיש הבדל בין ראש המערכת לחולייה ביצועית קטנה, אבל יש גם יוצא מן הכלל - אם זה גורם זוטר שעושה דברים מחוץ לתפקידו, חורג מסמכות ומשקר. זה גם יותר גדול כבר מחמדני, הדבר הזה שהמשטרה חושבת שהיא תגיד לבנאדם על מה לשיר, 'איך זה שחקרנו אותך על טקסטים ואתה ממשיך לכתוב טקסטים'. שימי לב גם מה הפרקליטות אמרה בטיעונים לעונש: 'הוא לא חזר למוטב'. מה, אתם באים לחנך אותי? מי אתם בכלל? התפיסה הזו שהם בעלי הכוח המוחלטים היא בלתי נסבלת".

המשוררת דארין טאטור יושבת כבר שנתיים במעצר בית על שיר שכתבה. אבל משה איבגי למשל, רגע לפני הגשת כתב אישום, מסתמן שיזכה להנחת סלב ולא יראה בית משפט מבפנים. מה זה אומר על המערכת?
"רק מטומטם יאמין שהפרקליטות היא גוף שפועל לאכוף את החוק בצורה שווה. זה גוף שמלמטה עד למעלה ספוג באינטרסים פרטיים. בכלל, כל המוסדות השלטוניים ספוגים בשחיתות, כולל הפרקליטות ומערכת המשפט. אין שום בסיס לתת אמון באופן שבו מופעל השלטון פה".

מי שקורא אותך עשוי לחשוב שאתה קורא למרי אזרחי.
"הוא קורא נכון".

"אני נותן להם נבוט והולך"     

העימות בין כהן למשטרת ישראל החל בשנת 2013, בשיחת טלפון מהגרעין הקשה של אוהדי בית"ר ירושלים. הם ביקשו מכהן לעזור מול המשטרה, שלא התירה להם לערוך הפגנות נגד בעלי הקבוצה על רקע החתמתם של שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. כהן, עורך דין פלילי שכבר אז היה ידוע כאקטיביסט, נרתם לעניין. "הייתה להם ביקורת על ההחלטות של המנהלים, ארקדי גאידמק ואיציק קורנפיין. הם ביקשו רישיון להפגין ואמרו להם שההפגנה לא חוקית. אמרתי שאעזור להם, אבל בתנאי שלידי לא ישמיעו מילה גזענית אחת ושלא יפעילו אלימות".

מירי רגב  (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
"לדבר ברמה שלה". רגב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

רכז המודיעין אלון חמדני היה בקשר עם הקבוצה מטעם המשטרה. הוא וכהן נכנסו מהר מאוד לשרשרת תאקלים. "הוא היה מנצל את זה שהחבר'ה ברובם נערים והיה משקר שההפגנה שהם רוצים לארגן לא חוקית. הוא היה מאיים עליהם שאם יגיעו להפגנה, הם ייעצרו. הוא גם היה מתקשר לאנשים ואומר להם 'אם תמצא מידע מפליל על חבר בקבוצה, אז נסגור לך תיק'. הוא היה מתקשר גם אליי ועושה את עצמו מקשיב וידידותי כדי שנתחבר. לא קניתי את זה".

ואז אתה מתחיל לפרסם פוסטים נגדו בפייסבוק.
"חמדני כרכז מודיעין הפעיל פרקטיקות פסולות גם מול פעילים של דיור ציבורי בירושלים. אני מבין שאני צריך לחשוף אותו לציבור, שייזהר".

בקיץ 2013 כתב ברק בין השאר ש"חמדני הידוע בכינויו העממי השוטר שעובד כמלשן, הוא כמו חולדה המכרסמת בחול". הוא גם כתב את מספר הטלפון של חמדני והזהיר לא לענות לטלפונים מהמספר הזה.

ואז הוא כתב והלחין את "רכז מידע". "בערב חורפי אחד ישבתי מול הפסנתר והמילים והלחן יצאו ביחד", נזכר כהן. "החלום המוזיקלי שלי לא הוגשם אף פעם, הוא היה בגדר החמצה, ובחודשים שקדמו ל'רכז מידע' כבר התחלתי לקשקש עם הפסנתר. אבל לא היה לי אומץ לעשות עם זה משהו".

כהן מראה לי ביוטיוב סרטונים ישנים שלו שר עם אשתו לאה וחברים, שם רואים רק את ידו האוחזת במיקרופון או מקסימום את צדודיתו. "היום זה מובן מאליו שאני שר ומקליט, אבל אז לא העזתי, כי מה לעורך דין וללשיר שירים? ההכשר הפנימי שהייתי צריך לתת לעצמי לשיר היה פי אלף יותר קשה מלהיאבק בשלטון".

איך המשטרה גילתה את השיר?
"שעה אחרי שהעליתי את זה התקשר לאיים עליי קצין מהתחנה של חמדני. כבר אז הם קראו כל מילה שכתבתי. הקצין אמר לי 'אתה לא רוצה להפסיק?'. עניתי לו: 'מה, אתה לא אוהב מזרחית? חבל שלא הקלטתי את השיחה, היית מתה מצחוק. הוא אמר לי: 'אתה לא מוריד את השיר? אין בעיה, אנחנו נחפש אותך'. ככה השיחה הסתיימה".

חודשיים לאחר מכן נקרא כהן לחקירה. בשנת 2015 הוגש כתב האישום. לשאלתי אם הוצעה לו עסקת טיעון, דבר שכיח ביותר בהליכים משפטיים בישראל, עונה כהן: "יודעים שאני לא עושה עסקאות עם השטן. אני נהנה מההליך הזה במובן הפוליטי, נותן להם נבוט והולך. אגב, הם עושים נזק לעצמם. הם שוחקים לעצמם את התדמית".

איך?
"אם לא יהיה מאסר, הציבור יחשוב על הפרקליטות שהם מנהלים הליך נגד בנאדם בלי שהוא מבוסס על כלום. מישהו יעשה משהו וחבר שלו יגיד, 'גם את ברק כהן תבעו סתם. עזוב, פרקליטות זה זבל'. אתה מפסיק להאמין למשטרה כשהיא מדווחת על תקיפת שוטר ולא מאמין לפסקי הדין כי אתה שומע על שופטים שמדלגים על ראיות כדי להגיע למה שהם רוצים, אתה לא מאמין לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. ככה נשחק האמון ברשויות. אותי רוצים להכניס לכלא? הפרקליטות תיתפס בצדק כמי שרוצה למחוץ אזרח באמצעות הכוח השלטוני".

וכל זה התחיל כי עזרת לאנשי "לה פמיליה" להשמיע את קולם. שיתוף פעולה משונה.
"כל פעם שרוצים להתנגח באוהדי בית"ר אומרים 'לה פמיליה'. מבחינתי אלו אוהדי בית"ר ועזרתי להם כדי לממש חופש ביטוי פוליטי. אם את ואני לא מחזיקים באותה הדעה, אני לא אמנע ממך את האפשרות להשמיע אותה".

גם הדעה המסוכנת ביותר, הגזענית ביותר?
"דעות גזעניות פסולות גם לדעתי. אז מה, שאקים מחנות עבודה למי שמשמיע אותן? חופש ביטוי צריך להיות רחב ככל האפשר, ובצד זה צריך לחנך לערכים הדמוקרטיים, לכבוד האדם. אז הרעיונות האלה יידחו".

"אני סימנתי אותם. כהן אחד קטן ומושתן"  

כהן (40) גדל בירושלים. אביו הרצל היה פעיל בפנתרים השחורים ולימים התמנה לסגן ראש המועצה המקומית מבשרת ציון. כהן למד משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה והתמחה בפלילים. הוא נשוי ללאה, מוזיקאית בת גילו ואב לסולי צור בת השנה ו-8 חודשים. כהן מנהל עכשיו 5-6 תיקים בבית המשפט. גם הוא כבר איבד את הספירה.

ברק כהן למגזין (צילום: יונתן בלום)
"לא אנרכיזם, חירות". כהן | צילום: יונתן בלום

אנחנו יושבים בקפה כשלידינו, במקרה, אנשי לשכת התביעות של המשטרה. כהן מחליף איתם כמה משפטים ידידותיים. "ברמה האישית אני חבר של חלקם", הוא מסביר. "יש פרקליטים ושופטים ובכירים שבצד ובשקט אומרים לי להיות חזק ומאחלים לי בהצלחה. הם חושבים שאני והשותפים שלי עושים דברים טובים. הרבה אנשים היו רוצים להגיד את מה שהם חושבים על מה שקורה פה, אבל הם ישלמו מחיר".

עד המחאה החברתית ב-2011, העתיד של כהן היה מובטח כעורך דין פלילי מהשורה הראשונה עם כל סמלי הסטטוס הנלווים. אבל אז צצו האוהלים. כהן הגיע ערב אחד לשדרות רוטשילד בתל אביב והתאהב. הוא הצטרף והחל לייצג בהתנדבות פעילים שנעצרו. השעות במשרד הלכו ופחתו ושעות האקטיביזם הלכו ותפחו. בתחילה חשב להיכנס לפוליטיקה ופקד אנשים לקדימה, אבל "זו הייתה מפלגה בלי תוכן. חשבתי שמשם אפשר להשפיע, לדבר על שוויון אזרחי. זו הייתה תמימות. כשהבנתי שזה חסר משמעות, עזבתי".

בינואר ייפתח משפטם של כהן ושל שישה פעילים נוספים בעקבות פעולת מחאה שיזם ב-2014, "באים לבנקאים". לתוך כתב האישום שלו נכנס איכשהו סעיף של אלימות כלפי שוטר. כהן טוען שהשוטר ששאל אותו על פעולותיו נגד בנקאים חטף לו את הסלולרי והשכיב אותו על הרצפה (כהן, כמו כהן, לא עבר על זה בשתיקה והפיץ כרוזים בשכונת מגוריו של השוטר). בו בזמן הוא מנהל קרב מול לשכת עורכי הדין, שהשעתה את רישיונו עד לסיום ההליך המשפטי נגדו.

"באים לבנקאים" נחשבת לפעולה המשמעותית של כהן. ההתארגנות הזו טלטלה את המערכת הבנקאית, גרמה לבעלי השליטה להזיע. משרדי יח"צ נשכרו כדי למזער נזקים וכהן טוען שחוקרים פרטיים נשלחו לעקוב אחריו ואחרי ראשי המחאה. במשך שבועות עשו הוא וחבריו אמבושים לבנקאים בכירים, ביניהם שרי אריסון (בעלת השליטה בבנק הפועלים), רקפת רוסק עמינח (מנכ"לית בנק לאומי), יאיר סרוסי (לשעבר יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים) ולילך אשר טופילסקי (מנכ"לית בנק דיסקונט). כהן ושות' מחו נגדם וקראו קריאות גנאי במגפון מחוץ לבתיהם. אחרים נתפסו בכנסים כלכליים או בארוחות צהריים במסעדה. במחאה שלטה המילה "גנב" על שלל הטיותיה. כהן לא הסתפק בזה וערך שיחות טלפון עם קרובי משפחה של הבנקאים. כל הפעולות צולמו והועלו לפייסבוק.

רקפת רוסק עמינח (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הוציאה לכהן צו הרחקה. רקפת רוסק עמינח | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

רקפת רוסק עמינח, שהוציאה צו הרחקה נגד כהן, סיפרה בבית המשפט: "משפחתי ובמיוחד בנותיי נתונה למתקפה חסרת רסן".

מ"לאומי" הדליפו בזמנו שיש לך חוב לבנק ולכן פתחת בפעולות מחאה.
ברק יוצא מכליו כשהוא שומע את הטענות הללו: "זה שקר. הפעילות שלי נגד הבנקים התחילה עוד ב-2012, לפני שהיה לי חוב אצלם".

איזו פעולת מחאה עשית עוד לפני החוב?
"אני לא יכול להגיד. אני שומר את זה למשפט".

איך נולד אישום של סחיטה באיומים בתיק הזה?
"כשהתחלתי את המאבק, כל מיני שליחים ניסו לדבר איתי בטוב, אמרו שיסגרו לי את החוב אם אפסיק. ניסו גם ברע, שאם לא אפסיק אז יקרה כך וכך. ואז העליתי סרטון עם דרישה פוליטית: 'אתם רוצים שאפסיק? תפסיקו לפגוע בילדים של חייבים'. המשטרה הפכה את זה לסחיטה באיומים. הם הזויים והתובע הזוי. הם עושים את זה כי אני, כמו שהם מכנים אותי בכתבי האישום, מתנגד משטר".

מתנגד משטר זו הגדרה שאתה יכול להסכים איתה, לא?
"אני מקדם רעיונות של שוויון אזרחי ושחיקת עודף הכוח השלטוני, וזה דבר שמהווה איום. כל מי שמקדם מציאות ששוחקת משהו מבעלי הכוח הוא איום. תראי מה המשטרה עושה רק בגלל שלא מרשים לה לפרסם המלצות".

איך לשכת עורכי הדין קשורה לכל ההליך הזה?
"הבנקים משתמשים בלשכת עורכי הדין כי הם מנוולים ומסוכנים. זה עוד ביטוי למאמץ להשתיק אותי ולגבות ממני מחיר, ככה שלא ישתלם לי לבקר את השלטון. הפעילות הפוליטית שלי לא קשורה למקצוע, אבל בלשכת עורכי הדין היו מעדיפים שאהיה רק עורך דין. הם היו מוכנים להעביר לי הרבה תיקים עם הרבה פרנסה העיקר שאוותר על הפעילות. אגב, בוועדת האתיקה שהתכנסה בעניין, ישבה עורכת דין שמשרדה מייצג את בנק הפועלים ושותף של בעלה של רוסק עמינח. טענתי שזה היה ניגוד עניינים. הם לא הסכימו איתי אבל בכל זאת פיזרו את הוועדה. אחרי שהוגש כתב האישום נגדי, הלשכה קבעה שכבר לא צריך ועדה כדי לקבל את ההחלטה בענייני".

אתה חושב שאתה מסומן?
"בוודאי שסימנו אותי, אבל זה בגלל שאני סימנתי אותם. בא כהן אחד קטן ומושתן ומסמן אותם, והם אומרים: 'בואו נרמוס אותו לפני שאנשים נוספים יראו ויעשו אותו דבר'. אז יש שוטר בשטח שייתן לך אגרוף ושופט שיגיד שהאגרוף מוצדק ואתה זה שבעצם תקפת. ויש כתבי חצר שידווחו כמו שתידרכו אותו ובעל הון שירוויח על הדרך".

"גבאי, אתה לא בשורה, אתה פסוריאזיס"

הדף של "באים לבנקאים" הוסר מזמן מפייסבוק בהוראת בית משפט, אבל כהן עצמו נעשה ויראלי לאחר ששחרר לרשת שורת סרטונים שצילם, למשל בקומת הקרקע של פייסבוק ומחוץ לבניין של "בלאק קיוב", חברת האבטחה ששכר המפיק הארווי ויינסטין על מנת לדלות מידע משחקניות שהטריד.

מענגים במיוחד סרטוני המפגשים של כהן עם פוליטיקאים ברחוב: מירי רגב, גדעון סער, דני דנון, אלי ישי, אבי גבאי ואהוד ברק הם בין אלה שזכו לטעום מנחת לשונו.

מה הקטע עם הסרטונים האלה?
"את המודל של לפגוש את המלך בנקודה האנושית שלו למדתי ממשה. הקב"ה אומר למשה, לך תדבר עם פרעה ביאור. למה יאור? כי פרעה שמציג עצמו כאל עושה צרכים בסתר רק ביאור, שהציבור יחשוב שהוא לא אנושי. משה מתבקש ללכת אל פרעה היכן שהוא חלש, אנושי. משם קיבלתי את הרעיון לפגוש את האנשים החשובים האלה ברחוב. שם הם כמו כולם ויש להם חולשות כמו לכולם".

כהן לקח את מיזם משה רבנו צעד אחד קדימה כשקרא לרגב "סמרטוטה" ו"זבל", והוסיף: "אני מחרבן על כל המשפחה שלך". את דנון, שהלך עם בתו, שאל "אתה מחנך את הילדה לשנוא ערבים?". את אבי גבאי כינה "הון שלטון" ורעהו לפעילות שהחזיק במצלמה קרא לעבר גבאי "אתה לא בשורה, אתה פסוריאזיס".

בערך 300 איש תורמים לכהן מדי חודש כ-10,000 שקל דרך פלטפורמת מימון המונים. זה מאפשר לו לעסוק באלף ואחד מיזמים: בימים אלה הוא שוקד על טיוטה לחוקה לישראל מטעם עצמו; הוא לוקח חלק במאבקים בנושאי דיור ציבורי וזכויות חרדים ופליטים; הוא מבטיח גם שלא אמר את המילה האחרונה בתחום סרטוני משה רבנו. "לפעמים אני פוגש את הפוליטיקאים במקרה ולפעמים מודיעים לי איפה הם ואני ממהר להגיע. הציבור אומר לי איפה נמצאים חלאות", הוא מספר על שיטת האיתור.  

דני דנון (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)
"מחנך את הילדה לשנוא ערבים?". דנון | צילום: מרים אלסטר פלאש 90

סרטוני הטרלה כאלה הם בעיניך כלי לשינוי חברתי?
"כשפוליטיקאים פוגשים אותנו הם עושים מצג שזה לא משמעותי, אבל אנשים מתוך המטה שלהם מספרים לי כמה זה משמעותי. מה את חושבת, שלא נעשה דיון במטה של גבאי אחרי שאמרנו לו שהוא שולח פליטים למותם? אני יודע בוודאות שכן. מירי רגב פה גדול, תראי איך היא משתוללת באולפנים, ואז פותחים לה מצלמה ומטיחים בה את האמת והיא דג. ראש הממשלה כבר התייחס לקבוצה שלנו מספר פעמים בדף הפייסבוק שלו. להם יש כוח שלטוני והם ינצחו אותי תמיד, אבל לא ברחוב", כהן מכה על השולחן.

בוא ניקח את הסרטון שלך ממפגן התמיכה בנתניהו בגני התערוכה. הוא מצחיק, הוא קאלט: "ימינה לאוהל האבלים, השלטון נקבר". הייתה שם עוד כוונה חוץ מסאטירה?
"יש אנשים שעושים ספורט אתגרי, אני עושה פוליטיקה אתגרית. זו אמנות פוליטית בדרגה הכי גבוהה שיש. בערב ההוא ראו שני מופעים. את הרשמי, החארטה, ואת שלי. יש ראש משטר שנחשב האחד שאין לו תחליף, מעין מלך. הוא מנסה להעביר מסר מגוחך שהוא בתור ראש המשטר נרדף על ידי המשטר. במסגרת מסע הקורבנות הזה הוא מכנס את עדת מעריציו כדי שישודרו בכלי התקשורת שהעם איתו. והנה מתייצב מול המצג הזה בנאדם בודד בלי כוח, וזורק את כל ההוד וההדר הזה בבוז מוחלט לפח".

נו, טרול. שזה בסדר, רק תודה בזה.
"טרול זה מי שמייצר תשומת לב בלי שיש לו מהות. בדקה וחצי שהיו לי עם רגב העליתי ארבעה נושאי יסוד: המזרחיות, היהדות, הלאומיות ומבקשי מקלט. הייתי כמו מכונת ירייה. הרגעים האלה הם כמעט אוטומטיים, הם אינטואיטיביים. התוכן יוצא ממני כמו מהר געש. בדקה הזו אני צריך לשלוח את החץ למקום הכי מדויק. הקב"ה שם לי בפה את המילים המדויקות".

הקב"ה מוזכר הרבה בשיחה.
"עם השנים הפכתי לשומר שבת. גם לטבעוני, אגב".

"מצחיקה האסתטיקה שדורשים תומכי מירי רגב"

יש כאלה שחושבים שאתה בריון.
"קשקוש. אם הייתי בריון הייתי רב עם שכנים, עם מעסיקים שלי, עם חברים. אין לי מריבות ברמה האישית. פה יש מטרה פוליטית, להפוך את יחסי הכוח. להגיד עליי 'בריון' זה חלק מהניסיון לעשות לי דה-לגיטימציה. כמו ההליכים הפליליים, זה מאמץ לצמצם את מספר האנשים שיקשיבו לי. בכלל, מה פירוש בריון? הרמתי יד על מישהו?".

הטלת אימה באמצעות קללות זו גם בריונות.
"זה מצחיק, האסתטיקה שדורשים ממני מי שתומכים במירי רגב. אלו אותם אנשים שמגיבים ברשת 'שיאנסו את אמך שלך'. אני לא בטוח בכנות של הטיעון הזה".

אז מה שאתה עושה עם רגב זה לרדת לרמה שלה?
"למה, אני באיזו רמה מעל? צריך לדבר עם רגב, נדבר כמו שהיא מדברת. מקייוואלי לימד אותנו שבוז הורג שלטון".

פוליטיקאים מימין רואים בך שמאלן שרוצה בהחלפת השלטון.
"אנחנו בימים של האשמת אנשים בשמאלנות בשביל להשיג הישג פוליטי. אני בכלל לא מצביע בבחירות ומציע לאנשים לא להשתתף בבחירות, לא לקחת חלק במערכות השלטוניות. חוץ מזה, מה זה בכלל אומר 'שמאלן'? מישהו שבעד חילון מאסיבי, למשל? אני שומר שבת הרי. אני לא מתעניין בהגדרות האלה. כשאני מגיע להפגנות ברוטשילד, זה לא כדי שההנהגה הימנית תתחלף בהנהגה שמאלנית. זה לשם יסוד משטר דמוקרטי חדש".

הפוליטיקאים גם סימנו אותך כאנרכיסט.
"אנרכיסט הוא אדם שמורד במרות. המטרה שלי לכונן חוקה, להחליף את המשטר פה במשטר דמוקרטי אחר, אז איך זה בא ביחד עם אנרכיזם? אני לא רוצה קודים עושקים, גזעניים ופוגעניים. זו חירות, לא אנרכיזם".

כשאני מנסה להבין כמה עוקבים אחריו ומפיצים את הסרטונים, אני מופתעת לגלות שלאיש הרשתות אין מושג. "זה לא מעניין אותי", הוא עונה בחוסר סבלנות. "תשאלי שאלות כאלה את לפיד וגבאי. האמת שלי לא משתנה לפי מספר התומכים בה. אם היה מעניין אותי לקנות תמיכה, הדבר האחרון שהייתי מדבר עליו זה שוויון אזרחי, תמיכה בחרדים או במבקשי מקלט. אלה לא נושאים שאדם שמבקש תמיכה מהחברה הישראלית מדבר עליהם. עם הפרופיל הזהותי שלי - מזרחי, משכיל, יודע לייצר קשרים חברתיים טובים - בשנייה וחצי יכולתי להיות בדירוג טוב בכל מפלגה. תראי את כחלון, לפיד, את כולם, מסתכלים החוצה ולפי זה מייצרים דעה. זו הנהגה? שיילכו לאלף אלפי עזאזל".

לפני כשנתיים הודעת שאתה קרוב לפרישה מאקטיביזם. שהתעייפת. מה הוביל לחזרה שלך מההחלטה?
"הרגשתי שאין לי שותפים למסע הזה. ישבתי בפינה שלי בשקט ואז ההליכים נגדי שוב התחילו. הבנתי שרוצים למנוע ממני קיום כלכלי בסיסי. השעיית רישיון עורך הדין, פגיעה בשמי והטוב והליכים שגורמים לי להיות מושקע בהם כל כולי. הבנתי שזה המצב שלי ואני לא הולך להימלט ממנו. זה מסלול החיים שלי. אדם קם לעבודה בבוקר, ואני קם למאבק במשטר". 

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר: מדובר בטענות מופרכות של מי שהורשע בדין אחרי שהתנכל לשוטר. לאחרונה בית המשפט הרשיע אותו, זאת בעקבות כתב אישום שהוגש על ידי הפרקליטות בגין עבירות שונות. יותר מתמוהה בחירתכם לפרסם לפתע טענות ישנות של אדם שהורשע בדין, לאחר שהוא עצמו התנכל לשוטר באופן אישי במשך זמן רב, רק בגלל שהשוטר ביצע את תפקידו במקצועיות וללא דופי. התנהגותו העבריינית של הנאשם, אף קיבלה חותמת של בית המשפט שהרשיע אותו כאמור. צר לנו על כך שהנאשם מצא קרקע פוריה ופסולה באתרכם לתאוותו לנקום בשוטר ולהציג מצג שווא על רקע הרשעתו.

תגובת הפרקליטות: "בית המשפט הרשיע את ברק כהן בעבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. זאת, לאחר שלמעלה משנה פרסם שוב ושוב פרסומים פוגעניים ברשת האינטרנט בגנותו של שוטר, לרבות – אך לא רק - פרסום שירים אודותיו. בעקבות הפרסומים השונים נאלץ השוטר לעבור מתפקידו לתפקיד אחר. מעשיו של הנאשם מהווים דוגמה קלאסית לבריונות רשת, והמדינה פועלת בנחישות למגר תופעה זו על כל היבטיה."

בלשכת עורכי הדין וב"לאומי" בחרו שלא להגיב לדברים.