"אני חולה על העבודה שלי", משה יחזקאל הצהיר בשניות הראשונות שלו על המסך בתוכנית "חתונה ממבט ראשון" (פרק חדש במוצ"ש, קשת 12). לא הרבה אנשים יכולים להעיד את זה על עצמם, אבל משה לגמרי מחובר לתחום שהוא עוסק בו, וזה הגיע אחרי דרך ארוכה שהתחילה במקום אחר לגמרי. תפסנו אותו לשיחה על המשרה המאתגרת בפרקליטות, האהבה למקצוע (והקשיים), ועל הדרך זכינו לטיפ שיכול לעזור לפרקליטים בתחילת דרכם.
ספר על תפקידך בפרקליטות מחוז מרכז.
"אני פרקליט שעוסק בתחום הפלילי. בעבודה השוטפת אני בוחן ומקבל החלטות בנוגע לתלונות ואירועים שיש בהם חשד לפלילים. בתפקידי הנוכחי אני חלק מחוליה כלכלית שלצד העיסוק הפלילי המסורתי, מתמקדת בתיקי הלבנת הון ובעבירות שמבוצעות תחת מניע כלכלי".
> מחפשים אהבה? ההרשמה לעונה השישית של "חתונה ממבט ראשון" נפתחה
מה הוביל אותך לעסוק דווקא בתחום הזה?
"החלטתי ללמוד משפטים מתוך רצון לחוויה מתקנת אחרי התואר הקודם שלמדתי בכלכלה וחשבונאות, אליו פחות התחברתי. כבר בראשית הדרך הבנתי שבין תחומי המשפט השונים, המשפט הפלילי הכי מושך אותי ואני רוצה לעסוק בו. אומרים ש'פליליסט יודע שהוא פליליסט', אז אני ידעתי"
כבר בפרק הראשון של משה נחשפנו לשינוי שהוא עשה מבחינה מקצועית, והוא שיתף: "המחשבה הייתה שאני רוצה להיות עשיר ועם מלא כסף - להיות איש עסקים מצליח. כשממש השגתי את כל הכלים בתוך הדלת הזאת שתפתח לי את זה, הרגשתי שזה לא עושה אותי מאושר". את הטוויסט הזה הוא עשה בגיל 28, כשהבין שהלב שלו שייך לתחום אחר לגמרי. "זו גאווה של החיים", הוא משתף.
איך נראה סדר היום שלך?
"סדר היום שלי מאוד דינאמי, לרוב עמוס, והוא כולל הופעות בבתי המשפט, פגישות במשרד ומחוצה לו, ליווי יחידות משטרה, ולפעמים גם סיורים בשטח בזירות השונות. עבודה בפרקליטות מחוז היא עבודה אינטנסיבית, עובדים הרבה שעות, לפעמים עד אלו הקטנות של הלילה. זה חלק מהתפקיד ואני מקבל זאת באהבה. לצד זאת, ישנן גם תקופות פחות לחוצות, בעיקר בפגרה, בהן אפשר לנוח ולאגור כוחות".
איך סביבת העבודה בפרקליטות?
"פרקליטות מחוז המרכז היא משפחה שנייה בשבילי. לצד המקצועיות, סביבת העבודה היא תומכת ומפרגנת, האנשים טובים וכיף להגיע בבוקר לעבודה. בפן המקצועי, העובדה שכמות גדולה יחסית של עורכי דין משתפים פעולה תחת קורת גג אחת, מעודדת סיעור מוחות ותהליך למידה והתפתחות יוצא דופן".
איזה תיק נגע בך כל כך שלקחת אותו איתך הביתה?
"כשאתה עוסק באנשים ובדיני נפשות העבודה לא באמת עוזבת אותך. אני משתדל לעשות הפרדה בין העבודה לחיים האישיים, אבל אנחנו לא רובוטיים וזה מאוד קשה. מאחורי המסמכים והראיות ישנם בני אדם, ולפעמים נתקלים בעבודה במקרים וסיפורים קורעי לב. אני יכול לשתף שתיקי אלימות כלפי חסרי ישע, קטינים או קשישים נוגעים בי מאוד. אחד המקרים הזכורים לי הוא מתחילת דרכי המקצועית. הגיע לטיפולי תיק שוד אלים כלפי שני קשישים שהתרחש בביתם. סבא וסבתא שלי בערך באותו הגיל וקשה היה שלא לחשוב 'מה אם..'".
מהם הערכים שמניעים אותך כפרקליט? מה ה"אני מאמין" שלך?
"אני מאמין בעשיית טוב, שטוב יוצר טוב, ושעל טוב צריך להגן. אני מאמין שהבסיס של כל חברה מתוקנת הוא תחושת בטחון, וכמדינה חלה עלינו החובה לשמור ולספק אותה. זו זכות גדולה ושליחות עבורי להיות חלק מהשירות הציבורי ולתרום לכך את חלקי".
מה ההנאות הכי גדולות והקשיים הכי גדולים בעבודה?
"הקושי הכי גדול הוא להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית. אנחנו לא באמת יכולים להשיב את הגלגל לאחור, אין לנו תשובות לכל השאלות, ולפעמים אתה ניצב מול מציאות קשה מאוד ואין לך איך להושיע מלבד לנחם ולחבק כמה שאפשר. מן הצד השני, יש ימים בהם אתה מרגיש שעשית שינוי בחיים של בן אדם, שהעבודה הקשה שלך נשאה פרי. היכולת לגעת ולשנות מציאות לטובה היא תחושה נפלאה ומלאת משמעות עבורי".
מי האדם שהכי השפיע עלייך בדרכך המקצועית?
"עו"ד הדס פורר-גפני, משנה לפרקליטת מחוז ת"א, שהייתה (ותמיד תהיה) המאמנת שלי בתקופת ההתמחות. זו הייתה שנת סטאז' מופלאה וזכות גדולה ללמוד ממנה. עד היום אנחנו בקשר חם ואני נעזר בה".
הטיפ הכי חשוב שנתנו לך במהלך הקריירה?
"להאמין ולהעז. כל עוד הלב במקום הנכון, אין דבר העומד בפני הרצון. אגב, את הטיפ הזה נתנה לי אמא שלי, נצחית".
הטיפ הכי חשוב שיש לך לפרקליטים בתחילת דרכם?
"אין הביישן למד. תשאלו, תחקרו, ואל תחששו לאתגר את המציאות שניצבת בפניכם".
שאיפות ויעדים להמשך הקריירה?
"להמשיך ללמוד ולהתפתח כפרקליט, להתמקצע בכמה שיותר תחומי משפט, ומי יודע, אולי שיפוט ביום מן הימים".