אני מתגעגע אליה. לא ספציפית עכשיו; זה מצב נתון מאז שהיא איננה, מקום כזה של חסר לא מוגדר. כלומר, חסר שהיה לא מוגדר עד שפתאום הוא הגדיר לי את עצמו בלי שבכלל ביקשתי: אף אחת בעולם לא תאהב אותי כמוה. זה האופי של החסר, זה הקטע של הגעגוע. אני גבר בלי האישה שהכי אוהבת אותו.
זה התחוור לי על דרך האלימינציה, משחק מחשבה שאני כבר לא זוכר איך יצא שהחבר'ה שלי התחילו לשחק בו: מכל מערכות היחסים עם נשים שגבר חווה במהלך חייו, איזו הכי נקייה מכעסים, מעלבונות, מחשבונות, מריבים? הנה מה שיצא:
1. לא אימא שלך
לכאורה, אהבת אם יושבת בדיוק על ההגדרה של "אינה תלויה בדבר". בפועל, כל אחד שגידל פעם אימא מכיר מצוין את התנאים הנלווים. היא מצפה ממך לדברים ומתאכזבת כשאתה לא מספק אותם; היא רואה בך את הדברים שהיא הכי פחות אוהבת בעצמה, ומנסה לשנות אותם; והכי כיף, היא רואה בך גם את הדברים שהיא הכי שונאת אצל אבא שלך. וסמוך עליה, אותם היא תשנה גם אם זה יהרוג אותה.
"יש לי אישה שאוהבת אותי", שר אריק איינשטיין על אימא שלו, וקטונתי מלהתווכח איתו. אלא שמערכת יחסים בין גבר לאימא שלו היא עסק טעון ומורכב, עתיר משקעים ומלא חשבונות. כלומר, לא כמו מערכת יחסים בין אישה לאימא שלה, אבל עדיין.
2. לא אחותך
מה פתאום אחותך? הרי התחרות ביניכם זה נתון, והתחושה שאחד מכם הוא הצאצא המועדף של אחד ההורים זה כמעט בלתי נמנע, ולא כדאי שניכנס בכלל לקרבות ירושה וכיו"ב כיף ענק שאחים ואחיות נוטים להסתבך בו.
אפילו אם גבר נהנה ממערכת יחסים מושלמת עם אחותו, דבר אחד תמיד יעכיר את מערכת היחסים הזאת: אפקט המראה. הרגע דיברנו על הבבואה שאתה בשביל אימא שלך; זה נכון שבעתיים לגבי בחורה שנמשתה בדיוק מאותה בריכת גנים שאתה שכשכת בה. במילים אחרות, אחותך מתאימה בול לפרופיל שאנחנו מחפשים, חוץ מהקטע של הכעסים והעלבונות והחשבונות והריבים.
3. לא אשתך
חברים, הבה לא נעלוב זה באינטליגנציה של אלה: מערכת היחסים עם החוקית שלך היא הכל חוץ מנטולת מתחים. הרי בפרפראזה על ג'ון לנון, נישואים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנן את הריבים הבאים.
עם קצת מזל, אשתך תהיה החברה הכי טובה שלך והאדם הכי חשוב בחייך. אבל האהבה שלה תלויה בחתיכת דבר: בך. באיך שתתנהג איתה ובלעדיה, בגבר שהיית כשהכרתם ובזה שתהיה אחרי 15 שנה. אז בעצם זה בגללך ובגלל השטויות שלך שאנחנו מדיחים מרשימת המעומדות גם אותה.
4. לא הבת שלך
הו לא, בהחלט לא. אם אתה אב לבת שנתיים-עד-שמונה, סביר להניח שאתה חושב אחרת; אבל גבר, זה רק מפני שאתה בשלב ירח הדבש של היחסים האלה. יודע מה צפוי לך בשלבים הבאים? אז ככה: בגיל עשר היא תתחיל להתעצבן עליך ככה מדי פעם, בסביבות 12 היא תהיה במצב תמידי של עצבנות עליך למעט סבבים של רגיעה, ב-14 היא לא תכיר יותר בקיומך, ב-18 היא תעזוב את הבית כמו בשיר ההוא של הביטלס וב-23 היא תחזור, אבל רק בשביל לעשות כביסה.
אל תדאג, אבא: בסוף אתה תקבל את הנסיכה שלך בחזרה. זה יקרה כשתהיה לך נסיכה משלה, והיא פשוט תהיה חייבת סידור בשבילה. מבאס? אולי, אבל לפחות זה מוביל אותנו באופן אלגנטי אל הסעיף הבא.
5. כן סבתא שלך
סבאות היא ההזדמנות שלנו להיות ההורים שתמיד חלמנו להיות. בלי הלחצים של היומיום, בלי "תעשה שיעורים", בלי "מספיק ממתקים". אולי בגלל זה, אפילו אנשים שהיו הורים די מחורבנים יכולים להפתיע ולהוכיח שהם ראויים לספלי ה"סבא הכי טוב" האלה.
רק אחת משתי הסבתות שלי הייתה באמת נוכחת בחיי, ואני מתגעגע אליה נורא. לא ספציפית עכשיו; זה מצב נתון מאז שהיא איננה. כי היא מעולם לא שפטה אותי, כי היא מעולם לא ציפתה ממני וכי היא מעולם לא התאכזבה ממני. אני חושב שמבחינתה לא יכולתי לעשות שום דבר רע, אפילו כשעשיתי.
גבר, אף אחת לא תאהב אותך כמו סבתא שלך. זאת התובנה שנשתלה לי בראש בגלל משחק אידיוטי ששיחקתי עם החבר'ה שלי, והיא יושבת כל כך טוב עם כל מה שאני יודע על גברים ועל נשים שזה כמעט מצחיק. אבל רק כמעט, כי להבין את זה דווקא כשסבתא שלך כבר לא פה בשביל לשמוע את זה – מה אני אגיד לכם, זה לא הכי מצחיק.
אם עדיין יש לכם סבתא, עשו לעצמכם טובה ותשמרו עליה. לא בטוח שתמצאו אי פעם סיבה יותר טובה להאמין באהבה.