אשל, רמון, איציק מרדכי, וכמובן משה קצב. נראה שבישראל כל ארבע דקות איזשהו בכיר נתפס בשערוריית מין פוליטית כלשהי. החדשות הרעות הן שזה נכון. החדשות הטובות הן שאנחנו ממש לא לבד. בארצות הברית התרחשו כעשר שערוריות גדולות רק השנה. אמנם אצלם רוב השערוריות הן פשוט רומן מחוץ לנישואים וכאומה שבבסיסה הינה מאוד שמרנית, האמריקנים לא מוכנים לסלוח על זה, אבל מדי פעם בעולם צצות כמה מעניינות יותר. חלקן אפילו גרועות כמו נשיא שנחשד באונס. לא הרבה מהן, אבל יש. באמת.
הסוד השמור של צרפת
להודות שיש לך ילדה מחוץ לנישואים זה דבר לא קל, במיוחד כשאתה נשיא צרפת. אז פרנסואה מיטראן, הנשיא בין 81 ל-94, פשוט לא סיפר על זה. במשך 20 שנה מיטראן חי חיים כפולים. מצד אחד משפחה נורמטיבית, שני ילדים, נשיאות, מצד שני מאהבת, אן פינצ'ו, עם ילדה שחיה במרכז פריז. ב-1994, כשהבת, מזרין פינצ'ו, הייתה בת 20 והנשיאות של מיטראן הסתיימה, הפרשה התגלתה וקיבלה את השם הלא מקורי "ווטרגייט הצרפתי". בחקירת הסקנדל התגלו המאמצים הכבירים שמיטראן עשה כדי להסתיר את הסיפור, ביניהם התקנת האזנות לבכירים צרפתיים שונים בתירוץ של הגנה מטרור. ב-2005, אחרי מותו של מיטראן, מזרין הוציאה ספר ובו סיפרה על טראומת חייה המוסתרים. כילדה היא מעולם לא קראה לפרנסואה אבא בציבור, וכשבאה לבקרו בארמון נאלצה להסתתר באוטו. מקורות מוסרים שבדרך כלל השאירו לה חלון פתוח.
הסנטור והמשרתת הקטינה
סטרום ת'ורמונד היה סנאטור וגזען לא קטן. עם זאת, הסתבר שבהיותו בחור צעיר, ת'ורמונד לא נתן לגזענות להפריע לו ובעל את המשרתת השחורה של משפחתו, בשנת 1925. הסקנדל התעורר בעקבות שאלות לגבי הסכמתה של הנערה, שהייתה אז בת 16 (ת'ורמונד היה אז בן 22). אם היא לא הסכימה, אזי ת'ורמונד הוא אנס. אם כן הסכימה, הוא רק פדופיל. בכל מקרה, לא משהו שקל ליועצי התקשורת שלו להתמודד איתו. למזלם, כל הסיפור התגלה רק אחרי מותו כשהבת מאותו רומן יצאה לתקשורת. אז גם התגלה שת'ורמונד אמנם אף פעם לא הודה על קיומה, אבל הוא שילם לה עבור הקולג'. מצד אחד גזען ואולי אנס, מצד שני, דואג לקצת חינוך טוב. הכל מתאזן.
נשיא עם פטיש לדיילות
רומנים הם לא עניין לצרות בכל מקום. הנה, בצ'כיה, 2008, יום אחרי בחירתו לנשיאות, הודה וסלב קלאוס בן ה-66 שניהל רומן עם דיילת כשגילה בערך מחצית מגילה של אישתו, לה היה נשוי כבר 40 שנה באותו זמן. קלאוס הודה במעשה לאחר שצולם עם הדיילת הבלונדינית, אשר עבדה במטוסים ממשלתיים, מחוץ למלון בפראג. יותר מכך, הסתבר שקלאוס כבר חטא בבגידה עם דיילות צעירות לפחות פעמיים בעבר. פעם אחת ב-1991 כשהוא החל את דרכו ככוכב עולה בשמי הפוליטיקה הצ'כית ובפעם השנייה ב-2002 עם דיילת שעבדה במטוס הפרטי שלו. אבל לצ'כים לא היה איכפת. העיתון הגדול ביותר במדינה אמר שכל הסיפור די מרשים, כי מאהבת היא סימן לגבריות אמיתית. גם בירה זולה וגם סבבה עם בגידות. צ'כיה נשמעת יותר ויותר מגניבה.
כולכם עבדים – חוץ מהמאהבת השחורה שלי
השערוריה הגדולה ביותר של ארצות הברית אינה ביל קלינטון והכתמים על השמלה של מוניקה, או ג'ון קנדי ומרילין מונרו. לא, הפרשה הגדולה התרחשה הרבה לפני, בעקבות התשוקה לשחור של תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית ואחד האבות המייסדים שלה. בתחילת המאה 19 נחשף שג'פרסון ניהל רומן עם סאלי המינגס, המשרתת השחורה שלו והאחות למחצה של אישתו (לשתיים אבא משותף), ושיחד יש להם שישה ילדים. הילדים נולדו יחסית בהירים וג'פרסון שיחרר אותם לחופשי. הוא בטח חש שזה יהיה מוזר שהילדים שלו יהיו גם עבדים שלו, למרות שזה הופך את עניין החינוך לקל הרבה יותר. את המינגס עצמה, עם זאת, הוא לא שיחרר אלא רק נתן לה חופש לחיות בוירג'יניה. מין חופשה ללא תשלום כזו.
גם זאת דרך להילחם בזנות
ללא שערוריית המין שלו, אליוט ספיצר, מושל ניו יורק ב-2008, היה זכור בעיקר כאדם שנלחם בתופעת הזנות במדינה. אבל חקירת מס הכנסה שנוהלה כנגד ספיצר באותה שנה גילתה שהמושל העביר 10,000 דולר לאירגון מסתורי בשם "מועדון שליט האימפריה". המשך החקירה הוביל לגילויו של 'לקוח מספר 9 - אליוט ספיצר', אשר בילה פעמים רבות עם נערת ליווי יוקרתית, 1,000 דולר לשעה, בשם אשלי אלכסנדרה דופרה. יומיים אחר כך ספיצר התפטר. כשנשאל מאוחר יותר לגבי עבודתו החדשה ככותב טור בעיתון מקומי כלשהו, ספיצר ענה "זה חרא. הייתי פעם מושל".
זה לא הפין שלי. טוב נו, זה כן
טכנולוגיה זה חרא. במאי 2011, נציג ניו יורק בסנאט, אנתוני ווינר, שלח בטעות בטוויטר שלו תמונה של פין לאישה בת 21 מסיאטל. כשהעניין נחשף, ווינר הנשוי טען שחשבון הטוויטר שלו נפרץ. התקשורת ברובה הייתה לטובתו וטענה שהכל בדיחה על השם של הסנאטור (ווינר זה נקניקיה, ואת ההקשר תעשו לבד). אבל כשבלוגר שמרני בשם אנדרו ברייטבארט טען שיש לו תמונות מיניות נוספות של ווינר ואיים לפרסמן, וכשווינר עצמו נתן תשובות בעייתיות לשאלות שהוצגו לו בראיונות, הפרשייה כבר נחשפה לכולם. ווינר הודה שהתמונות, והאיבר, הם שלו ,שהתכוון לשלוח אותן כהודעה אישית לאותה בחורה, ושהוא מנהל יחסים און ליין עם שש בחורות שונות. עם זאת ווינר התעקש שמעולם לא נפגש עם אף אחת מהן. זה לא שינה כלום וביוני אותה שנה, ווינר התפטר. ג'ון סטיוארט, חבר קרוב של ווינר ואחד מהתומכים בו בתחילת הפרשה, התנצל גם הוא על התמיכה הראשונית שלו ועל כך שלא כיסה מספיק את ההודאה של הסנאטור. גם בהתנצלות שלו, שנמצאת ברשת ושווה לראות אותה, נכנסו המון, המון מילים נרדפות לווינר. לא השם משפחה.
גם פיתרון רע הוא פיתרון
אמרמני טריפאטי, אחד מנציגי הממשלה ההודית שנבחר בחבל אוטר פרדש, הואשם ב-2003 ברצח המשוררת מדהומיטה שוקלה. בספטמבר של אותה שנה נמצאה המשוררת כשבבטנה עובר עם די.אנ.איי. שתואם את של אמרמני. חקירה גילתה שבין השניים היה רומן שאשתו של אמרמני גילתה. אמרמני הכחיש שרצח, אבל מערכת המשפט החליטה לשלוח אותו לכלא. בכל מקרה, אמרמני בחברה טובה. באטור פרדש יש כיום עוד כ-100 פוליטיקאים המואשמים בעבירות שונות, החל משוחד, סחיטה ועד רצח. אבל יש גם צד חיובי: ב-2002 היו 206 מואשמים, אז בסך הכל המצב משתפר. ולשמחתנו, עדיין גרוע יותר מישראל.