בסדר אני מודה, לעיתים העבודה הזו מסדרת לי איזו חוויה עליה אוכל לספר לנכדים שלי בגאווה. בשעת ערב של יום חמישי האחרון, כשכולכם צפיתם בניצחון של מכבי, הייתי בדרכי למלון בלב תל אביב. בחוץ התגודדו גברים מצליחים בחליפות כשלצדם נשים יפות וחזקות בשמלות ערב נוצצות. הארנב עם הפפיון מקבל את פניי בכניסה, ועם הלוגו של וודקה סטולי לידו, משהו רמז לי שהולך להיות לי אחלה ערב.
האווירה בפנים מטורפת, המקום מלא ורק חיוכים על פניהם של האנשים, ולמה שלא יהיו? שלושה ברים הפזורים בכל פינה מחכים לתת לך איזה משהו לשתות שישחרר אותך מכל היום שעבר עליך, ומלצרים עם מגשי קבבונים מסתובבים סביבך כמיטב המסורת. עם כוס וויסקי ביד בשביל לפתוח את התיאבון נכנסתי לעומק האירוע. הירחון הראשון של פלייבוי בעברית מונח בכל מקום והוא לא מאכזב, כבר על השער נטלי דדון הסקסית חושפת לנו את הגב ומזמינה אותו להציץ פנימה בין הדפים. קיבלתי את האתגר ופתחתי לראות על מה המהומה, כתבות פזורות על דפי כרום מציגות שילובי תוכן של סטייל, אוכל, תרבות, וכל זה בריפוד של שלוש בחורות ישראלית שגורמות לבלוטות הרוק שלך לעבוד שעות נוספות, שילוב מעניין.
סיימתי את ההתרשמות הראשונית וחזרתי לשער, אולי הייתי צריך עוד הצצה קטנה על הגב התחתון של דדון בתת מודע שלי. הרמתי את המבט לכיוון הבר והנה אותו גב שמונח מולי על דפי הכרום מזמין משהו לשתות, רק תפסתי את מבטה של נטלי דדון והיא כבר שאלה וענתה לבד: "אתה בטח רוצה לדעת למה הסכמתי להצטלם לפלייבוי? קודם כל זה ממש כיף, הצוות היה מאוד מקצועי ותכל'ס? כי בא לי". אמרתי לה שזו התשובה הכי אמיתית ששמעתי מבן אדם בזמן האחרון, הרמנו לחיים והמשכנו לבלות.
בין תמהיל ההצלחה והיופי מצאתי את דניאל פומרנץ, המוציא לאור של כל העונג הזה. עם עניבת פפיון וחיוך שעובר מפלאש לפלאש, ראיתי שהוא צריך דקה של נחת אז ניגשתי להחליף מספר מילים:
דניאל, מה מיוחד בפלייבוי שלך? למה הוא יצליח בארץ?
"המגזין שלנו יפה מעניין ומורכב, שלו הם בדיוק אותם הרכיבים שמרכיבים את הגבר הישראלי, אז אני צופה שיהיה חיבור טוב ביניהם. הגברים הישראלים יאהבו את התחכום של המגזין שלנו".
ולמה לקח לך 60 שנה להגיע לפה?! אתה יודע שחיכיתי...
"זו באמת שאלה, אני במקור עורך דין ויום אחד ישבתי עם כמה חברים מהעבודה ושאלתי את עצמי איך אין פלייבוי ישראלי בעברית? למה לא לעשות את זה? אז יצרתי קשר עם המגזין בארצות הברית התחלנו לגלגל את העניינים והנה אנחנו כאן".
עזוב דניאל, בוא נדבר עסקים: את מי אתה הכי היית רוצה לראות על השער של העיתון?
"יש המון ישראליות מדהימות, אבל כמובן שבר רפאלי, גל גדות וטל ברקוביץ הן כרגע העדפות שלי".
ויש סיכוי שזה יקרה?
"תמיד יש סיכוי".
_עוד לא סיימנו לדבר והשפנפנות יצאו לשחק בחוץ, כמובן שהן ישר הגיעו להגיד שלום למו"ל שלהן (אימא תמיד אמרה שחשוב לדעת ליד מי אתה עומד), ניצלתי את ההזדמנות לאיזו תמונה שאשלח בחג הקרוב למשפחה, שאבא יהיה גאה.
עכשיו האווירה כבר שונה. כנראה שהאלכוהול נכנס למחזור הדם והוורידים של כולם התרחבו, אווירה של כיף, המוזיקה והבליינים בחוץ, אנשי העסקים בפנים והוודקה בידיים של כולם. כול עוד אני חוצה את המקום מאזור המוזיקה לכיוון העסקים (בינינו, לכיוון הבר, אבל אל תגלו) פגשתי בדרך את נטע יעקובוביץ – קידר. העורכת הראשית של המגזין. התזמון והמקום הציתו את סקרנותי:
נטע, היום ערב יום האישה הבינלאומי ואתם חוגגים את ההשקה של מגזין עירום נשי יחד עם עורכת ראשית מהמין היפה, לא מתעוררת לך איזו סתירה פנימית?
"אנחנו מציגים את העירום בצורה מאוד אומנותית ומעוררת השראה. חוץ מזה יש הרבה מאוד דברים במגזין מלבד העירום שמעניינים גברים כמו רכב, גאדג'ט, ספורט, הומור ולייף סטייל".
בסדר שכנעת אותי, ואיזו נערת אמצע תהיה האולטימטיבית מבחינתך?
"בר רפאלי כמובן, ואתה יודע מה, גם מילה קוניס".
אני שמח שאת והמו"ל מתואמים בנוגע לבר. בשם כול הגברים בארץ בבקשה תרכזו מאמצים להוציא את זה לפועל.
בסוף האירוע חזרתי הביתה מחוייך מאלכוהול ועם תקווה שיתחיל להיות מעניין פה. בחישוב מהיר אם אנחנו בסביבות 7 מיליון אזרחים, מתוך זה כמחצית נשים, מעניין תוך כמה חודשים יש מצב שאני אפגוש מישהי שאני מכיר על דפי המגזין... שווה לחכות.